קיוויות להקניות חורפות בישראל

יהונתן מירב 02/01/2014 00:00

 

הקדמה

הקיווית הלהקנית היא חופמאי עדין ומעניין, קרוב משפחה של הסיקסק. קיוויות להקניות מקננות בערבות רוסיה וקזחסטן ונודדות דרומה בסתיו, דרך ישראל לאתרי החריפה במדבריות חצי האי ערב ובסודן.

 

מספרים קטנים של קיוויות להקניות חורפות גם בישראל, בעיקר בנגב המערבי ובאתרים נידחים בעמקי המזרח.

במהלך שנות ה-90 סבלה האוכלוסייה העולמית של קיוויות להקנית מקריסה, בעיקר בגלל פגיעה בבתי הגידול בקזחסטן וכן בשל ציד פרוע ובלתי מבוקר במדינות ערב - בעונות הנדידה ובחורף.

 

המצב היה כה גרוע עד שבסוף שנות ה- 90 העריכו חוקרים את האוכלוסייה העולמית כולה בכ-200 זוגות מקננים בלבד.

המשך אופטימי יבוא...

 

בישראל

קיוויות להקניות תמיד היו נדירות בישראל. מאז שהתחלתי לצפר בשנות ה-80 תמיד חרפו מספרים קטנים במקומות שונים בישראל. באותן השנים ישראל לא הייתה מיושבת בצפיפות וקיוויות להקניות חרפו במקומות שונים בארץ, אפילו במקורות הירקון ובפאתי תל אביב ובנגב חרפו להקות בנות כמה עשרות פרטים.

לאורך 30 השנה האחרונות קיוויות להקניות חרפו תמיד במספרים קטנים וכן בלהקות קטנות יחסית. גם בשנים טובות למין זה, תמיד נצפו להקות בנות 10 - 20 פרטים וסך הפרטים החורפים בישראל עלה לעתים נדירות על 55 - 60 פרטים.

 

 

 

 

זכורים לי מספר מקרים בשנות ה-80 המאוחרות בהן דווחו להקות של סביב 100 פרטים, בעיקר בנגב ובעיקר בתפר שבין הסתיו לחורף (נובמבר-דצמבר).

בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים מספר הקיוויות הלהקניות הנצפות בישראל הלך ופחת בהדרגה, עד שהגיע לשפל בו נצפו רק 5-8 קיוויות בכל הארץ. הירידה במספרי הקיוויות נבעה בעיקר מהרס של בתי גידול בעמק בית שאן, עמק החולה ומקומות נוספים בהן חרפו קיוויות ועוד בעיות הקשורות בפיתוח.

כיום אנו מבינים שאילו הן בדיוק השנים בהן חלה עיקר הפגיעה בקיוויות באזורי הקינון ובמקומות נוספים לאורך ציר הנדידה.

מצבה הבעייתי של הקיווית הלהקנית הוביל את ארגון בצפרות הבינלאומי Birdlife International  לצאת בפרויקט רחב היקף להצלת הקיווית הלהקנית. הפרויקט כלל משלחות מחקר לאזורי הקינון, סימון, תיוג ומשדור פרטים מסוימים וקמפיין ציבורי נרחב במדינות ערב להגנה על ציפור מרתקת זו.

 

המידע שנאסף מהפרטים שמושדרו היה יקר ערך וסייע לחוקרים לאתר להקות נוספות של קיוויות ולהבין טוב יותר כיצד לשמור על ציפור מדהימה זו.

פרויקט המעקב שלBirdlife  נקרא "המסע המופלא" - The Amazing Journey וניתן לעקוב אחריו באתר.

 

 

 

אופטימיות זהירה

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה הדרגתית, אך מתמדת, במספרי הקיוויות הלהקניות שנצפות בישראל. העלייה מתבטאת גם במספר גבוה יותר של פרטים נודדים וגם בעלייה במספר הפרטים הנשארים לחרוף בארץ. בשנים 2009 - 2011 נראו 3 - 4 קיוויות להקניות במהלך עונות הנדידה וכ- 12 פרטים חרפו בנגב המערבי.

בחורף 2011-12 חרפו בנגב 14 - 15 קיוויות להקניות. קיוויות בודדות חרפו גם בעמק בית שאן וככל הנראה גם בעמק החולה.

 

במהלך שנת 2013 נצפו כ- 15 קיוויות להקניות במהלך הנדידה ובפעם הראשונה זה 20 שנה חורפות בנגב המערבי כ- 30 קיוויות להקניות, בשתי להקות שונות - להקה אחת, שנמצאת באזור אורים, מונה 18 - 19 פרטים, ולהקה נוספת של 9 - 11 פרטים באתר נוסף מרוחק כ- 6 ק"מ משם.

בנוסף ישנן, ככל הנראה, 3 קיוויות להקניות נוספות שבחרו לבלות את החורף בעמקי המזרח.

 

 

 

בשנים האחרונות נראה שהאוכלוסייה העולמית של קיווית הלהקנית נמצאת במצב טוב יותר משהעריכו החוקרים.  בשנת 2004 נמצאה להקה מדהימה של 1,200 פרטים בגבול סוריה וטורקיה - תצפית שהדהימה את עולם הצפרות, שכן באותן שנים ההערכה הייתה כי נותרו פחות מ- 500 פרטים.

למרבה התדהמה בשנה שלאחר מכן דווחה להקה בת קרוב ל- 2,000 (!) פרטים מאותו האזור.

 

התצפיות מילאו אותנו אופטימיות אבל גם חידדו לחוקרים עד כמה מעט אנו באמת יודעים על אזורי הקינון הנידחים של הקיווית הלהקנית. כך או כך החדשות הן טובות ויש לעשות כל שניתן כדי לשמור על מין מרתק זה.

רוצים לצפות בקיווית להקניות אצלנו בישראל? מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע מציע טיולי צפרות לנגב המערבי בעונת החורף, בין היתר בכדי לצפות בלהקות הקיוויות החורפות.

 

 

land marks