מתח גבוה בעמק החולה

נדב ישראלי 09/03/2015 00:00

מיליון אנשים ומיליוני עופות!


 

עבור הציפורים, עמק החולה הוא אתר בעל חשיבות אדירה!

מינים רבים, חלקם בסכנת הכחדה, מקננים בעמק. אחרים מבלים בו את חודשי החורף ובנוסף הוא משמש בתור תחנת תדלוק עבור הציפורים הנודדות. בנדידת הסתיו, למשל, עמק החולה הוא אחת מהנקודות האחרונות שעומדות לרשות הציפורים, לפני שהן חוצות את רצועת הסהרה. עבור רבות מהן, עצירה בעמק היא תנאי להצלחה במסע הנדידה המפרך.  

 

לטבע בעוצמה שכזו, אי אפשר להישאר אדישים. זאת הסיבה שבכל שנה כמיליון מבקרים מגיעים אל העמק, כדי לחזות בפלא. עמק החולה נמצא במרכזה של עשייה מבורכת וענפה של גופי תיירות וגופים הדואגים לשמירת טבע.

 

 

בשבועות האחרונים רשות החשמל הנחתה את חברת החשמל להקים קו מתח עליון עבור טורבינות רוח עתידיות. הקו יחצה את עמק החולה, יעלה אל רמת הגולן ושם יתבצע החיבור עם חוות הטורבינות.

טורבינות רוח לכשעצמן מהוות איום ממשי על העופות. בספרד, למשל, נפגעים בכל שנה אלפי נשרים כתוצאה מהתנגשויות עם להבי טורבינות.

 

אולם במסמך זה אנחנו לא נתייחס אל הטורבינות כמקור איום אלא בתור אמצעי "ירוק" (ותמים…) לניצול אנרגית רוח להפקת חשמל.

למה כן נתייחס? אל קו המתח העילי שאמור לחצות את כל העמק.

קווי מתח גבוהים עיליים הם סכנה חמורה לעופות ולפרויקט הסביבתי - תיירותי הכביר בעמק החולה! קווי מתח חייבים להיות טמונים בקרקע! אם נטמין את קווי המתח בקרקע - הציפורים ימשיכו לעוף בשמים.

 


עגורים, שקנאים, חסידות וברווזים...


 

בסתיו ובאביב חולפים בעמק למעלה מ-100,000 עגורים אפורים, כל אוכלוסיית השקנאי המצוי שמקננת באירופה ובאסיה הקטנה (כ-50,000 פרטים), כ-300,000 חסידות לבנות ואיתן אלפי חסידות שחורות, שהן מעט נדירות יותר וכל האוכלוסיה העולמית מוערכת בכמה עשרות אלפי פרטים.

 

 

 

עשרות אלפי ברווזים חורפים בכל שנה בעמק, ביניהם מיניים נדירים כמו הברווז המשויש שגם מקנן בעמק, אנפות ממינים שונים ובהן מאות רבות מהמין ליבנית גדולה הנדירה יחסית.

 


עיטים נשרים ועוד!


 

עופות דורסים כמו עיטי חורש, נצים קצרי-אצבעות, איות צרעים ועקבי חורף חולפים בעמק בסתיו ובאביב בהמוניהם.

זרוני שדות, עיטי שמש ועיטי צפרדעים הם מינים המצויים בסכנת הכחדה עולמית. בכל חורף רבים מהם מתרכזים בעמק החולה וכאן הם נהנים משפע מזון, מזג אוויר נוח ובטחון, יחסי.

באזור העמק משחרים למזון כל השנה נשרים מקראיים רבים המקננים בגולן, בגליל וגם נשרים המגיעים מאזורים מרוחקים יותר.

הנשר, שהיה בעבר אחד מהעופות הדורסים המצויים באזורינו מתמעט מאד משלל סיבות. אחת מהן היא התנגשות בכבלי חשמל והתחשמלות. מין נשר נוסף המצוי ומקנן באזור העמק בגולן ובגליל הוא הרחם. הרחם מתמעט במהירות גדולה מכל אזורי הקינון וגם באזור החולה הגולן והגליל. לאחרונה הוכרז הרחם כמין סכנת הכחדה עולמית בדרגת Endangered  שהיא רמת הסיכון השנייה בחומרתה.

 


השבה לטבע באזור עמק החולה


 

בעשרים השנים האחרונות מתנהל בעמק החולה פרויקט השבה לטבע של עיטמים לבני-זנב.

העיטם לבן-הזנב נכחד כמקנן בארץ לאחר ייבוש אגם החולה בשנות החמישים. בזכות פרויקט השבה, מעופפים באזור במשך כל השנה 8-7 עיטמים מרשימים.

 

 

רוב הפרטים הושבו לטבע במסגרת הפרויקט, אמנם, אבל לצדם גם כמה עיטמים המגיעים לאזור מאירופה לתקופת החורף. זוהי האוכלוסייה הדרומית ביותר בעולם של מין זה, והיא שרדה בארץ בזכות ההשבה לטבע בעמק החולה.

 


 

ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות ובעצם "מתחייבת" להגן על הציפורים הנודדות, החורפות ועל מקומות החיות המשמשים אותן.

אמנת המינים הנודדים (אמנת בון - CMS), הסכם עופות המים הנודדים מאירו-אסיה לאפריקה (AEWA), אמנת בתי הגידול הלחים (RAMSAR) ו… חקיקת האיחוד האירופי המתייחסת לפגיעת עופות כתוצאה מהתנגשות בקווי מתח (Haas et al. 2005).

בנוסף, עמק החולה נמצא בתהליך הכרזה כאתר מורשת בינלאומי על ידי אונסק"ו.

 

החלטה 5.11 (קווי מתח ועופות מים נודדים) של AEWA  קוראת בפירוש להקפיד על תיכנון מושכל - כזה שלא יסכן מינים רגישים להתנגשות, ולנקיטת כל האמצעים כדי למנוע פגיעה שכזו.

כך גם החלטה UNEP/CMS/Resolution 11.27 (אנרגיה מתחדשת ועופות ומינים נודדים של אמנת המינים הנודדים תחת התוכניות הסביבתיות של האו"ם) וגם החלטה 6.10 (Ramsar COP11 DR10) של אמנת בתי הגידול הלחים.

 

 

עמק החולה הוא אחד מהאתרים החשובים בעולם לקינון, חריפה, ונדידה עבור מינים רבים מאד של עופות. חשיבות העמק נובעת ממגוון המינים הגדול במיוחד וכמות הפרטים המצויה בו במשך כל חודשי השנה.

עמק החולה מוגדר כאזור חשוב לעופות (IBA) ומוכר כאתר צפרות בקנה מידה בינ"ל. כאמור, ההסכמים פונים למדינות החתומות לבצע תכנון נכון ולהימנע מהקמת קווי מתח עיליים באזורים עם פעילות רבה של עופות, כגון נדידה, שיחור מזון בלילה וריכוז גדול כל כך של עופות בהם מינים בעלי נדירות/רגישות עולמית או מקומית.

 

 

 


סיכום


 

כל קו מתח עילי בעמק החולה מהווה סכנה חמורה לבעלי כנף כתוצאה מהתחשמלות והתנגשות. מחקרים בארה"ב מלמדים כי קווי מתח עליון גורמים לתמותת כ - 80 עופות גדולים, לכל ק"מ קו בשנה!

אנחנו פונים לרשות החשמל, חברת החשמל, יזמי חוות טורבינות הרוח, משרדי הממשלה, אקדמיה והציבור הרחב להצטרף אלינו בקריאתנו למציאת חלופה לקו העילי המתוכנן ולפעול יחד להמשך הפעילות בעמק החולה שהיא סמל, דוגמה ומופת - לקיימות.

חתמו גם אתם על העצומה למען הטמנת קו המתח בעמק החולה.

 

 

צפו בסרטון המתאר את ההשלכות של קו מתח שכזה - שיחצה את עמק החולה ממזרח למערב

 

 

 

 

          

 

land marks