מה כבר סתיו?

יואב פרלמן 27/07/2015 00:00

 

מדי שנה, כש"המדחומים" בישראל מתעקמים מחום, אנחנו מתפלאים כל פעם מחדש -

מה כבר הגיע הסתיו?

מאגרי המים וברכות הדגים מתמלאים בחופמאים. שיחי האשחר מצקצקים בסבכיים.

טרמיקות חסידות כבר מסתחררות להן מעלינו, ועדיין לא אוגוסט!

 

 

הרבה כבר נכתב ונאמר על נדידת הציפורים, אבל העיקרון המרכזי שמנחה את הציפורים הנודדות הוא:


זמן = כסף, או ליתר דיוק - זמן = אנרגיה = דור חדש מוצלח יותר!


לנדידת אביב מוקדמת יש יתרון ברור. הגעה מהירה לאתרי הקינון, מציאת טריטוריה איכותית ועשירה במשאבים, ועל ידי כך חיבור עם בן או בת זוג בעלי איכויות גבוהות.

 

אבל גם בסתיו, או יותר נכון לאחר הקינון, הזמן דוחק. מי שיגיע לראשון לאזורי החריפה באפריקה, ובמצב הגופני הטוב ביותר, ימצא גם שם מקורות מזון עשירים יותר, ויצליח להתכונן טוב יותר לחילוף הנוצות לקראת נדידת האביב חזרה.

 

 

בעונה זו יש כמה קבוצות של נודדים בעוז. המרתקת ביותר היא סדרת החופמאים.

מיום ליום מקווי המים בישראל, במיוחד אלה בעלי גדות בוציות, מושכים כמויות הולכות וגדלות של חופמאים - ביצניות שונות, לוחמים, חופיות קטנות וחופמי צווארון.

כמעט כולם דוגרים בחוג הקוטב הצפוני, מצפון לאירופה ולאסיה. חלקם חורפים דרומה יותר באירופה וסביב הים התיכון, וחלקם נודדים עד לחופי מזרח אפריקה ודרומה, כמו למשל החופית המגלית.

נדידת אקסטרים ממש. אז מה הם עושים כאן עכשיו?

 

 

רוב החופמאים שמופיעים אצלנו מתחילת יולי הם דוגרים שנכשלו. כלומר, הם הגיעו עד לאזורי הקינון, ומסיבה כלשהי לא הצליחו לדגור. בזמן שעמיתיהם טורחים ומגדלים דור חדש אי שם בטונדרה הארקטית, הסטודנטים החופשיים שלנו עושים את דרכם דרומה בנחת ובסבבה. בעוד כחודשיים כולם ייפגשו באזורי החריפה.

 

חופמאי אחר, נדיר יחסית, אבל אופייני לחודש יולי, הוא שלצדף החוף. זהו חופמאי נפוץ באירופה הצפונית, ואצלנו הוא נדיר. אבל דווקא ביולי, מדי שנה, נצפים פרטים בודדים בתעופה או במנוחה לאורך חוף הים התיכון, בעיקר במעגן מיכאל.

 

הקבוצה השנייה היא הדוגרים 'הקרובים'. חלק ניכר מהמינים שדוגרים במזרח התיכון נודד דרומה בחורף.

אלו שדוגרים אצלנו מסיימים את הקינון מוקדם מאד, אז למה לחכות? נגמר הקינון - אפשר להתחיל לזוז.

 

הראשון לנדוד אחרי הקינון, בעונה שממש קשה לקרוא לה סתיו, הוא סבכי הקוצים. סבכי הקוצים הוא גם מנודדי האביב המקדימים. כבר בסוף ינואר חוזרים אלינו הזכרים הראשונים, שרים ומכריזים על טריטוריות.

 

הקינון מתבצע מוקדם מאד, וכבר בתחילת מאי, בזמן שנדידת האביב עדיין בעיצומה, הפירחונים העצמאיים מתחילים לאגור שומן ולהתחיל לנוע דרומה. מדהים שבעונה זו של תחילת מאי, הפירחונים שבקעו באזורים הדרומיים כבר מדרימים, אבל סבכיי הקוצים שדוגרים בצפון אירופה ובאסיה עדיין נודדים צפונה!

 

 

הקנית הקטנה גם מתחילה לנדוד מוקדם מאד. זהו מין שדוגר בכמויות גדולות בחישות קנים מישראל וצפונה, והאוכלוסיות האלה מתחילות לנדוד דרומה כבר בתחילת יולי. יעידו על כך המטבעים - בסוף יוני נעלמות הקניות הקטנות שדגרו אצלנו, ומתחילת יולי מקבלים 'יבול' חדש של קניות שדגרו צפונה יותר, שמתאפיינות בכנפיים ארוכות יותר. שיא הנדידה שלהן מאוחר יותר, באוגוסט ובספטמבר.

 

אחד הנודדים הבולטים, אך השקטים, שעוברים עתה בכמויות גדולות, הוא סבכי החורש. זהו סבכי גדול יחסית, אך שקט וביישן, והוא אינו מהמינים הבולטים בשטח. הוא דוגר נפוץ למדי בחרמון ובגליל, וצפונה בטורקיה ובבלקן.

סבכיי החורש הצעירים ממהרים לנדוד דרומה לאחר הפריחה מהקן. הם יוצאים לדרכם לפני הבוגרים, כיוון שאלה חייבים להתעכב מעט, להחליף את חלק מנוצות גופם הבלויות בנוצות חדשות, ורק אז יוכלו להתחיל לנדוד.

 

 

 

נדידת סבכי החורש מתוזמנת עם הבשלת פרות האשחר והאלה אטלנטית. פרות אלה הם בעלי תכולת שומן גבוהה יחסית וחביבים על סבכיים נודדים.

להקות החסידות הלבנות הראשונות מופיעות בימים האלה. אולי אלה ריכוזים של פרטים לא דוגרים ששהו אצלנו בקיץ, או נדידה של דוגרים דרומיים. הנדידה המאסיבית של החסידות מתחילה בעוד כמה שבועות, מאמצע אוגוסט.

 

אז בפעם הבאה שתרגישו שאתם כבר לא יכולים עם החום הזה, תתרעננו קצת עם מחשבות נדידה.

ואולי אפילו תצאו החוצה, אל החום, הזבובים והזיעה, ותיהנו מכל הטוב שיש לעונה זו להציע.

 

 

 

land marks