שחור על גבי לבן - דרומס!

אסף מירוז 26/06/2014 00:00

 

מכירים את הקטע הזה שאתם יושבים הרבה זמן על המחשב, פתאום הטלפון מצלצל והאדם מצידו השני של הקו בטוח שהעיר אתכם משינה עמוקה?

זה בדיוק מה שקרה לי בבוקרו של ה - 26.6.14 רק שהשעה הייתה עשר בבוקר, ואני משתדל מאוד לא לישון בשעה הזו. ישבתי מול המחשב בביתי במעגן מיכאל כששמו של חברי הטוב אייל ברטוב הופיע על צג הטלפון. "תשמע", הוא אומר לי אחרי ה-"הערתי אותך?" המסורתי, "כרגע יצאתי מחוף מעגן מיכאל ויש שם דרומס".

"מה אתה בטוח? איפה, מה, מי, למה?" אין לי הרבה זמן למחשבות ולשאלות, דרומס זה סוג של מפציץ חמקן שמגיע פעם בעשרים שנה לכמה דקות.

מבט קצר בשעון מגלה שיש לי כשעה עד פגישת העבודה המתוכננת לי. אני "מגדף" בשקט, אוסף משקפת, טלסקופ, מצלמה, ודוהר לחוף. אייל אמר לי שהדרומס נמצא בדיוק מול אי היונים, אבל אני בוחר לרדת לחוף כחצי ק"מ דרומה יותר, בהנחה שאם הוא יברח, הוא יעוף דרומה לשטח המועדף בדרך-כלל על חופמאים, בחירה שתתברר מאוחר יותר כטעות מרה...

 

 

אני יורד בחופזה לחוף, ממקם טלסקופ, סורק צפונה ומיד מגלה אותו, עדיין נקודה קטנה ורחוקה, אבל לבנה ותמירה מאין כמותה... "זה זה!" אני אומר לעצמי ומתחיל לצלצל לחבריי שבוודאי ירצו להגיע במהירות. "אם הוא מנסה לעוף תירה בו" אומר לי שחר (אלתרמן). אני מקצר טווח בהליכה מהירה ומגיע די סמוך אל העוף היפיוף הזה, שמבלה לו על החוף בחברה טובה - סייפן, תמירון, שלצדף - כל המשפחה כבר כאן וכולם נראים שלווים ומרוצים, כשסביבם עשרות שחפיות ושחפים.

אני ניגש לשני צלמים שנמצאים במרחק של כ- 30 מטרים ממנו ובדיוק אורזים את עדשות הענק שלהם לתוך הג'יפ שחונה על החוף. "חבר'ה, יש כאן עוף נדיר מאוד", אני מתחנן, "בחייאת צאו מהחוף בנסיעה איטית, בלי לעצור ועם חלונות סגורים". הצלמים עוזבים בשקט והדרומס עדיין כאן. אני מנצל את הרגעים האינטימיים לצלם כמה תמונות רקורד וליהנות מהעוף המקסים הזה.

 

 

אני מתרשם במיוחד מהעדינות שלו, המבנה כל-כך תמיר, ועם זאת מוצק, מזכיר תמירון אבל אתלטי יותר, כשלגוף, לראש ולמקור צורת קליע, מחובר לקליע, מחובר לקליע... וכולם מאוזנים ומקבילים לקרקע, כל כולו אומר "תביא סרטן ואני יורה את עצמי עליו".

גם הרגליים לבנות, מעט עבות וחזקות יותר בהשוואה לתמירון, ופרק השרשכף נמוך, ממוקם כמעט במרכז הרגל, איזה רגליים! אני בשוק מאורך השוק ובעיקר מהצבע, לזאת לא ציפיתי. בכלל, לא ציפיתי למצוא את עצמי מול דרומס, ככה סתם באמצע החיים, כבר הרבה שנים שאני לא רץ אחרי נדירים וגם לא חולם עליהם בלילה.

זרם הטלפונים וההודעות נמשך ואני מבין שכמה מטובי אנשינו כבר די קרובים. עוד עשרים דקות וגם הם יזכו למפגש המיוחד הזה. הוד דרומסיותו ממשיך בענייניו כרגיל ומתקרב אליי באיטיות, תוך כדי שהוא מתכופף מדי פעם לשלוף איזה שרץ מהחול.

 

"תגיע מהר, הוא תיכף אוכל לי מהיד" אני מסמס לחבר, וכמו שאני מרים את העיניים מהטלפון, אני קולט שני רוכבי אופניים שיורדים לחוף ומתקרבים במהירות לכיוון הדרומס מצפון, בעוד שאני מדרום לו. אני מסמן להם בידיים שיעצרו, לא יכול לנופף חזק מידי שלא אבריח את העופות בעצמי, אבל זה לא ממש עוזר, שתי שניות והם כבר קרוב מידיי... טראח! כל הלהקה באוויר, בלגן של כנפיים בכל הדגמים, אחרי כמה שניות אני מצליח לאתר את הדרומס אבל הוא ממשיך בתעופה דרומה ואחר כך מערבה לים. אילו רק הייתי עומד מצפון...

 

הדרומס (שמשמעו "אצן") הוא עוף מיוחד וקל לזיהוי. בגודלו ובדגם הניצוי דומה לסייפן, אבל בעוד הסייפן "מנגב" עם המקור העדין שלו חסרי חוליות משכבת המים העליונה, לדרומס מקור עבה וחזק המתאים למקצוע שבחר/נבחר לו - צייד סרטנים. בדומה לחופמי ולרץ-מדבר, אסטרטגיית הציד שלו נסמכת על תצפית - ריצה - לכידה והוא אינו מרבה להתכופף ולחטט בחול או בבוץ.

הוא לוכד סרטנים מכל המינים והגדלים ומפרק אותם במיומנות במסורי המקור החזק שלו. הריצה היא חלק בלתי נפרד מהחיים של האצן, והוא תלוי בה למחייתו כמו שהסיס תלוי ביכולתו לעופף. מאידך, הבחור גם יודע לעוף, ופעם שפרס את כנפיו לא ימהר לנחות, כמו שהוכיח בכל ביקוריו עד כה בישראל.

הדרומס מקנן בחופי האוקיאנוס ההודי, סביב חצי האי ערב והמפרץ הפרסי, מזרח אפריקה, הודו ותאילנד. אופן קינונו חריג ומיוחד בין החופמאים - הדרומס מקנן במחילות, מעשה כחל, שרקרק ושלדג, אלא שמחילותיו נחפרות לעומק, בחופים חוליים. הקינון נערך במושבות גדולות, הדומות לעיתים לכוורות דבורים, והן בנויות מרשת של מחילות המחוברות ביניהן.

המחילה פונה תחילה כלפי מטה לעומק החול, ואז משתנה השיפוע כלפי מעלה, עד לחדר הטלה עגול, הקרוב לפני הקרקע. למחילה מספר תפקידים - היא מספקת הגנה מטורפים, אבל עיקר תפקידה תרמודינאמי, היא חוסכת מהביצים את הקרינה הישירה, החזקה מאוד באזורי הקינון, והטמפרטורה הכמעט-קבועה השוררת בעומק החול חוסכת לדרומסים ההורים חלק גדול ממאמץ הדגירה.

הדרומסים מטילים ביצה אחת גדולה ועגולה, המודגרת במשך זמן ארוך 32 - 33 יום. למרות שהאפרוח בוקע גדול ומפותח יחסית, הוא נשאר במחילה עד לפריחה ומואכל בסרטנים שמובאים לו על ידי הוריו.

 

מרגע שהתקבלה הידיעה שהדרומס איננו עוד בחוף מעגן מיכאל, צוותי חיפוש רבים התפרשו לאורך החוף בנסיון לאתר אותו שוב.

כאמור, הוא לא אותר שוב, אבל עוז חורין ורועי חזן "ניתבו" את התסכול למקומות יצירתיים - הם פשוט ציירו דרומס משלהם - הפרט החמישי בישראל!

 

הדרומס נצפה בארץ פעמים מעטות, כולן בחודשים יוני-יולי, שלוש פעמים נרשמו בחוף מעגן מיכאל, ותצפית אחת בחוף אילת.

לסיכום, מדובר בעוף יפהפה ומיוחד, שתצפית במושבת קינון גדולה וקולנית שלו היא כנראה אחד המחזות היותר מרהיבים ומרתקים שעולם העופות מציע לנו!

ואם אין לכם סבלנות ע לדרומס הבא - שיבוא עלינו לטובה בעוד 20 שנה… רוצים לטוס לתצפית בלתי נשכחת בעומאן - בראש השנה?

אסף ג'ונס - צפר, הרפתקן, אח של אינדיאנה…


 


עדכונים - דרומס!   עדכונים - דרומס!   עדכונים - דרומס!


 

בתאריך 7.5.16 נצפה דרומס בחוף הצפוני של אילת. הדרומס נמצא על ידי שני צפרים מחו"ל - אריק דידנר ופייר קרושט, שהגיעו לישראל במיוחד כדי להוסיף את השרשיר אדום-המקור שמבלה כבר זמן רב באזור עידן שבדרום הערבה - לרשימת המינים המערב פליארקטים שלהם.

 

השניים מצאו את הברווז המיוחל וכשהם שמחים וטובי לב, הם מחליטים לבקר גם בחוף הצפוני - לפני שהם עולים צפונה לשדה התעופה ובחזרה הבייתה. ואז הוא הופיע לפניהם - הדרומס החמישי לישראל! לא פחות טוב משרשיר אדום-מקור, אולי אפילו יותר...

כמו רוב התצפיות במין זה בארץ, גם הפרט הזה לא טרח להתעכב יותר מדי בחוף הצפוני ורק צפרים מעטים זכו לצפות בו... 

 

 


 

 

land marks