אדם וטבע

 

לציון יום הולדתו ה- 100 של עזריה אלון ז"ל - מאושיות שמירת הטבע והסביבה בארץ ישראל.

אוסף הציטוטים והזכרונות פורסם באתר הצפרות בינואר 2014.

 

 

"בערוב ימיו שואל כל אדם את עצמו אם חי כפי שהיה רוצה לחיות, ואם עשה דבר בעל ערך או העביר סתם את חייו. אין לי אף טיפה של חרטה או צער על כך שהקדשתי שני שלישים מימי חיי לפעילות לרעיון של שמירת הטבע והנוף של הארץ. לשמחתי לא הייתי היחיד.

החברה להגנת הטבע, שבמידה רבה היה לי חלק בהקמתה ופעילותה, החלה בקומץ "משוגעים" ויש בה רבבות חברים ומאות רבות של עובדים, וכל הזמן מתווספים אליה כוחות צעירים וחדשים. היא שינתה מושגים בציבור, וקשה לי לתאר איך היתה הארץ נראית אלמלא היא קמה בשעתה. כשאני מביט לאחור אני חש שעשיתי משהו בחיי".

עזריה אלון

 

עזריה אלון והאירוס שלימים יהפוך לסמל החברה להגנת הטבע.

1965

 

 

"כשהתחלנו לגלגל את הרעיון של 'מרכז מידע על עופות דורסים', עזריה נתן לנו גיבוי מלא. הוא שמח מאוד שהחברה תתמקד בנושא ספציפי. זה היה בשנת 1980.

בזכות המרכז הזה, הוקמו עוד שבעה מרכזי מידע. אחד מהם "רתם", של אבי שמידע - היה החביב ביותר על עזריה, מכיוון שעסק בצמחים ופרחים".

יוסי לשם

 

"גם בבית הספר הראלי בחיפה ובמחנות העולים, בפרדסי ההכשרה בנען ובימים הראשונים והקשים בבית השיטה, היה כל רצוני להיות אחד מכולם. קיבוצניק מועיל, עובד אדמה, פלמ"חניק מגן הארץ. לא היה כבוד גדול יותר מאשר להיכנס היישר מהשדה לחדר האוכל עם בוץ על המגפיים או להיות שותף סוד למיקומם המדויק של הסליקים מתחת לרפת. איש לא חשב אז על גוזלי השדמית או על פקעות הצבעונים, גם לא אני, לא ממש על כל פנים. אבל לא היה אפשר שלא לראות אותם בעת העבודה בשדה נדחקים מפני הטרקטור. ואחרי העין הרי נמשך הלב".

עזריה אלון

 
אירוס שחום - צפון הנגב - מרץ 2016
צילום: אלדד גולן
 

"הפגישה הראשונה עם מדבר יהודה, בטיול המחנות העולים בשנת 1942 , היתה מהממת. היא שינתה את כל המושגים שלי על המדבר, שהיה מקובל לראותו כחבל ארץ שומם. אחרי הטיול הראשון שבו היינו תלויים במדריך בדווי, למדתי את המדבר, חזרתי אליו פעמים רבות והולכתי בשביליו את מטיילי התנועה ואת מחלקות הפלמ״ח. עבורי הוא היה למדבר חי שלא רק אלף מינים של צמחים מפתחים בו תכונות מרשימות כדי להתקיים, גם בעלי חיים רבים שוכנים בו. לא פחות ראיתי חיים גם במה שנחשב דומם - הקניונים האדירים עם המפלים הזורמים בהם בחורף".

עזריה אלון

 

"התמניתי להיות ראש מרכזי המידע האלה. קיימנו סקרים, מחקרים וימי עיון, ומה נשאר מכל זה? רק יום העיון השנתי של הציפורים… עזריה היה מגיע לכולם, וגם אל יום העיון האחרון, שהתקיים התחילת דצמבר 2013, הוא הגיע.

בכל פעם שהיה גילוי חדש - עזריה היה שם!

קינון של "עיט סלעים" (היום נקרא עיט זה - עיט זהוב) בגילה ב- 81, שיתוף פעולה עם חיל האוויר, סקר נדידת עופות דורסים בכפר קאסם - עזריה היה שם. אפילו שלא היה צפר, הוא תרם המון ודאג לספר על הכל בתוכנית הרדיו שלו - 'נוף ארצנו' בקול-ישראל, האם ידעת שהוא מופיע בספר השיאים של גינס? הוא שידר מ-1959 ועד לשנה שעברה 2013".

יוסי לשם

 

 

 

עיט זהוב     צילום: רוני לבנה

 

"באפריל 1959 פנה אלי מנהל הרדיו של אז, מר ישעיהו ספירו ז"ל, בהצעה להשתתף בניסיון חדש של הרדיו - 'ישראל במבט חטוף?'

ארבעה אנשים יגישו פינות של חמש דקות, כל אחד בנושא אחר: טבע, ארכאולוגיה, היסטוריה וחיי יומיום. הוצע לי לקבל את פינת הטבע. ב-27 באפריל 1959 שודרה הפינה הראשונה שלי - צבאים, אחריה שחר ביטבתה, קינון דורסים וכן הלאה.

במשך השנים נשרו שותפיי לדרך, הפינה שינתה את שמה ל'נוף ארצנו' המשודרת פעמיים בכל שבת והגיעה כבר ל-2,600 שיחות. נשאלתי - מניין אני לוקח לי נושאים, ובכן: אנחנו חיים בארץ עשירה וענייה. ענייה בשטח, במים, במשאבי טבע, אך מצטיינת במגוון עשיר של תופעות טבע, במינים רבים של בעלי חיים וצמחים, בפינות נוף, בהיסטוריה, בתופעות אנושיות ובבעיות של הגנת טבע וסביבה לרוב. האם אני חוזר ומשדר שיחות ישנות? לא".

עזריה אלון - לכבוד יובל חמישים לשידורי "נוף ארצנו"

 

"שמעתי על עזריה אלון רבות, אבל לקח זמן עד שפגשתי אותו. זה היה בשנת 1971, הייתי אז מנהל בית ספר-שדה הר גילה והנה סוף סוף אני מוזמן לישיבת הנהלה. ואז הבנאדם פשוט נרדם! דווקא פעם אחת ישיבת צוות, והבנאדם חורפ! ואז, כשהגיע תורו לדבר, הוא מדבר שוטף, כאילו שהוא לא היה שקוע בשינה עמוקה לפני דקה…

ב-87, היה לנו כנס בינלאומי על עופות דורסים באילת. 500 משתתפים מכובדים, ובהם שר החוץ שמעון פרס. אתה יודע שב- 82 קינן זוג הפרסים האחרון בישראל? בכל אופן, הכנו לו פוסטר גדול של פרס והגשנו לו אותו ביחד - מנדלסון, עזריה ואני…"

יוסי לשם

 

 

 

 

עזריה אלון (בצד ימין) ופרופ' מנדלסון מעניקים פוסטר ועליו תמונת פרס לשר החוץ דאז - שמעון פרס.   אילת 87

 

"כשהתחלנו לעסוק בנושא לא התעניין בטבע איש, פרט למורים לטבע ולכמה אחדים. עד קום המדינה 93 אחוזים משטח הארץ לא היו בידי יהודים, והאחוזים המעטים נקנו בכסף מלא כדי לעבד אותם ולהתיישב בהם.

הקמת המדינה לא שינתה את התפיסה הזו. באתוס הציוני של אז לא תפס הטבע מקום. ההכרה בכך העמיקה תוך כדי שיחות שניהלתי עם עמיתי אמוץ זהבי. שנינו הרגשנו שלא די לחשוב ולדבר על כך, אלא יש לעשות לשם כך. הבטנו סביבנו וראינו שאין דואג. במחנות העולים חינכו אותי: אם אתה חושב שיש לעשות משהו, עליך לעשותו. אני חושב שהתכוונו שם יותר להפרחת השממה ופחות לשימורה, אבל המסר נקלט כפי שנקלט. באנו אל מורינו, אמוץ ואני, ואִתם הקמנו את החברה להגנת הטבע".

עזריה אלון

 

ציטוטיו של עזריה אלון זכרו לברכה - לקוחים מתוך אתר האינטרנט של קיבוץ בית השיטה.

תודה לך עזריה, שסימנת לנו את השביל אל ידיעת הארץ ואהבתה.

 

לציון יום הולדתו של עזריה אלון ז"ל יתקיים אירוע מיוחד ב- 31.1.19 בספריה הלאומית בירושלים. לפרטים - לחצו כאן

 

 

land marks