תוצאות ספירת הציפורים - 2016

תהליכי העיור ושינויים בסביבת החיים, משפיעים על הרכב אוכלוסיות הציפורים בקרבת משכנות האדם, כמו גם על מספרן. בעזרת הספירות השנתיות, אנחנו מקווים לאפיין שינויים ומגמות באוכלוסיות הציפורים.

כך למשל, נוכל ללמוד על התפשטות של מינים פולשים בישראל (ציפורים שהובאו לישראל, השתחררו והחלו להתרבות באופן טבעי) כמו המיינה המצויה, הדררה, התוכי הנזירי, ולהבין האם קיימת השפעה של מינים אלו על מינים מקומיים ובאיזו מידה.

 

 

ספירת הציפורים הגדולה מתבצעת מדי שנה, מאמצע ינואר ועד אמצע פברואר, כבר משנת 2006.

במהלך השנים הצטברו נתונים רבים המאפשרים לנו לבחון את השינויים בשכיחות הציפורים ובהתפשטותן ברחבי ישראל. כל המידע הגיע באמצעות חובבי ציפורים שספרו ודיווחו. ההשתתפות בסקר היא הזדמנות לצאת ולחוות את עולם הטבע הנמצא ממש בסביבה הקרובה, וכן לתרום להתפתחות המדע האזרחי בישראל ולשמירת הטבע. ככל שמתקבלים יותר דיווחים - מהימנות הנתונים עולה.

 

ספירת ציפורים שכיחה בעולם -"ספירת המולד", למשל, מתקיימת בארצות הברית משנת 1900 ובאנגליה החל, לפני 30 שנים, מעקב אחר ציפורי הגינה ובו מתקבלים, בכל שנה - חצי מיליון טפסים.

בישראל - "ספירת הציפורים הגדולה" מתקיימת על ידי מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, בשיתוף עם המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר.

 

סיכום שנת 2016

כמה דיווחים?

בשנת 2016 הגיעו 970 טפסי דיווח ( גידול של 28% אחוז לעומת שנת 2015) מתוכם 460 טפסים של גני ילדים ומוסדות חינוך.

 

מי דיווח?

הדיווחים הגיעו מ- 700 משתתפים שונים, מתוכם 62 גני ילדים ו 137 בתי ספר.

 

מהיכן דיווחו?

הדיווחים הגיעו מ-253 ישובים שונים ממטולה ועד אילת. אלופי הדיווח: תל אביב (145), קיבוץ מרחביה (39), הרצליה (35), יקנעם (25), חיפה (24), רחובות (24), רמת גן (22), רמת השרון (18), טבעון (18), ירושלים (17).

 

מה דיווחו?

מכל הארץ דיווחו לנו על  40,150 ציפורים מ- 84 מינים שונים.  

 

כל הנתונים מוצגים גם במפה אינטראקטיבית המאפשרת לחפש תוצאות לפי יישובים או לפי מינים   ניתן לראות גם תוצאות משנים קודמות וכן את מפות התפשטות המיינה המצויה. קישור למפה.

 

 

 

מה גילינו?

 

 

הציפור השכיחה ביותר

גם בשנת 2016, הציפור השכיחה ביותר בדיווחים, הייתה עורב אפור ויש 69% סיכוי לראות אותה בתצפית.

 

עשרת המינים הנפוצים ביותר

 

 

 

 

שכיחות לפי אזורים

 

המינים הנפוצים ביותר במבט כלל ארצי נפוצים במידה רבה גם בארבעת האזורים

 

 

 

 

ובאופן ספציפי על מינים...

 

המיינה המצויה היא מין פולש שמוצאה בדרום מזרח אסיה. בשנת 1997 ברחו כמה פרטים מהצאפרי בגני יהושע ואלה התחילו בהדרגה להתרבות ולהתפשט בסביבה.

בשנת 2006 נצפתה בת"א, רעננה, קיבוץ דליה, מושב שורש ודווחה  ב 6% מהדיווחים אך בשנת 2016 נצפתה כבר בכל ישראל, מצפון לבאר שבע ודווחה ב 42% מהתצפיות.

 

 

בימים אלו נבדק האם קיים קונפליקט משמעותי בינה לבין ציפורי הבר המקומיות. קיים חשש שתגרום לדחיקה שלהן ממקומות החיות הטבעיים שלהן ובפרט חשש מפגיעה במקנני החורים (כגון דרור הבית, דוכיפת, נקר, שעיר וירגזי), שכן גם המיינה מקננת בחורים וגומחות.

 

נתוני עשר שנות הספירה הראשונות מראים שעל אף העלייה התלולה באחוז הדיווחים על המיינות לאורך השנים, והתרחבות התפוצה שלהן בישראל - אחוז הדיווחים על  ציפורים אחרות נשאר יציב למדי לאורך השנים.

 

 

 

לקריאה נוספת: איתי ברגר ותמר דיין - תקציר עברית כיצד משפיעה המיינה המצויה הפולשת על התנהגות השיחור למזון ושל דרורי הבית המקומיים?

 

בשנים האחרונות, מתקבלים דיווחים על התמעטות דרורי הבית ברחבי אירופה בכלל ובאנגליה בפרט. חשוב לבחון האם יש מגמה כזו גם בישראל? ייתכן שהמיינות מתחרות בדרורים על מקומות הקינון ועלולות לגרום לירידה באוכלוסייתם.  בינתיים, לנוכח הספירות האחרונות, בשכיחות הארצית והאזורית, לא ניתן להצביע על שינוי בולט באוכלוסיית הדרורים בישראל.

 

 

 

גם הדררה היא מין פולש בישראל שמוצאו ממרכז אסיה.

מספר זוגות של דררות הובאו לישראל בתחילת שנות הששים ונמכרו כעופות נוי. הן כנראה ברחו והחל משנות השבעים התחילו להתרבות ולהתפשט בהדרגה באזור המרכז. משנות ה- 90 התחילו להתבסס במידה רבה בכל חלקי הארץ ואף בחלק משכנותינו.

 

הדררות מזיקות מאד לגידולי חקלאות כגון חמניות, פקאנים ופירות נוספים. בדומה למיינה, גם הדררה מקננת בחורים ומנכסת לעצמה חורים של נקרים ומינים נוספים.

בשנת 2006 דווחה  הדררה ב- 16% מהתצפיות וב- 2016 דווחה ב- 46% מהן. אנחנו מבקשים לברר - האם תתייצב אוכלוסיית הדררות ותיפסק העלייה משנה לשנה?  

 

בשנים האחרונות הופיע מין תוכי ירוק חדש באזור המרכז - התוכי הנזירי שמוצאו בארגנטינה והוא מתרבה במהירות רבה. הוא נוהג לבנות קיני ענק משותפים למספר זוגות. בכריתת עץ דקל ברמת השרון נמצא "שיכון" שכזה תוכי ובו 96 גוזלים - נתון שמסביר את קצב הריבוי המהיר שלו. שכיחותו בדיווחים נמוכה למדי (3%) אבל ייתכן כי עדיין לא מוכר לציבור ומתקשים בזיהוי שלו ומתבלבלים עם הדררה.

 

צופית בוהקת היא ציפור בר נפוצה ביותר בכל חצר ובה שיחי נוי פורחים.  בשנים האחרונות נרשמת מגמת ירידה בשכיחות בישראל ולכן חשוב מאוד שנמשיך ולעקוב אחריה.

 

 

 

גם החוחית היא ציפור בר מרהיבה בעלת שירה מלבבת.

היא ניזונה מזרעים של צמחי בר ממשפחת המורכבים הנמצאים בשטחים הפתוחים. לצערנו, החוחית ניצודה באופן לא חוקי למטרות סחר כציפור נוי. אנחנו נעקוב אחר מגמות השכיחות שלה בשנים הקרובות.

 

 

עזרו לנו לעקוב אחר הציפורים

אנו מזמינים אתכם להצטרף לספירת הציפורים הגדולה גם בשנה הבאה,

20.1.2017  - 18.2.2017


 

כתבות

land marks