קפיצה קטנה לטבע גדול

אבנר רינות 03/01/2016 00:00

 

נחל צביה, גלבוע

 

זו כבר השנה העשירית שבה אני פוקד בקביעות את הנחל היפהפה הזה, שממוקם במזרח רכס הגלבוע, מההרים היפים והשמורים ביותר שיש לנו בארצנו הקטנטנה.

אני משתדל לבקר בנחל ובסביבתו לפחות פעם - פעמיים במהלך הסתיו והחורף, ושלוש ארבע פעמים במהלך האביב - תחילת הקיץ.

 

 

מנופי נחל צבייה, מימין:זריחה .משמאל:פתחת הוואדי ,מראה מכוון העמק.

 

מפליא אותי, איך למרות המספר הרב של פעמים שבהן חרשתי את הנחל הזה, תמיד מתגלות בו הפתעות חדשות, ואני מתמלא התרגשות ופליאה מכל מה שיש למקום הזה להציע: ציפורים נהדרות, צמחייה ופריחה ייחודיות, אוכלוסייה גדולה של מיני יונקים שונים, פרפרים מיוחדים, תופעות גיאולוגיות מעניינות ועוד.

 

מידי פעם, כשאני לא נמצא שם, אני חש כמיהה עזה למרחבים האלו, לטבע הפתוח, לשקט, לנוף הציורי וכמובן לציפורים המיוחדות כל כך שבנחל, ששירתן מהדהדת בין מצוקיו ומדרונותיו הסלעיים של הוואדי. אני נכבש בתחושה כאילו אני שם, וכך אני מרגיש מה קורה ומה צפוי לקרות  במקום בכל רגע ורגע.

אם אינני יכול להגיע  למקום,  אני פשוט שולח את חבריי, הצפרים ואנשי הטבע, שירגישו ויחוו את המקום במקומי, ואולי אף ימצאו באותה הזדמנות גם איזו ציפור מעניינת ונדירה.

 

 

מימין: המורדות היורדים אל נחל צבייה. משמאל: כחליל השברק, מהיפים בפרפרים המבקרים בנחל.

 

ניתן להביא כדוגמא את הגילוי האחרון של הסלעית הכורדית, לה זכו דוד קוטר וגיורא לייטנר, חברי שנדבקו גם כן בחיידק המקום. לצערי, לא יכולתי להצטרף אליהם באותו היום, אך הם עשו את העבודה נאמנה, עלו לנחל, התרגשו מציפוריו ואף מצאו את הסלעית שבה חשקו. גם בחורף שעבר הייתה שם סלעית ממין זה. אז זו הייתה נקבה, וגם אותה מצא קוטר. (כמו שכבר אמרתי, נדבק בחיידק).

 

הפעם היה זה זכר יפה תואר וידידותי במיוחד. שבוע לאחר המציאה, הצטרפתי לקוטר, ויחד עם מאיר לוי עלינו בנחל בזהירות. במעלה הנחל, מעט מעל לעץ החרוב הבודד בוואדי, זכינו לתצפית מדהימה בסלעית. ראינו כיצד היא שרה, ניזונה מזחלים שונים ומגרשת סלעיות חורף, חכליליות סלעים ואפילו צוקית בודדת, הגדולה ממנה כמעט כפליים.

מובן שזו לא הייתה הסיבה היחידה לביקורנו במקום. נהנינו גם משאר הציפורים המקומיות: אוח עיטי, כוס החורבות, פפיוני הרים, צוקיות בודדות, זוג שחורי-זנב, סבכים שחורי-ראש, גיבתונים עפרוניים, זוג עקבים עיטיים, ועוד אורחים עונתיים. שיאו של הסיור הגיע לקראת סיומו, עת היינו בדרכנו חזרה אל בסיס הערוץ, ופתאום מולנו, זוג עיטים זהובים, חולף ביעף, תוך סריקה של הרכס המתעקל.

 

 

מימין: סלעית כורדית, נקבה, מחורף שעבר. משמאל: הזכר מהחורף הנוכחי

 

ברקע של כל היופי הזה, צפינו בעדרי הצבאים שהפליאו לדלג במדרונות היורדים אל הוואדי, ובזוג שועלים אשר היה עסוק כל אותה עת במשחקי חיזור בשטח של קרקע חשופה.

פרחי ראשית החורף, נרקיסים ורקפות, צבעו את הטרשים (סלעי גיר מנוקבים) המזדקרים בוורוד-לבן-צהוב, וריחם המתוק נישא באוויר. כל אלו היו רק בונוס לנוף המיוחד והעצמתי של הנחל.

 

 

מימין: עדר צבאים במרוצה במעלה מדרונות הוואדי. משמאל: זוג שועלים מצויים

 

נחזור מעט אחורה, אל "העונה" של הנחל- האביב.

בעונה זו הנחל לובש בגדי חג אביביים, מתכסה בשמיכה פרחונית ומתעטר במגוון אדיר של ציפורים, פרפרים וחרקים רבים. אין דרך לתאר את התחושות, את הריחות הנהדרים, את זמזום החרקים ואת שירתן המופלאה של הציפורים.  

צריך פשוט להיות שם בעת המתאימה.

 

 

מימין: פרפר מסוג זנב-סנונית המכבים, הנדיר למדי, על ברקן סורי.

משמאל: דמומית ארץ-ישראלית בפריחה על המדרונות היורדים לנחל

 

התצפיות האביביות הראשונות שלי בנחל מתרחשות בתחילת חודש מרץ, בשבוע הראשון של החודש. בימים אלו אני יוצא לחפש בנחל אחר נודדי ראשית האביב: הסיבכי הקפריסאי, האנדמי לקפריסין ועובר בקביעות בנחל בדרכו חזרה לאי, וכן קרובו מטורקיה והסביבה, הסיבכי שחור-הגרון.

 

כמו כן, בימים אלו אני פוגש גם בגיבתונים אדומי-מקור ראשונים. זהו סוג של גיבתון יפהפה, מקומי למדי, הדומה לקרובו, גיבתון הגנים, המבקר בנחל בתקופה מאוחרת יותר. מין זה היה מקנן בעבר בגלבוע וכמעט ונעלם מהאזור, מלבד, כמובן, בעונות הנדידה. בימים אלו ניתן לשמוע בוואדי ובסביבתו את שירתם של העופות שחרפו כאן, לפני עזיבתם את האזור: חוגת העצים, סלעית החורף וכן מינים נודדים כגון: שליו נודד, סבכים שונים ואחרים.

 

 

גיבתון אדום-מקור, זכר על רקע המדרונות הפורחים של הוואדי

 

כבר בימי האביב המוקדמים, שרויים רבים מהמינים המקננים בסביבות הנחל עמוק בתקופת האהבים, הכוללת חיזור אינטנסיבי, שירה, ריקודים, שמירת טריטוריה, קרבות, הזדווגויות ועוד.

הבולטות בציפורי הנחל, העסוקות בעונה זו בחיזור אינטנסיבי, הן הקוקיות האירופיות. אלו מזכירות לכולנו כי קוקיות שקוראות "קו-קו" קיימות לא רק באגדות ובשעוני קוקייה, אלא גם במציאות. בשונה מקרובתה, הקוקייה המצויצת, הנפוצה יותר במשכנות האדם, ואשר יש לה קולות צורמים ויללניים בעיקרם, הקוקייה האירופית המופיעה בנחל, מטילה את ביציה בקיניהם של פפיוני ההרים.

 

מין פפיון זה הוא מהגדולים בארץ, והיחידי שיציב בה. הוא אופייני למדרונות הרים סלעיים, פתוחים יחסית, עם בתה עשירה המורכבת מצומח עשבוני ומבני שיח. שירתם של הפפיונים מתבצעת לרוב במעוף שירה איטי למדי, תוך טפיחות כנף רדודות, ממש כמו "בהילוך איטי". לרוב מתחילה השירה בעמידה על סלע מזדקר, תוך מעבר בין צדדיו השונים של הוואדי.

הצוקית הבודדת, מין נוסף האופייני לבית הגידול הסלעי, מצויה במספר זוגות לאורך מעלה הוואדי. הצוקית הזכר מתאפיין בצבעי כחול כהה ובשירה מלודית, מעט מלנכולית. שירתו מהווה ללא ספק את פס הקול המרכזי בוואדי בחודשי האביב. הנקבה האפרפרה נעשית מהר מאוד חבויה למדי בעונה הזו, ולאחר בחירת מקום הקן, קשה למדי לצפות בה.

 

סלעית הקיץ, קרובתה של הצוקית, (גם כן ממשפחת הקיכליים) היא מהמינים היפים המקננים בנחל. היא מתאפיינת בצבעי השחור-לבן שלה, משחקת באור ובצל, פעם גלויה ובולטת ופעם נחבאת בחגווי הסלע.

בנחל שוכנים לרוב גם זוג או שניים של שחור זנב. אלו חולשים על הטריטוריה הקבועה שלהם ומגרשים כל פולש טורדני משטחם, בין אם זה ציפור, שועל או נחש. שחור הזנב הוא מין מדברי ולרוב אנחנו רגילים לפגוש בו במדבר, אבל במזרח הארץ הוא "עולה" צפונה, דרך בקעת הירדן ומזרח השומרון, ומגיע עד למזרח הגלבוע ודרום הגולן.

שני מיני דורסי לילה מופיעים בקביעות בחלקים הסלעיים של הוואדי. אלו הם  האוח העיטי וכוס החורבות, שלרוב שומרים מרחק זה מזה. פעמים רבות "זוכים" מינים אלו להתגודדות רבה של ציפורי שיר סביבם, ולא פעם ראיתי שחורי זנב, סלעיות ופפיוני הרים מתגודדים סביב אוח עיטי בקרבה מפתיעה.

 

ישנם מינים נוספים, הבולטים בנחל בפעילויות שירה וחיזור נמרצות. הם כוללים: סבכי קוצים, המאופיין בשירה טרטרנית מעט, קופצנית עם מעט פסוקים מסולסלים, תפוחית מצויה בשירתה הפטפטנית משהו, גיבתון עפרוני, ששירתו מזכירה רשרוש של "צרור מפתחות" ואחרים.

בל נשכח את מלכי הוואדי, העופות הדורסים, הכוללים לרוב זוג עקבים עיטיים, המבצעים פעלולים אווירודינמיים מרשימים ביותר בעת החיזור מעל לוואדי. אליהם מצטרפים החוויאים, הנשמעים למרחוק בקולם המיוחד ובולטים ביעפם המרחף, וכמובן - הבזים המצויים שנפוצים באזור.

לעיתים מצטרפים אליהם מספר בזים אדומים המקננים בסביבה ובולטים בעיקר בעונת הנדידה.

בחלקי הנחל העליונים הצמחייה מגוונת ועבותה יותר, עם שילוב של שיחים ועצים ים-תיכוניים. כאן ניתן לראות מינים מקננים נוספים, כמו: חנקן אדום-ראש, חנקן גדול, חוחיות, ירקונים, שחרורים ועוד.

 

 

מימין: צוקית בודדת, זכר. משמאל: אוח עיטי

 

בהמשך העונה, מאמצע חודש מרץ, הולך ועולה מגוון המינים הנודדים המבקרים בוואדי, וגולת הכותרת, ללא ספק, הוא הגיבתון האפור. גיבתון ייחודי זה הינו חולף נדיר למדי בארצנו, בעיקר בחלקיה המזרחיים. נחל צביה הינו מאתרי התצפית הטובים ביותר במין הזה בארץ.

גיבתונים אלו מופיעים בנחל בדרך כלל מה-15 לחודש מרץ ועד ה-10 באפריל. הם מגיעים אלינו בדרכם צפונה, להרים הגבוהים של איראן, טורקיה ויוון. שם הם מקננים בנופים די דומים לנופים שיש בנחל צביה - מדרונות סלעיים עם שיחים פזורים. ציפור יפיפייה.

הבולטת בציפורי הנחל, החל מאמצע חודש מרץ ועד לאמצע חודש אפריל, היא גיבתון הגנים. עשרות רבות ממין זה ולפעמים אף יותר, ניזונים מהחרקים הרבים המצויים במקום.

 

תופעה נהדרת שנראית כאן בחלק מהשנים, היא התפוצצות אוכלוסין אדירה של מין חרגול הנקרא: "מגלית איסופיה". זהו חרגול שמנמן, בינוני בגדלו (20-24 מ"מ), נטול יכולת תעופה, שצבעו ירקרק ומחושיו ארוכים. אחד ממאפייניו הוא צינור הטלת הביצים, דמוי המגל, אשר מופיע אצל הנקבות, ומכאן שם המין.

 

חרגול זה עשוי להתפרץ בחלק מהאביבים בבית הגידול המועדף עליו, הבתות העשבוניות. אז ניתן לראותו באלפיו על כל צמח שני בוואדי ובמדרונות היורדים אליו. שמתי לב כי יש לו חיבה מיוחדת לשני מיני צומח שנפוצים כאן: עכובית הגלגל ושרעול שעיר. חרגול זה מהווה מרכיב חשוב ביותר בתזונת הציפורים הנודדות וכן עבור הציפורים המקננות. מדהים לראות כיצד, בזמן הנכון, הרוב המכריע של ציפורי הנחל ניזון מהחרגול הזה.

 

 

גיבתונים ניזונים על חרגולי "מגלית איסופיה", מימין: גיבתון גנים. משמאל: גיבתון עפרוני

 

אחד הדברים היפים שיצא לי לראות באחת משנות ההתפרצות הללו, הוא שיח מרשים בגודלו של עכובית הגלגל, אשר סביבו ניזונו שמונה גיבתונים אפורים מהחרגולים הללו, ומסביבם היו גם לא מעט גיבתוני גנים, אשר ניזונו גם כן מהחרגולים העסיסיים.

 

באותו ביקור בנחל זכיתי לצפות גם בתופעה מדהימה, כאשר גיבתון אפור, זכר יפהפה נעמד ממש לידי, על ראש מצוק. כיוונתי את עדשת המצלמה שלי לעברו, צילמתי כמה תמונות, ואז פתאום, נכנס לי פרפר ענק לפריים.

הורדתי לרגע את העדשה והופתעתי מאוד ממראה עיני: פרפר נדיר למדי מסוג זנב-סנונית המכבים התעופף הלוך ושוב לאורך המצוק וכמעט נכנס בגיבתון. מדובר ככל הנראה בזכר השומר על הטריטוריה שלו ומעז אף להיטפל לציפור הגדולה ממנו בהרבה. זו הייתה חוויה מיוחדת.

 

בשנים שבהן ישנה התפרצות של החרגולים מסוג "מגלית איסופיה", הציפורים המקננות  כמו: בזים מצויים, פפיוני הרים, צוקיות, שחורי-הזנב, סלעיות הקיץ, גיבתונים עפרוניים ועוד, אוספות במרץ את החרגולים כדי להביאם כמזון לקן, לנקבות ולגוזלים.

 

 

 

מימין: גיבתון אפור, זכר. משמאל: מספר חרגולים מסוג "מגלית איזופיה" על הצמח עכובית הגלגל, האהוב עליהם במיוחד

 

בחודש אפריל הנחל לובש צורה אחרת. הדגן קמל במהירות, פריחת האביב דועכת, והחום הופך מעיק מאוד. כן, "קצר פה כל כך האביב".

אני עולה לאיטי בוואדי הרוחש ציוצים רעבים למזון: גוזלי הצוקיות והירגזים מסדקי הסלע, גוזלי הסלעית מבין האבנים המעורמות, גוזלי הפפיונים מהמדרון, גוזלי סבכי הקוצים מבני-השיח, גוזלי הגיבתון העפרוני מבסיס הדגן הגבוה וכן הלאה. חוויית החיים המפכים.

 

 

מימין: כוס החורבות בהמראה. משמאל: שחור-זנב

 

על המדרונות והסלעים יש עדיין מגוון יפה של נודדים: סלעיות אירופיות, סבראש, דוחלים חומי-גרון, סבכים ממינים שונים ועוד, וכמובן גבתוני הגנים, שהחליפו זה מכבר בנוכחותם את הגיבתונים אדומי-המקור ששלטו כאן בחודש שעבר.

 

אחת הציפורים היפות ביותר שפוקדות את הנחל בזמן זה היא הצוקית החכלילית, קרובתה של הצוקית הבודדת המקננת כאן. הציפור הזו פשוט יפהפיה ושירתה יפה עוד יותר. התצפית המעניינת ביותר שהייתה לי במין הזה כללה שני זכרים שעמדו זה לצד זה בראש סלע מזדקר, כשהם שרים ועסוקים בקרבות ובצייד של, איך לא, החרגולים הירוקים - מגליות.

 

 

צמד צוקיות חכליליות, זכרים. מהיפות בציפורי הנחל

 

בהמשך העונה, בשלהי אפריל-ראשית מאי, הנחל מתמלא בפרחונים הטריים שזה עתה פרחו מקינם. הם מתנסים בתרגילי תעופה ראשונים, מתחננים למזון מההורים, ואלו שומרים על צאצאיהם בקנאות רבה ומגרשים כל פולש שנקרה בדרכם.

בעונה זו, העונה היבשה והחמה, אני משתדל שלא לפקוד את הנחל, הן בשל העונה הרגישה, בה מקננות ציפורי הנחל, והן בשל החום הרב שלא מאפשר הרבה בוואדי שטוף שמש כנחל צביה.

 

בזאת נסכם,

 

נחל צבייה- אתר מומלץ ביותר לצפרות בחודשי הסתיו-חורף-אביב.

הטבע בראשיתי, הציפורים ייחודיות, מגוון היונקים נהדר, הפרפרים חוגגים, הפריחה שופעת והנופים ציוריים ועוצרי נשימה.

 

 

מימין: פרפר מסוג זנב-סנונית המכבים, זכר, מתקיף גיבתון אפור, זכר, במסגרת שמירה על הטריטוריה שלו לאורך מצוקי הנחל.

משמאל: סלעית קיץ, זכר. מהיפות בציפורים המקננות בנחל. סלעית זו סובלת בשנים האחרונות מירידה דרסטית באוכלוסייתה.

בנחל צבייה מקננים זוג או שניים, והם מהווים שריד לאוכלוסייה המפוארת שקיננה בהר הגלבוע בעבר.

 

 

הנה שיר שכתבתי בעת ביקורי בנחל בסוף חודש נובמבר, עת עליתי לבקר את הסלעית הכורדית יחד עם דוד קוטר ומאיר לוי.

 

טרום שחר בפתח הנחל

חושך מצרים

ורק רוח מקפיאה

חודרת לעצמות

ויכולה להן

על אף שהתלבשנו היטב

 

תחילה דממה

פרט לרוח השורקת

המרקידה את הדגן היבש

ואז הקול בא ואומר:

אוח חולש על הנחל

והוא קורא במונוטוניות

וממשיך בקצביות

שום דבר לא נכנס

לו באמצע

אף אחד לא מעז

לחלוק על מלך הוואדי

 

ומשום מקום ובחשש

נכנס גם כוס החורבות

ביילל, יש לו אומץ לקטן

כוחות גדולים כנראה

לא מזיזים לו

תן בודד נכנס לתמונה

משקיף רגע קט וממשיך

 

אור ראשון

ורוד כחול סגול ואדום

שמיכת עננות כצמר כבשים

רוח חרישית

על סף הדממה

למעט ראשונות הציפורים

מבשרות הבוקר

ואז כמו במסדר המפקד

כל אחד בתורו מתפקד

 

והנה היא היפה והתמימה

הזריחה במלוא תפארתה

מציצה ועולה לכדור זהוב נפלא

חמימות, קרניים מלטפות

וחגיגה שלמה

של יופי

וחדווה

 

אנו עולים בנחל

והאור מטפס בעקבותינו

סלעים מזדקרים

מלאי חללים פרחוניים

מנוקדים בוורוד רקפתי

ובלבן-צהוב נרקיסי

והריחות משכרים

 

ובינתיים ברקע

צלילי רננים

צוקית בשירה מלנכולית

פפיונים במרדף אווירי

שפנים קולטים קרני שמש ראשונות

ועדר צבאים מדלג בקלילות במעלה המדרונות

 

תחילת החורף

והכל כבר ירוק

מראה כי הגשם התחיל בטוב

רק שלא יסתפק בזה

יש עוד הרבה מה להרוות

 

מצוק נישא בגאון

שועל בודד במרוצה

עיט בצלילה על טרפו

וסלעית משחקת באור וצל

בין סדקיו ולובנו של סלע

 

והכל בזרימה,  

כאילו הזמן עוצר מלכת

כאילו מאום לא קורה סביב

כאילו השלווה כל כך פשוטה

 

בין הר לבקעה

ישנו מקום

ובו מצויה התשובה

אותה זכיתי לשמוע

 

הוויה

 

 

אבנר רינות,

מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע.

 

 

מימין: רקפת מצויה. באמצע: סלעית כורדית, זכר. משמאל: עקב עיטי נרדף על ידי צמד עורבים אפורים.

כל התמונות המופיעות בכתבה צולמו בנחל צביה, גלבוע מזרחי.

 

 

 
 
land marks