שינויים ותמורות - אינטרודוקציה

עוזי פז 29/05/2014 00:00

שינויים ותמורות שינויים ותמורות שינויים ותמורות שינויים ותמורות אינטרודוקציה


 

יבוא (אינטרודוקציה) הוא מקור נוסף לשינויים בעולם העופות הישראלי.

הדוגמה הבולטת והמוכרת ביותר היא הצוצלת. תפוצתה המקורית השתרעה מאפריקה ועד להודו. כיום נשמעת המייתה בכל רחבי הארץ. הצוצלת מקובלת בארצות האיסלאם כעוף כלוב שכיח. המוסלמים מחבבים את המייתה, המעודדת לדעתם לתפילה. הם הביאוה על כן למסגדיהם מאפריקה.  

 

דיווחים מסוף המאה ה-19 מציינים צוצלות במקומות מעטים בלבד בארץ, כגון בהר הבית ובמסגד הגדול בעכו. בראשית המאה ה-20 מציינים את מציאותה במסגדי רמלה ויפו. מסע התפשטותה החל כנראה מאתרים אלה. ראשוני הצוצלות נראו בפתח-תקווה ובשכונת בורוכוב בשנת 1938, המייתן נשמעה לראשונה ברמתיים ב-1945.

 

 

ב-1957 תפוצתה השתרעה כבר על פני רוב מישור החוף. בסוף שנות ה-50 הגיעה הצוצלת לעמק חרוד, ב-1961 לעמק בית-שאן (נווה איתן), ב-1964 לגשר ובשנים 1967-1965 לבקעת כנרות (דגניה ואפיקים).

 

במקביל היא התפשטה גם דרומה. ב-1969 הגיעה לשדה-בוקר. כשנה אחר כך אף ליישובי עמק הערבה ולאילת. יש הגורסים כי התפשטותה, שקצבה גבר מאז סוף שנות ה-50, קשורה בהרעלת הנצים, אויביהן העיקריים.

תפוצת הצוצלת הייתה מוגבלת בתחילה בעיקר לתחומי יישובים (היא מרבה לקנן על כרכובי בתים, על אדני חלונות, בעציצים וכד'). בהדרגה חרגה גם אל שטחים פתוחים, בהם היא מתחרה בתור המצוי ויתכן כי דוחקת את רגליו.

 

בשמי הארץ מעופפים כיום עוד כ-10 מינים פולשניים שהובאו ביד האדם במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. כולם ממוצא טרופי. אחדים מאלה מתרבים ומתפשטים ומהווים כבר חלק בלתי נפרד מהאוויפאונה בארץ. הדררה היא אחד מאלה.

 

 

הדררות בולטות כיום, במראן ובקולותיהן, ברוב אזורי הארץ.

הן יובאו, ככל הנראה, כעופות מחמד ואחדות הצליחו להימלט מהשביה. תצפית ראשונה הייתה ב-1962 (בחורשת טל). מאז סוף שנות ה-60 הן נראות דרך קבע במישור החוף המרכזי. בהדרגה הגיעו לעמקי הצפון ולאחר מכן גם לבאר-שבע, לעין-גדי ולאילת. כיום מצויים ברחבי הארץ אלפי פרטים. מאות עשויים להתקבץ אל מושבות הלינה כגון זו הקיימת מזה שנים אחדות בגבול הספארי והפארק הלאומי שברמת גן.

 

הדררה מוכרת באזורים שונים ברחבי העולם כמין פולשני מאז סוף שנות ה-2,000. חרף מוצאה הטרופי היא הסתגלה לקור האירופי ובהולנד יש מעל ל-10,000 פרטים. היא מצויה גם בערים אחדות ברחבי ארצות הברית. המקור לכול הדררות האלה הם פרטים שברחו משבייה.

 

 

הדררה גורמת לנזקים בגידולים חקלאיים כגון: חמניות, תמרים ופקנים, אך גם בגידולים  אחרים. היא מרבה לאכול את פרחי האלמוגן ובעצים מועדפים עליהן (כנראה שופעי צוף יותר מאחרים) הן מחסלות למעשה את הפריחה. הן נצפו גם כשהן קוטמות תפרחות של גדילן ושולפות את הזרעים מתוכן - בין אם על הקוץ עצמו או כשהן נושאות את הקרקפת לענף של עץ המשמש להן כסדן.

 

מין תוכי נוסף מקנן כיום ברחבי הארץ: תוכי הנזירי (הנקרא גם דררה אפורת-לחיים).

תוכי זה ברח מהצפארי. תצפיות בו החלו ב-1988, בעיקר בגני יהושע, ברמת אביב ובהוד השרון. משם התפשט ברחבי גוש דן. הוא שוחרר גם, ביזמה פרטית, בהוד השרון. ב-2013 נצפו להקותיו באזור ראש העין.

שלא כמיני תוכי אחרים המקננים בחורים ובנקרות עצים, מין זה בונה קנים גדולים, לעתים זה בשכנות לזה.  

 

המאינה ההודית היא ציפור נוספת שמקורה בצפארי. כיום היא שכיחה מאד ומתבלטת בקולותיה ובתנועתה חסרת החשש על הדשאים בגינות, בפארקים עירוניים ובשטחים פתוחים. במבט ראשון היא מזכירה שחרור אך היא בת למשפחת הזרזירים.

ציפור זו יובאה לאזורים אחדים ברחבי העולם לסייע במלחמה ביולוגית. היא מרבה לאכול חרקים אך גם יונקים קטנים, אפרוחים של דוגרי קרקע ואף חומסת קנים של ציפורים אחרות. היא גם מתחרה על מקום הקינון עם דוגרי חורים אחרים.  

המאינה התרבתה מאד בכל חבלי העולם אליהם יובאה ונחשבת כיום בכל אחד ואחד מאזורים אלה כאחד מהפולשים המזיקים ביותר לעולם החי המקומי. מנתוני ספירת ציפורי הבר בחצרות בשנת 2014 מסתבר כי מספריה הולכים ועולים בכל אזורי הארץ..

 

 

גם מאינה בורמזית היא מפליטי הצפארי. ואף היא מתפשטת בארץ - בינתיים בעיקר בתל אביב ובסביבתה אך נצפו כבר פרטים בחוף הכרמל.

 

בשנת 1983 נצפה לראשונה בארץ כסוף מקור הודי. זוהי ציפור שיר קטנה המקובלת במדינות ערב והמפרץ הפרסי, וגם בארץ, כציפור מחמד.

באותה תקופה לערך ברחו פרטים אחדים מכלוב במושב בבקעת הירדן. ייתכן כי הפרטים הנראים בארץ הם צאצאיהם. הוא  מקנן באתרים שונים לאורך הבקע הסורי-אפריקני, בין אילת לחופי הכנרת. ישנן גם תצפיות מעטות מהעמק ומהשרון. תפוצתו המקורית של כסוף המקור, בן למשפחת האסטרלידים, משתרעת מדרום ערב לעבר הודו. אפשרי גם כי התפשט ספונטנית מערב בעקבות ההתחממות האקלים.

 

בכלכלה מרבים לדבר על הכפר הגלובאלי. מסתבר כי תהליך דומה מתרחש גם בעולם החי.

 

 

ולסיום הערה אישית: הייתי מעדיף לשמור על ייחודה של ארץ ישראל, על החי והצומח שלה, ללא פחת וללא תוספות של מינים פולשניים. כנראה שאחרנו את המועד גם לזה וגם לזה. חבל.

 

 

 

 

 

 

 

כתבות

land marks