באמצע שומקום...

ברק גרניט 09/03/2014 00:00

קא' סיידין הוא שטח מישורי בחלקה הצפוני של הערבה הדרומית, המנקז אליו מים שאינם מגיעים לא לים האדום ולא לים המלח.

משום כך, אזור זה מקבל יחסית מים רבים ועל כן, מתאפיין בעונות אביב רבות, בכתמי צמחייה ירוקים המושכים אליהם כמות גדולה של ציפורים.

זהו "מישור העפרונים" האחרון שנותר בדרום הערבה. צפרים מכנים את שני צידי כביש הגישה בשמות הק"מ ה-76 (האזור הדרומי) והק"מ ה-77 (האזור הצפוני). שני האזורים טובים, אם כי ישנם הבדלים בין השטחים לגבי מינים מסוימים.

 

 

 

 

קטות סנגליות         צילום: אורי דוידור

 

בזמן זה של השנה כדאי להקדים ולהתחיל את התצפית בק"מ ה-77 בחלקו הצפוני בסמוך לגבול.

כאן, לעתים ניתן לשמוע ואף לראות (בד"כ מעבר לגבול) את האלימון - הנדיר מבין עפרוני הנגב. במקום זה גם נראים דרך קבע עפרונים חכליליים. לעתים קרובות שוהות במקום עשרות עד מאות קטות סנגליות, שרבות מהן נראו בעיקר בתעופה או בצד הירדני. קטות כתר גם נראות כאן דרך קבע וניתן להיתקל בקבוצות קטנות שלהן במיוחד בצד הדרומי.

 

להקות גדולות של עפרוננים קצרי-אצבעות ולעתים קרובות גם להקות קטנות של צחיחנית מדבר, חולפות בנדידה בגובה נמוך וחלקן עוצר בשטח. בשטח עצמו נראים לעתים קרובות עפרוני פסגות, לעתים קרובות בין העפרוננים. ישנן כאן תצפיות רבות בעפרוני עב-מקור וזו בעיקר שאלה של מזל אם נתקלים בקבוצה קטנה של עפרוני מרשים זה. לעתים רחוקות יותר נראה כאן עפרוני שחור-זנב הנדיר, שממש כאן נמצא דוגר לראשונה בישראל בשנת 1989.

 

מלבד עפרונים, נראים כאן פפיונים רבים, במיוחד פפיון צהוב ופפיון עצים, אך לעתים גם פפיון ארך-רגליים. בעשבייה הצפופה לעתים ניתן להבריח שלא במתכוון, זרעית קטנה. דרורית קצרת-אצבעות חולפת עכשיו במספרים קטנים ולעתים ניתן לזהותה בזכות קולות התעופה שלה המזכירים קולות שרקרק רחוק.

 

 

 

 

 

סלעית נזירה - זכר.      צילום: יעל שיף

 

זהו אחד השטחים הטובים ביותר בערבה לסלעיות ובזמן זה, אפשר "ליפול" על בוקר מעולה עם עשרות סלעיות אירופיות, ערבות וקיץ, יחד עם סיכוי לא מבוטל למצוא סלעית קפריסאית (נראתה פעמים רבות במקום זה) או סלעית שיחים, לצד מינים מקומיים כסלעית נזירה, סלעית שחורת-בטן, סלעית לבנת-כנף וסלעית מדבר.

 

כדאי לבדוק היטב את השיחים באזור הצפוני ולחפש סבכים מעניינים. סבכי מדבר וסבכי ערבות נראים כאן דרך  קבע, ובנוסף נראים כאן בעונה זו, סבכי שחור-גרון וסבכי קפריסאי, לעתים סבכי רונן המרהיב וברי המזל עשויים למצוא כאן סבכי אשלים.

בנוסף על אלה, מינים בולטים אחרים שנראים כאן הם גיבתון אדום-מקור, חצוצרן מדבר ואף בזבוזי לבנון. מבין הדורסים נראים כאן דרך קבע זרון תכול וזרון שדות. לעתים עומד על האנטנה הגבוהה בז מדברי ואף בז צוקים. בזמן זה, אפשר להיתקל כאן באופן שגרתי בלהקת בזים אדומים הצדים חגבים בעשב הירוק.

 

 

 

חצוצרני מדבר         צילום: אולגה צ'גין

 

איך מגיעים?

על כביש 90, ישנה פניה מזרחה לכביש קטן בק"מ ה 76. צפרו כבר לאורך הכביש בכתמים הירוקים. ומשני צידי הכביש הקטן, עד ק"מ צפונה ודרומה, לכל כיוון.

 

הנחיות מיוחדת

יש להקפיד לא להתקרב יתר על המידה לגדר המערכת. חשוב: אין לרדת עם רכב מהכביש ולנסוע על המישורים, זהו שטח רגיש ביותר!

 

הדרכה

להדרכה במקום ניתן לפנות למרכז הבינלאומי לצפרות, אילת, או למרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע.

 

 

 

 

 

 

כתבות

land marks