סמול טוק - פוליאנדריאה

נועה ואייל 10/04/2016 00:00

 

לפניכם דיון שהתנהל בקבוצת צפרות וציפורים בפייסבוק ב-10.4.16 

אנחנו הוספנו תמונות, אבל התוכן - הוא העניין האמתי פה...

לא נגענו

 

 

נועה ולצר

מישהו יכול לספר על העניין הזה שיש נקבות יפות מהזכרים כמו שחיינית צרת-מקור, למשל? האם המינים האלו יוצאים מהכלל גם התנהגותית? האם יש לכך יתרון ביולוגי? האם זו רק הסתכלות אנושית?

 

אייל שוחט

התופעה (פוליאנדריה) קיימת ב- 0.4% מהעופות (כ-35-40 מינים), רובם מקבוצת הרליתים והחופמאים באיזורי ביצות או טונדרה (בתי גידול פוריים מאד).

באסטרטגיה הזו הזכרים אחראים למרבית האחריות ההורית (דגירה וגידול גוזלים). איך התהפכו היוצרות? ההשערה היא התפתחות מהרגלי תטולה כפולה של חופמאים מסויימים באיזור הארקטי, שם נקבות מסוגלות לייצר שתי תטולות מהירות עם אותו הזכר, כאשר הזכר דואג לתטולה הראשונה והנקבה לשניה.

 

 

תודה ל - Jacob Spendelow על התמונה שצולמה באוגוסט 2010 - בווירג'יניה.

מוזמנים לבקר באתר www.tringa.org - לחצו כאן

 

בשלב הבא, אם הנקבה כשירה לייצר מספר תטולות (חופית טמינק, חופית מגלית), היא מעלה את הרפרודוקציה שלה על ידי הזדווגות עם מספר זכרים. למשל - ביצנית ברודה היא פוליאנדרית המייצרת תטולות לעד ארבעה זכרים בטור.

אבל אלופת הפמיניזם היא הג׳קנה האמריקנית שהיא פוליאנדרית במקביל. נקבה מחזיקה נחלה גדולה המכסה מספר נחלות של זכרים. כל זכר מגן על הנחלה שלו מפני האחרים בעזרת הנקבה, אבל לה יש גישה לכל נחלות הזכרים. היא גם יכולה להזדווג עם כל הזכרים ביום אחד, כך שהם כלל לא יכולים להיות בטוחים שהם האבות הביולוגיים של האפרוחים שיבקעו מהבצים עליהן הם דוגרים.

 

 

נועה ולצר

תודה אייל. כמה שאלות.. למה הכוונה טור? וכשאתה אומר תטולה כפולה האם הכוונה לעונה, לשנה, למחזור קינון אחד? ומה ה"מטרה" בכל זה? האם הגנים של הנקבה יהיו דומיננטיים משל הזכר? ומעניין שלמרות זאת, העניין הטריטוריאלי עדיין זכרי…
 

אייל שוחט

טוב ששמת מרכאות, כי לאבולוציה אין מטרה, רק כיוון הגיוני של התפתחות: הנושא של טור או מקביל זה בערך כמו בחשמל: פוליאנדריה (זיווג של נקבה אחת עם יותר מזכר אחד) יכולה להעשות בטור (בזמנים שונים במהלך העונה) או במקביל (באותו הזמן) במשך עונת קינון אחת.

אצל נקבות, בניגוד לזכרים, בד״כ יש מחיר גבוה להפרייה. עלות ייצור הביצים גבוהה, וההפרייה גוררת מחויבות ארוכת טווח. מסיבות אלה פוליאנדריה בד״כ לא עובדת.

 

בטונדרה לעומת זאת, יש שפע של מזון בקיץ, רק שהקיץ קצר ואין זמן לנצל את התפרצות המזון. לכן שם יש ייתרון לשתי דגירות במקביל (או כמעט). בשביל זה דרושה כמובן סלקציה לייצור ביצים מהיר, וכן דרוש זכר צייתן המוכן לטפל בקן אחד לבדו בשעה שהנקבה דוגרת בקן השני במקביל.

השלב הבא הוא כמובן להזדווג עם מספר זכרים ולהותיר בידיהם את מלאכת הבית בשעה שהיא מסתובבת בקניון עם חברות שפעלו באופן דומה.

 

 

צור מגן

היפוך תפקידים כזה קורה כשהזכרים הם אלה שמשקיעים יותר ברבייה מהנקבות. התופעה הזו קיימת גם בלא מעט מיני דגים. בחלק מהמקרים הנקבה משאירה את הביצים וכל האחריות לגידול הצאצאים לזכר. במקרים כאלה הנקבות הן אלה שמחזרות אחרי הזכרים, וצריכות לשכנע אותם שהן מוצלחות מספיק שישתלם לו להשקיע בגידול הצאצאים שלהן.

 

ברק גרניט

ומה ההסבר לגבי חרטומית בנגלית שהנה מין טרופי?

 

 

 

אייל שוחט

כאמור מדובר בשני סוגים של סביבות עשירות מאד במזון שבהן רואים את התופעה: הטונדרה (כאיזור גאוגרפי), וביצות (כבית גידול שיכול להיות בכל איזור גאוגרפי).

במקרה של החרטומית מדובר בעוף ביצות טרופי שפיתח אסטרטגיה כזו דרך חיים בסביבה חזויה מאד ועשירה במשאבים. במקרה שלו הזמן לא דוחק וניתן לקיים את הקינון בטור ארוך. צריך לזכור שיש הרבה מינים אחרים החיים באותה הסביבה שלא עברו התפתחות כזו, אבל כשבוחנים איפה התופעה התפתחה זה בדרך כלל במינים החיים בסביבות כאלה.

 

 

דבר נוסף: החרטומית הבנגלית והשחיניות הן רק מקרים קיצוניים של התופעה: במינים אלה הייתה סלקציה חזקה לדימורפיזם הפוך (נקבות יפות מהזכרים), והאסטרטגיה מקובעת. אבל לא תמיד מדובר באסטרטגיה מקובעת אבולוציונית, או בהבדלים בין זוויגים (למשל חופית טמינק), כלומר, זה לא תלוי מין.

בסתרי מצוי כל האסטרטגיות (מונוגמיה, פוליגניה, ופוליאנדריה) אפשריות בתוך אותה האוכלוסייה, ושם נראה שמדובר בגמישות של תגובה התנהגותית.

 
land marks