מרטין גרנר

נדב ישראלי 24/01/2016 00:00

בשבוע שעבר הלך לעולמו באנגליה Martin Garner לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

מרטין היה ממובילי סצנת הצפרות העולמית, פורץ דרך בתחום זיהוי ציפורים וחבר טוב ללא מעט צפרים ישראלים. מרטין ייסד את "Birding Frontiers" אתר אינטרנט שנתן במה לצפרים לשתף ידע וללמוד בתחומים שונים הקשורים בצפרות, החל ממאמרי זיהוי תתי-מינים של פיפיונים דרך סיכומי טיולי צפרות, ועד טיפים לצילום ועוד.

 

מרטין הגיע לראשונה לישראל במרץ 2012 להשתתף בפסטיבל הצפרות באילת. למי שלא זוכר, אביב 2012 היה אביב "פיצוץ" באילת והערבה הדרומית, כל השטח היה מלא בציפורים ומרטין התאהב בישראל מיד, הוא חזר שוב בנובמבר אותה שנה להשתתף בפסטיבל החולה ושוב לפסטיבל החולה ב 2013.

מרטין היה אופטימי, סקרן, תאב ידע, אוהב טבע ואנשים, והפיץ סביבו את כל הנ"ל באופן "מדבק" באמת. בדצמבר 2015 , בעודו מתמודד עם מחלת הסרטן, הוזמן מרטין לכתוב את מאמר במערכת בעיתון Birdwatch"" הבריטי. קראתי השבוע את המאמר הזה, וחשבתי שנכון לתרגם אותו ולפרסם כאן, כי המסר שלו כל כך פשוט וכל כך נכון, גם עבורנו, בישראל.

 

 

 

 

"זאת הזדמנות גדולה שנפלה בחלקי, אבל היא דורשת מאמץ. אחרי 40 שנות צפרות, מה לכתוב במאמר אחד מרוכז? מה אתם הייתם כותבים? הנה המחשבה העיקרית שלי: הגדילו את האנשים סביבכם!

אשתי שרון ואני "נשמות חופשיות", כך שיצא לנו להסתובב בעולם ולראות כל מיני קהילות שונות ומשונות במהלך חיינו. צפרים בכל העולם, בד"כ מוצאים עצמם בסוג מסוים של "קהילה". לעיתים עצם הצפרות באותו אזור, יוצרת קשרים וחברויות, ולעיתים מתארגנות קבוצות צפרות מקומיות. הרשתות החברתיות ועולם האינטרנט הם כר נרחב לעוד ועוד קשרים חדשים. אז איך מקדמים את הקשרים והקבוצות האלו? על ידי חתירה להגדלת אחרים!

 

 

נראה לי ש"פוזת ברירת המחדל" עבור רובנו (או אולי זה רק אני?), היא לנסות "להיראות טוב" בעיני אחרים, לשמור "פאסון" ולא להיתפס בטעות חס וחלילה. אבל יש דרך אחרת. באופן מכוון הוספנו "אלמנט קבוצתי" בספרי "The Challenge Series" - הזמנתי צפרים מומחים נוספים להצטרף אלי במלאכת הכתיבה. זה אולי לא נראה ככה, אבל זה לא תמיד פשוט להגיד: "אין סיכוי שאני עושה את זה לבד, אני הולך "למצוץ" כל פיסת מידע שאני יכול מכל מיני אנשים מדהימים."

כאן ב- Yorkshire (מחוז מגוריו של Martin), אחד הדברים המרגשים שיצאו מפסטיבל הצפרות Spurn Migration Festival, היה לראות איך מתפתחת תרבות של "הגדלת אנשים", לצפות באחרים משגשגים. גם ב- Flamborough (מקום מגוריו של גרנר) שוררת עכשיו אוירה של פרגון ועידוד. ויש עוד תוצאה עקיפה של הגדלת אחרים: גם אתם גדלים ומשגשגים…

 

 

הגדלת אחרים עלולה להרגיש כחתירה נגד הזרם, ואפילו להכאיב מעט. זה כמעט נגד האינטואיציה שלנו לראות את הפוטנציאל העצום במישהו אחר, ולהאיר אותו בזרקור. עם זאת, אחרים עשו את זה עבורי.

ומה תהיה התוצאה של ציון ההבטחה הגדולה הזו באנשים אחרים? יותר עבודת שמירת טבע תבוצע טוב יותר, יותר עבודות אמנות יוצגו, ספרים נהדרים יכתבו. צפרות בכלל תהיה הרבה יותר כיפית, אם רק נחתור כל אחד, להגדלת האנשים שמסביבו".

 

יהי זכרו ברוך

 
land marks