עיט אמיתי!

ערד בן דוד 22/12/2013 00:00

ב- 22.12.13 צפו זוג צפרים הולנדיים בעיט שחור מתבגר בקניון האדום שבהרי אילת.

הם מצאו את העיט על הקרקע, וכאשר התרומם לאוויר צילמו אותו. העיט השחור הוא הגדול שבעיטי ישראל, ומתמחה בציד שפני סלע. עד אמצע המאה הקודמת דגר בנחל כזיב בגליל המערבי, אך בעשורים האחרונים הוא נצפה לעתים רחוקות בעיקר בהרי אילת.

 

 

זוגות בודדים דוגרים בירדן ובסיני, וכנראה פרטים משוטטים מאוכלוסיות אלו מגיעים לעתים לשטח ישראל. לעתים רחוקות הם נראים יותר מפעם אחת, ולרוב אלו פרטים נוודים בתעופה.

למרות שהיו מספר דיווחים לא מאומתים מהרי אילת בשנים האחרונות על ידי צפרים מחוץ לארץ, לא הייתה תצפית מאומתת בישראל מזה כעשור.

 


 

העיט השחור הוא אחד העיטים המרשימים ביותר באזורינו. משקלם של הזכרים יכול להגיע ל-4.2 קילוגרמים ומשקלן של הנקבות, הגדולות יותר, יכול להגיע ל-5.5 קילוגרמים ואפילו קצת יותר. זהו העיט השמיני במשקלו בעולם.

מוטת הכנפיים שני מטרים, בממוצע, וכמו כול ה"עיטים האמתיים" (כבר נטפל בסוגייה הזו) - גם העיטים השחורים מצוידים ב"מכנסיים".

לעיט השחור הבוגר גוון שחור כהה, דגם לבן בעל-שת, בגב ובסוככות השכמה - שיוצר "V" לבן ומרשים על הרקע השחור. בנוסף יש לבוגר שני "חלונות" לבנים בכנפיים.

 

השם המדעי Aquila verreauxii ניתן לעיט בזכות Jules Pierre Verreaux - בוטנאי, אורניתולוג ואספן מקצועי, שביקר בדרום אפריקה בתחילת המאה ה-18 וחזר הביתה, לפריז, עם עיט שחור שניצוד במיוחד עבור האקדמיה צרפתית למדעים. העיט השחור אינו היחידי שמנציח את שמו של Verreaux - יש גם קוקיה אנדמית ממדגסקר, למור סיפאקה אף הוא ממדגסקר, תור מהעולם החדש וציפור שיר ממשפחת הסבכיים באסיה (Golden Parrotbill).

בדיקות גנטיות הוכיחו, לאחרונה, שהעיט השחור קרוב אל העיט הזהוב, העיט בעל הזנב ה"יתדי" מאוסטרליה ועיט נוסף - Gurney's Eagle המצוי בגינאה החדשה. ארבעת העיטים מציגים מאפיינים מורפולוגיים דומים - בעיקר מידות גוף מרשימות.

מפתיע שהעיט הניצי המוכר לנו והעיט הניצי האפריקני (African Hawk Eagle) הקטנים והבהירים - שהשתייכו בעבר לסוג Hieraaetus (עיט ניצי) קרובים לעיט השחור יותר מאשר "עיטים אמתיים" אחרים - בני הסוג Aquila.

 

גם העיטים - שמש, סוואנות וערבות "יושבים" על "קלייד" - ענף טקסונומי, שונה. קרוב מאוד, אבל שונה. במקרה זה אנחנו עדים למצב של "אבולוציה מתכנסת" שבה "לחצים סביבתיים" או תנאים סביבתיים ספציפיים מובילים לדמיון מורפולוגי של מינים, לאו דווקא קרובים.

עיט חורש ועיט צפרדעים, דרך אגב, קרובים יותר ל - Long Crested Eagle האפריקני ו"לעיט השחור" האסייתי.

העיט השחור מצוי בעיקר בדרום ומזרח אפריקה, אבל קיימות אוכלוסיות מקומיות גם במרכז אפריקה, חצי האי ערב ודרום המזרח התיכון.

האוכלוסיה העולמית יציבה ומונה כמה עשרות אלפי זוגות. העיט השחור הוא בין הדורסים הגדולים היחידים שאינו שרוי בסכנה והמצב הזה מתקבל הודות לשתי סיבות עיקריות:

הסיבה הראשונה קשורה במקום חיותו - אזורים מרוחקים, בדרך כלל סלעיים, גם סוואנות ואזורים מדבריים למחצה. העיטים השחורים מצויים, למשל, באזורים שיש בהם "קופיס" - "אי בודד" (Koppie - מהמילה ההולנדית "ראש קטן") והכוונה ל"איים סלעיים" הבולטים במישורי הסוואנות באפריקה. שטחים אלו, לשמחתו של העיט השחור, חסרי תועלת עבור האדם.

 

הסיבה השנייה קשורה לתפריט של העיט השחור, שמתמחה בציד שפני סלע.

עיטים שחורים לא נוגעים בפגרים ולכן הם גם לא נפגעים מהרעלות שבהם משתמשים בפגרים מורעלים של צאן ובקר, כדי לפגוע בתנים. גם בישראל, דרך אגב ולמרבה הצער, נוהגים כך ודורסים רבים נפגעים כתוצאה מאכילת פגרים מורעלים.

שפני סלע מהווים את עיקר תפריטם של העיטים השחורים. בפארק הלאומי "מאטובו" שבזימבבואה, למשל, מתוך 1,550 פרטי מזון, 1,448 היו שפני סלע! גם בסרנגטי שבטנזניה נמצאו מקרים שבהם שפני סלע היוו 99% מהתפריט. אבל בדרך כלל האחוזים הם נמוכים יותר, כ-60%.

 

העיטים השחורים נהנים משני מינים של שפן סלע - זה המוכר לנו ומין נוסף - Yellow Spotted Rock Hyrax, שאינו מצוי בישראל.

משקלו הממוצע של שפן סלע כשלושה קילוגרמים אבל משקלם של פרטים גדולים יכולים להגיע לחמישה קילוגרמים, ואתם לעיט השחור כבר קשה יותר להתמודד.

צריכת הבשר היומית של עיט שחור היא 350 גרמים - שליש יותר מזו של העיט הזהוב, הכבד יותר.

משקלם הממוצע של השפנים שנדרסים על ידי עיטים שחורים בדרום אפריקה הוא 2.5 קילוגרמים, פי שניים ממשקלו הממוצע של טרפם של העיטים הזהובים.

העיטים של זימבבואה, לעומת זאת, צדים בעיקר את המין השני של שפן הסלע, שמשקלו הממוצע 1.8 קילוגרמים - דומה למשקל טרפם של העיטים הזהובים של אירופה, ומעט נמוך משל העיטים הזהובים המצויים בסקוטלנד ובמונגוליה.

גם כף רגלו של העיט השחור גדולה מזו של העיט הזהוב, בכ- 20%, היא גדולה יותר מכף ידו של אדם ממוצע, כוחה אדיר והיא מותאמת היטב לדריסת שפנים.

 

שפן סלע

צילום: אמיר בן דב

 

ציד שפנים, דרך אגב, אינו משימה קלה שהרי מדובר בטיפוסים "רדופים" שנוהגים להציב זקיף שמתריע מפני כל סכנה, ולעולם אינו "שובר שמירה"!

העיט השחור, כמו העיט הזהוב, מחפש אחר מזונו במעוף בגובה נמוך - הוא משתמש במתאר השטח הסלעי כדי להפתיע שפנים וברגע שנוצרה "היתקלות", היא הופכת למרדף בן שניות ספורות שבסופן העיט סוגר עניין.

לעיתים קרובות, ובעיקר עם מדובר בשפן כבד, העיט אוכל במקום הדריסה ואינו נושא את הקורבן ל"שולחן אכילה" קבוע. בצורה כזו הוא גם נמנע ממעשי ביזה של בעלי עניין אחרים. במידה והשפן מיועד לגוזל רעב, העיט השחור עורף את ראשו של השפן ונושא אותו אל עבר הקן.

עיטים שחורים מטילים, כמעט תמיד, שתי ביצים בהפרש של כמה ימים זו מזו. המצב הזה מועדד "קייניזם" ובכל הקינונים האח הבכור, זה שבקע ראשון, הורג את אחיו הקטן - ימים ספורים לאחר שבקע.

 

 

עיט שחור בהרי אילת - 22.12.13        צילום: Dirk Hilbers

 

תוחלת החיים של העיט השחור כ-16 שנים. הבוגרים יציבים ושומרים על טריטוריה. הצעירים משוטטים, לעיתים למקומות רחוקים - כמו הקניון האדום שבהרי אילת. בואו נקווה שלא נצטרך לחכות עוד 10 שנים, עד שמישהו ימצא עיט שחור בישראל.

 

 


 

תצפית נדירה ב... עיט שחור   תצפית נדירה ב... עיט שחור   תצפית נדירה

 


 

 

 

 

28.11.15 - עיט שחור נצפה במעלה עקרבים וכעבור כשעתיים צולם על ידי איתמר דוניצה גם בנחל צאלים במדבר יהודה במרחק של כ- 40 ק"מ.

התצפית ראשונה בישראל מאז 2013.

 

 

 
land marks