הקיכלי מבן זמרה...

רעי סגלי 26/01/2011 00:00

 

26.1.2011

בדיוק חזרתי מהדרום אחרי תקופה ארוכה, וכהרגלי יצאתי מוקדם בבוקר לחפש שחפים וחופמאים בחוף הצפוני של עכו.

שעתיים על החוף הספיקו לי. החלטתי להתקשר אל שכי לוריא (להלן: חולה קיכלומאניה), כדי לברר אם מתחשק לו לעלות להרים לחפש קצת קיכלים "אחרים" (כל מה שהוא לא קיכלי רונן), כי לפני כמה ימים הייתה תצפית לא ודאית בקיכלי סהרון ליד ספסופה… בשעת צהריים פגשתי את שכי ליד אגם דלתון.

 

נכנסנו למטעי הכרמים של מושב כרם בן-זמרה, עשינו סיבוב רכוב בין השורות, מחפשים את להקת הקיכלים האפורים שנראתה כאן לפני כשבוע, אך ללא הצלחה. זיהינו מעט קיכלים לבני-גבה (לי הייתה זו תצפית ראשונה בלבני-הגבה) וגיבתונים צהובים.

חזרנו לדרך הראשית של המטעים, שם הבחנו בציפור "מוזרה" עומדת על עץ תאנה חשוף. במבט מרחוק זה היה נראה כמו בולבול מוזר ("אולי אפריקאי?"), התקרבנו לאט תוך כדי שאני יורה צרורות של תמונות, עברנו קיר אבנים ולעינינו נגלה קיכלי יפה, רזה וגדול, עם בטן בהירה, חזה כהה, ראש אפור ומקור צהבהב.

מבט חטוף במגדיר - אין ספקות! קיכלי שחור-גרון - זכר בחורף הראשון! ממש כמו במגדיר...

 

 

שנינו היינו בשוק, כמעט בוכים מרוב אושר!  אני לא זכרתי שום תצפית במין הזה בארץ מאז שהתחלתי לעסוק בצפרות. השעה כבר היתה מאוחרת וקור כלבים. כשיצאנו משם דיווחנו על התצפית - את קיכלי הסהרון לא מצאנו...

זוהי התצפית ה-14 בישראל. התצפית הראשונה הייתה באילת בשנת 1978 ב-23 לפברואר ומאז, במשך 10 שנים, עד שנת 1988 היו באילת 11 תצפיות בקיכלים האלה. רוב הקיכלים שנמצאו באילת נצפו באזורים מלאי צמחייה - כמו מטעי התמרים של קיבוץ אילות. על פי הדורם שיריחי, עיקר התצפיות בין השבוע השני של נובמבר לשבוע השלישי של דצמבר.

תצפית נוספת הייתה בשנת 1983 ב-5 לינואר, בירושלים.

 

קיכלי שחור-גרון הוא קיכלי גדול ואלגנטי הדוגר בטייגה הסיבירית, בבלקן ובאזרבייג'ן ביערות מחטים ובסמוך לאזורי מים וביצה. נודד דרומה לאזורי החריפה (חורף) בהרים של מרכז ודרום אסיה, איראן, ומעט תצפיות בעירק וערב הסעודית. נצפה לעיתים במערב אירופה בחורף.

 

בצורתו וגודלו הוא דומה לקיכלי האפור (הפחות נדיר). עד לא מזמן המין היה מפוצל לשני תתי מינים T.r. atrogularis - שחור-גרון, ו-T.r.ruficollis - אדום-גרון. בשנים האחרונות כל אחד מהם קיבל מעמד של מין בפני עצמו.

 

 

זהו קיכלי בגודל בינוני, הגב, הכיפה והכנפיים אפורים, העל-שת אפור בהיר והבטן בהירה. לזכרים פנים, גרון וחזה שחורים ומקור צהוב עם קצה שחור. הנקבות והצעירים מזכירים קיכלי רונן, אבל הם מקושטים בפס-עין קדמי כהה ופספוס על החזה (ולא בניקוד, כמו במקרה של קיכלי רונן). בתעופה בולט צבע אדמדם בתת-הכנף.

 

הקיכלי שחור-הגרון מזכיר בהתנהגותו את הקיכלי האפור. גם הוא אוהב להתלהק ביחד עם מיני קיכלים אחרים בחורף.

אחת לכמה שנים אנחנו חווים בישראל מה שנקרא בעגה הצפרית - "שנת קיכלים". בחורף, כשמיני הקיכלים האירופים הנפוצים יותר מדרימים אלינו בגלל הקור, קורה שמצטרפים אליהם גם מינים "נדירים".

אזורי ההר בגליל ובהרי ירושלים, היכן שישנם מטעים וחורשות סמוכות, הם מקומות נהדרים לחיפוש אחר קיכלים בחורף. בהצלחה....

 

רעי סגלי

 

 

 
land marks