חמישים גוונים של אפור

ערד בן דוד 17/01/2016 00:00

 

ישראל ידועה במגוון השחפים החורפים בה. שחפים סיביריים לצד שחפי ערבות, שחפים ארמניים, כספיים, בלטיים ואחרים. שחפים גדולים אלה מהווים אתגר עבור ה"שחפולוגים" - אוהבי השחפים, שיושבים מולם שעות ארוכות ומנסים להבחין בין המינים השונים.

במקרה של שחפים בוגרים, מלאכת הזיהוי פחות מסובכת בעוד שבמקרה של שחפים "צעירים" המשימה הזאת היא בלתי אפשרית, כמעט. נציין שהשחפים המדוברים מקבלים את לבוש הבוגר רק בשנתם הרביעית.

 

 

שחפים גדולים בבריכות ההחדרה "יבנה 4".    צילום: אמיר בן דב

בתמונה נראים בעיקר שחפים בלטים (B) ושחפים סיביריים (H) - לשני מינים אלה גב כהה. השחפים עם הגב הבהיר הם, ברובם, שחפים כוזרים (C) הקרובים יותר לשחף צהוב-הרגל. 

 

אחד מאותם שחפים גדולים (אפשר לסווג אותם גם תחת השם "שחפים גדולים לבני-ראש) הוא השחף הבלטי שנקרא בעבר שחף שחור - בזכות חלקי גופו העליונים, שצבעם כהה מאוד, כמעט שחור. גם שמו המדעי של מין זה מעיד על לבושו הייחודי: בלטינית - fuscus - "שחום" או "חום אפלולי".

 

 

שחף בלטי - בוגר

צילום: אמיר בן דב

 

השחף הבלטי הוא חולף וחורף נפוץ למדי בישראל. אחד מהאתרים החביבים אליו במיוחד נמצא מצפון לעיר אשדוד - שם נמצאים אגני החדרה ("יבנה 4") שהם שמורים ומגודרים ושם השחפים נוהגים לנוח. לצד אגני ההחדרה מצוי אתר פינוי פסולת שמציע שפע מזון וקרבה נוחה לחוף הים.

 

ביחס לחבריו השחפים הגדולים, השחף הבלטי "קל" לזהוי: הוא ניכר בגב כהה מאוד, קשתית עין בהירה, מקור צהוב - צר וארוך, עם כתם אדמדם בחלקו התחתון וגזרה הכללית עדינה למדי. עד כאן, זה היה פשוט.

 

 

בתמונות: שחפים בלטים בוגרים.   צילום: אמיר בן דב

במפה - המסע של J309 (שחף בלטי Larus fuscus) מהמקום בו סומן בצפון סקנדינביה, לישראל ובחזרה.

(תמונה של J309 בסוף הכתבה)

 

עכשיו אתם מוזמנים להכיר שני תתי-מין של השחף השחור - לראשון אנחנו נקרא שחף שחור מתת-המין intermedius ולשני נקרא שחף שחור מתת-המין graellsii, שכבר הספיק לזכות בשם עברי משלו - שחף שחור "מערבי".

תתי-המינים האלה מצטיינים בחלקים עליונים בגוון אפור כהה וכאשר הם ניצבים ליד שחף בלטי בוגר (בתנאי תאורה טובים) - אפשר להפריד ביניהם.

אז מה הבעיה?

 

הדילמה שלנו מתעוררת בגלל השחף הסיבירי, שגם הוא קרוב משפחה של השחף השחור. השחף הסיבירי, כיאה לקולחוזניק שנאלץ להתמודד בכל קיץ עם פקידי המשטר הסובייטי - הוא בריון מגודל (במיוחד הזכרים), ומבטו קשוח.

הבעיה האמתית היא שגם השחף הסיבירי מצטיין בחלקים עליונים בגוון אפור צפחה.

שם המשחק, אם כן, זה לא להבחין בין השחף השחור ובין תתי-המין שלו, אלא להבחין בין שני תתי-המין והשחף הסיבירי. ובאשדוד חורפים לא מעט שחפים סיביריים.

 

 

שחף סיבירי - מרץ 2010 אשדוד     צילום: אמיר בן דב

 

עד ל-2.10.2003 לא היה תיעוד של תתי-המין intermedius בישראל. כל כך הרבה שחפים נצפו, צולמו ונבחנו - על ידי מומחי שחפים מהארץ ומחו"ל ובכל פעם ההשערה הייתה שמדובר בשחפים סיביריים בעלי "מופע משתנה".

לחלק מאותם שחפים היו ממדי גוף קטנים, שהזכירו מאוד את ממדי הגוף של נקבות השחף הבלטי, ובנוסף היה להם מקור צר וראש "עדין". סימנים אלה, שאינם מתאימים לשחף הסיבירי, הובילו את אנשי השחפים לסווג אותם בתור "שחף שחור intermedius like".

לשחפים הגדולים יש מעריצים רבים, בכל העולם. באזורים מסוימים בסקנדינביה, למשל, מתקיים מעקב צמוד אחר מושבות הקינון של השחף השחור ו"נגזרותיו". מעקב זה כולל סימון שחפים, וגם אפרוחים "מגודלים" בטבעות צבעוניות - כאלה שניתן לקרוא בשטח ויכולות לגלות לנו את זהותו האמתית של השחף על פי הפרטים הדוגרים במושבה בה טובע.

 

בזכות הטבעות האלה זכינו ב-intermedius הראשון של ישראל - J4N4. הוא נאסף בחוף דוגית שבכנרת באוקטובר 2013 ונחשב למציאה של ממש!

שחפים שחורים נוספים מתת-מין זה שהגיעו לישראל היו JV7K שנצפה פעמיים בחוף אשדוד, בספטמבר 2008 והשחף JE9H שנצפה בארץ חמש פעמים: שתי תצפיות במרץ 2013 באשדוד, בספטמבר 2013 בגעש, במרץ 2014 באשדוד ותצפית נוספת באשדוד - בינואר 2015.

 

שחף סיבירי (בצד ימין), שחף בלטי (מרכז) ושחף שחור מתת-המין intermedius (שמאל, עם טבעת) - 29.11.14

ישראל היא המקום היחידי שבו כל תתי המינים של השחף השחור (בלטי, סיבירי, "מערבי" ו-intermedius) נצפים זה לצד זה.

 

 

צילום: אמיר בן דב

 


הסיפור של U0JD


 

בחודש ינואר 2010 טובעו על ידי יואב פרלמן, פרנסיס ארגייל ואמיר בן דב (טובעו = נענדה טבעת על רגלם) מספר שחפים, ממנים שונים, באגני ההחדרה "יבנה 4".

חלק מאותם שחפים היו פרטים צעירים (בשנתם השנייה) ולכן קשה היה לקבוע בוודאות באיזה מין, או תת-מין, מדובר.

אחד מאותם "צעירים" היה U0JD - שחף כהה וגדול שזוהה על ידי צוות הטיבוע כשחף סיבירי. צפרים אחרים, לעומת זאת, טענו שמדובר בשחף שחור מתת-המין intermedius - אחד מהם היה הצפר Mars Muusse.

 

בין התאריכים 10.1.2010 ועד 1.4.2013, (בין חודש דצמבר לחודש אפריל), השחף הזה נצפה באגני ההחדרה ובחוף אשדוד לא פחות מ-67 פעמים!

בצורה כזו יכולנו לעקוב אחריו מהתקופה שהיה צעיר ועד שהגיע לבגרות. וגם אז… זהותו לא הייתה ברורה לנו.

 


30.3.10 - U0JD בלבוש צעיר (שנה קלנדרית שנייה)     צילום: אמיר בן דב


 

 


31.12.10 - U0JD בחילוף פעיל לנוצות של בוגר      צילום: אמיר בן דב


 

 


12.2.11 - UOJD (שנה קלנדרית שלישית)     צילום: אמיר בן דב


 

 


25.3.11 - U0JD הגוף כבר לבן כמעט לגמרי, נוצות הגב אפורות ואברות תעופה (אמה ויד) "טריות" (עם קצוות לבנים)    צילום: אמיר בן דב


 

 


14.1.12 - UOJD (שנה קלנדרית רביעית) לבוש חורף     צילום: אמיר בן דב


 

 


26.3.13 - U0JD בוגר בלבוש קיץ. ניצב בין שחפים בלטים     צילום: אמיר בן דב


 

 


15.2.14 - U0JD בלבוש חורף. בתוך שבועות ספורים כל נוצות הראש והעורף יהיו צחורות     צילום: אמיר בן דב


 

 

באפריל 2013 הטבעת של U0JD נקראה שוב על ידי "מאותגר שחפים" כלשהו - במזבלה ריחנית אי שם בפולין. המיקום היווה אינדיקציה ראשונית שלא מדובר בשחף סיבירי, שכן מין זה אינו מופיע בפולין.

 

בין התאריכים 31.1.14 - 14.3.15 הוא תועד בישראל 11 פעמים נוספות, עד שבאוקטובר 2015 הוא נאסף מת, בגרמניה.

אנחנו יודעים ששחפים סיביריים אינם נצפים בפולין, גם לא בגרמניה ולכן, הרושם הראשוני של הצפר Mars Muusse היה נכון. בלי שידענו, טיבענו שחף שחור מתת-המין intermedius או graellsii ולא שחף סיבירי.

 

 


קבלו את JE0H - השחף השחור ה"מערבי" הראשון (בוודאות) בישראל צילום: אמיר בן דב


 

 

 

הסיפור של JE0H התחיל ב-28.11.14 כאשר הצפר אסף מירוז הדריך צפרים בחוף מעגן מיכאל. אסף הבחין בשחף המעניין ובטבעת שעל רגלו והכי חשוב - הוא דאג לצלם את השחף בעזרת הטלסקופ. כך אפשר יהיה, אולי, לגלות מה כתוב בטבעת.

בתור מעריץ גדול של שחפים וטבעות, היה לי קשה מאוד להחמיץ את השחף הזה. תפוצתו של השחף השחור המערבי משתרעת על פני חופי מערב אירופה, האיים הבריטים, איי פארו ואיסלנד.

את החורף הוא מבלה בחופי האוקיינוס האטלנטי - בדרום אירופה וצפון ומערב אפריקה.

JE0H טובע כזכר בוגר ביוני 2012 בצפון הרחוק של סקנדינביה על ידי מורטן הלברג - אוהב שחפים ולא פחות… אוהב ישראל. לשמחתנו הרבה הוא הופיע שוב! במרץ 2015, במגרש הביתי שלנו - אגני ההחדרה באשדוד.

ביום האחרון של שנת 2015 הוא נמצא בשלישית באגני אשדוד, והפעם זכה לראותו גם מידד גורן - מנהל מרכז הצפרות רמת הנגב.

 

 

צילום: אמיר בן דב

 

מהתמונות אפשר לראות שהפרט שלנו נמצא בשלבים האחרונים של חילוף הנוצות - כאשר אברת היד התשיעית (P9) הגיעה לכ-90% מגודלה הסופי ואברת היד העשירית (P10) - ש"נועלת" את החילוף, הגיעה לכ-50% מגדלה הסופי.

שחפים סיביריים, דרך אגב, בשל היותם מין כה צפון מזרחי, "מאחרים" בחילוף בהשוואה ל-graellsii שלנו. הם מחליפים כעת את אברת היד הרביעית (P4) והדרך ל-P10 ארוכה עדיין… זהו סימן אמין - המסייע להבחין בין תתי-המין הבהירים של השחף הבלטי ובין השחף הסיבירי.

 

מפת התפוצה של השחף הבלטי (Larus fuscus ושני תתי-המינים intermedius ו- graellsii

באדיבות -  www.gull-research.org

 

הדיונים הסוערים אודות זיהוי השחפים של אשדוד הם רמז, כנראה, לכך שאנחנו עדיין לא יודעים לזהות אותם היטב. לא מן הנמנע ששחפים מתתי-המין הבהירים של השחף הבלטי, כן מבלים את החורף בישראל. בזכות הטבעות אנחנו מבינים את זה היום.

בינתיים השחף השחור מתת-המין intermedius מרחיב את תפוצתו צפונה (הפרטים שהגיעו לישראל טובעו על קו רוחב 70 = הכי צפוני שיש!), וגם ה-graellsii ה"מערבי" מתפשט מזרחה. רק השחף הבלטי, לאט לאט, הולך ומתמעט.

 

גם "אתר השחפים הגדולים" באשדוד נתון לשינוי ופיתוח ובקרוב - כך זה נראה, השחף הבלטי והשחף הסיבירי יהפכו לאורחים נדירים בחורף הישראלי.

 

 

 graellsii - JE0H            internedius - JE9H            fuscus - J309 

 

סימון שלושה שחפים אי שם בצפון נורווגיה. שלושת הפרטים הגיעו לישראל.      צילום - Morten Helberg

 

 

צילום: אמיר בן דב

 

תודה לאמיר בן דב - ה"שחפולוג" הישראלי בה' הידיעה

 

 

land marks