קו המתח אורים

ברק גרניט 23/12/2013 00:00

 

הנגב הצפון-מערבי הוא האזור היחיד בישראל שדומה לערבה פתוחה ומדובר באחד מאתרי הצפרות החשובים והמעניינים ביותר בישראל.

בחורף זהו אחד המקומות המומלצים ביותר לצפייה בעופות דורסים, חלקם נדירים, ובריכוזים מרשימים. מינים שמצויים בסיכון - כמו עיט שמש וזרון שדות, נצפים כאן בקביעות, ואתם מספרים יפים של עקב עיטי ובז גמדי.

 

 

 

 

בז ציידים - 13.1.17 אורים   צילום: ברק גרניט

 

הנגב הצפון-מערבי הוא המקום הכי טוב בישראל לתצפית בבזים "הגדולים". במקרה של בז הציידים, הנדיר, זהו אתר חריפה קבוע ויחידי בישראל(!) ואתו נצפים כאן גם בז צוקים, בז מדברי ובז נודד - שכל שלושת תתי המין האירופאים נראים כאן מדי חורף.

בנוסף לעופות הדורסים, יש עוד הרבה מה לראות.

שני מינים מרתקים נוספים שמצויים בסכנה הם קיווית להקנית - חופמאי יפהפה, וקטה חדת-זנב - שפרטיה מתאספים כאן מרחבי צפון ומערב הנגב ללהקה שמונה עד 1,000 פרטים.


 

 

 

קיוויות להקניות - 1.1.17 אורים   צילום: אולגה צ'גין

 

הקיווית הלהקנית דוגרת בעיקר במרכז וצפון קזחסטן ובמרכז ודרום רוסיה וחורפת בעיקר בסודאן, סוריה ובדרום אסיה - בהודו ובפקיסטן. גם בישראל נצפים מדי חורף כמה עשרות קיוויות להקניות - בעיקר בנגב המערבי.

 

מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת נרשמת מגמת ירידה (לא מתונה) בקרב האוכלוסייה העולמית וב-30 השנים האחרונות מחצית מהאוכלוסייה נכחדה לחלוטין!

ההערכה היא שהיום נותרו כ-11,000 פרטים בלבד, אמנם, אבל תמיד יש מקום לתקווה. בימים אלה נעשים מאמצי שימור גדולים עבור הקיווית הלהקנית ובמרכז קזחסטן, למשל, המספרים מתייצבים ואפילו נרשמת עליה במספר הזוגות הדוגרים.

תצפית באזור קו המתח אורים יכולה להניב עוד הפתעות רבות: חופמי ערבה - מין הדוגר בעיקר בטונדרה הארקטית וחורף בארץ כמעט רק כאן בלהקות המונות לעתים מאות פרטים, להקות של חופזי זהוב, עפרוני ענק (לעתים אלפי פרטים), אלפי זרזירים וכמובן להקות ענק של זרעית השדה שמרכיבות את עיקר תפריטם של העופות הדורסים.

 

מבין ציפורי השיר ניתן לפגוש כאן סלעית ערבות ולעתים סלעית חורף, פפיונים צהובים אחדים ומספרים גדולים של תפוחיות וגבתונים עפרוניים.

מבין המזדמנים הנדירים ביותר שנצפו כאן נציין את עיט הסוואנות שנצפה כאן מספר פעמים (ואף בנה קן!) ואת עקב המכנסיים שהפרט השני לישראל נצפה כאן בתחילת דצמבר 2012.

 

דרכי הגעה ותכנון מומלץ ליום צפרות.

כשמגיעים לצומת אורים פונים דרומה לכביש 234, לכיוון קיבוץ צאלים. לאחר כשלושה קילומטרים נבחין בקו המתח הגבוה החוצה את הכביש. חפשו את הירידה לדרך העפר והתחילו לנסוע מערבה לאורכו של קו המתח.

 

 

השטח שמצפון לקו המתח, באזור שדרת האקליפטוסים שעוברת במקביל מצפון לו, הוא אחד המקומות המועדפים על הקיוויות הלהקניות, שלעתים מצטרפות ללהקות גדולות של קוויות מצויצות.

חפשו עיטי שמש בשדרת האקליפטוסים ובדקו היטב את עמודי קו המתח - המשמשים נקודת תצפית לדורסים רבים וביניהם בז נודד ובז ציידים. זהו גם השטח המרכזי שבו חורפים עפרוני ענק בלהקות גדולות.

כדאי לבלות מספר שעות באזור זה מערבה עד נחל הבשור.

 

כעת, לאחר שסיימתם את התצפית באזור שממערב לכביש, סעו בחזרה אל הכביש הראשי וחפשו את דרך העפר שיורדת אל הכביש בקרבת קו המתח - והפעם לכיוון מזרח. זהו "קו המתח המזרחי" ושלושת הקילומטרים הראשונים מהכביש ומזרחה, הם האזור הטוב ביותר לראות בז ציידים, ולעתים אפילו יותר מפרט אחד.

גם קוויות להקניות יכולות להימצא כאן - מתחת לקו המתח או מצפון לו.

 

לאחר כשלושה קילומטרים נגיע לחורשת אשלים קטנה שעוברת משני צידי הדרך, מעט צפונית לקו המתח. כאן כדאי לחפש בזים גמדים שנחים בין הענפים בעצי האשל. דורסים רבים נראים כאן, לאורכו של קו המתח: עיטי שמש, זרונים, עקבים עיטיים, בזים נודדים ועוד רבים אחרים.

מומלץ להסתובב על דרכי העפר (עבירות לכל רכב) בכל האזור, ולסרוק את השדות הפתוחים, הלא זרועים או את השטחים הלא מעובדים ולחפש חופמי ערבה. כדאי להישאר בקו המתח עד לשעת הערב, אז ניתן לראות מינים שונים של עופות דורסים בפעולות ציד מרהיבות.

 

 

 

קטה חדת-זנב - אורים 4.12.17   צילום: שרה דויטש

 

הנחיות מיוחדות

כשיורד באזור זה גשם הדרכים בוציות ולא ניתן לנסוע עליהן. מומלץ לפני ביקור באזור לוודא שלא ירד גשם לפחות 4 - 5 ימים לפני הביקור.

 

 

 

 
 
 
 

כתבות

land marks