גפילטעפיש!

אסף מירוז 13/07/2014 00:00

 

מה יכול להיות יותר טעים ומזין מגיפילטעפיש? קציצת דג עתירת חלבון ואומגה 3, מרוסקת וקלה לעיכול, טבולה בגוש ג'לטיני רוטט ("יוייחש" בלשונם של מביני עניין יוצאי מזרח אירופה…) ומקושטת בעיגול גזר צבעוני.

 

אפעס, כזאת חשבו גם חברותינו הציפורים ופיתחו אסטרטגיות שונות להגיע אל הדג. יש מהן עדינות נפש, עומדות על גדת הבריכה ושולחות קדימה רק צוואר ומקור ארוכים (אנפות). יש את השחיינים, לובשים חליפה רטובה ומשקפת-מים וצוללים קדימה בעקבות טרפם (קורמורנים, טבלנים). יש גם את המקצוענים, מגיעים בחבורה גדולה, פורשים רשת על פני המים ומרוקנים את הבריכה תוך יומיים (שקנאים).

אבל הכי מגניבים ושווים הם כמובן הטייסים, ולא סתם טייסים, אלא כאלה היודעים לרחף במקום אחד כמעשה מסוק, ואז לצלול אנכית כלפי מטה דוגמת מטוס קרב ולבסוף להתרסק אל תוך המים כמו טייסי קמיקזה יפנים במלחמת העולם השנייה. הקמיקזה הישראלי בה"א הידיעה הוא כמובן הפרפור העקוד, מין של שלדג חסר מנוח, שעושה דרכו מהאוויר למים וחזרה אינספור פעמים בכל יום.

 

 

עבור הפרפור, אין משימה זו קלה כלל ועיקר. ראשית, עליו להיות מצויד ב"מנוע" (שרירי חזה) וכנפיים שיודעים לעבוד דקות ארוכות מבלי להתעייף ולנוע קדימה ואחורה באותה היעילות. שנית, הוא צריך "משקפי שמש" (קשתיות-עין) מקוטבות, שמפחיתות את החזר השמש מפני המים, מקטינות את הסנוור ומאפשרות זיהוי של הדגים בעומק. בנוסף, הפרפור מתמודד עם התעתוע האופטי שאנו נתקלים בו כשאנחנו משאירים את הכפית בכוס התה, והיא נראית כאילו "נשברת".

מעבר קרני האור מן האוויר אל המים יוצר מנסרה שגורמת לעצמים השקועים במים להיראות במקום שונה ממקומם האמיתי. את התעתוע הזה על השלדג לפתור, בעזרת מוח הציפור שיש לו, ללא מחשב ונוסחאות פיזיקליות.

גם המפגש עם המים מעמת את הפרפור עם אתגרים רבים, מלבד חבטת הגוף במים והירטבות הנוצות, שמקשים מאוד על הנסיקה כלפי מעלה כשהדג השמן כבר במקור. קפיצה לבריכה בפה (מקור) פעור (הנחוץ לתפיסת הדג) היא חוויה שמי מאיתנו שהתנסה בה משתדל מאוד שלא לחזור עליה.

 

בעיה זו פותרת לשון קצרה ומשולשת הפועלת כשסתום, וסוגרת הן את מפתח המקור של הפרפור והן את נחיריו. האתגר השני ניצב בפני העיניים - במקום משקפת או מסיכת צלילה, המסייעות לנו לראות במים, נעזר השלדג בזוג נוסף של עפעפיים, שקופים, הנעים במהירות מקדמת העין אל חלקה האחורי, ומאפשרים לו לראות היטב גם מתחת לפני המים. בקיצור, העוף הזה הוא סוג של ג'יימס בונד, רגע אחרי שיצא ממחלקת הפיתוח של סוכנות הריגול (זוכרים את מר "Q" ?).

דזמונד לואלין בשוודיה - מקדם את הסרט "אוקטופוסי" בשנת 1983

חלק מהזכויות לתמונה זאת שמורות

 

 

 

מידע כללי

 

הפרפור הוא שלדג גדול יחסית הבולט בצבעי השחור-לבן של גופו. הזוויגים דומים, למעט שני פסים לרוחב חזהו של הזכר, לעומת פס אחד בנקבה. הפרפורים מקננים בחורים שהם חופרים בקירות עפר, לעיתים במושבות קטנות של מספר זוגות בקיר אחד.

אורך המחילה מטר עד שניים ובסופה חדר הטלה עגול ומרווח.

 

פירוש השם המדעי: Ceryle - עוף המוזכר על ידי אריסטו. כנראה בהקשר של שלדג אחר Halcyon (שלדג לבן-חזה) - ציפור מיתולוגית שקיננה בים.

האלים אהבו את הציפור הזאת ובכל פעם שדגרה על הביצים המיתולוגיות שלה, האלים דאגו לשמור על ים שקט…

 

rudis - "פראי" או "גס". אולי בשל אופיו "הים-תיכוני" של הפרפור העקוד.

 
תודה לאלכס גולדנשטיין על התמונות הנהדרות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
land marks