קן הקוקיה

ערד בן דוד 05/02/2014 00:00

אומרים על העורבים שהם מבין העופות היותר אינטליגנטיים. אולי בגלל העובדה הזאת הקוקיות המצויצות בחרו להיטפל דווקא אליהם.

העורב האפור הוא שרדן בחסד, יש לו כושר אלתור מפותח ואחוזי הצלחה מרשימים כשמדובר בטיפול וגידול גוזלים.

 

וגם כשמהביצה בוקע "עוף מוזר", בן חורג... העורב האפור לא מתרגש.

 

 

 

 

הסיפור שלנו מתחיל בחורף, כשהקוקיות המצויצות חוזרות לישראל מאזורי החריפה באפריקה הטרופית. הזכר מכריז על נחלות, מפתה את הנקבה להצטרף, מגיש לה מזון במקורו, ואפילו חומר קינון - שריד לייצר מן העבר הרחוק, יצר של בניית קן.

 

דרך אגב, במקרה של הקוקיות המצויצות, הקריאה וההכרזה על הטריטוריה אינה נעימה וערבה לאוזן כמו ה-"קו - קו.." המסורתי של הקוקיה האירופית. אצל הקוקיה המצויצת זה נשמע יותר כמו אוסף צרחות צורמניות! צווחות שבזכותן קיבלו בני הסוג את שמם המדעי - Clamator - "הצרחן".

 

הטלת הביצים נמשכת מפברואר ועד מאי וכדי להצליח במשימה המאתגרת, בני הזוג משתפים פעולה. הזכר "מושך אליו את האש" - הוא עף גלוי, קרוב אל קן העורבים ואלה, כפי שכולנו יודעים, לא נשארים אדישים ומיד יוצאים למרדף. בשלב הזה הנקבה עפה בגובה נמוך - מתחת לרדאר של העורבים, מסתתרת למרגלות העץ ומטפסת אל הקן לאורך הגזע.

 

מסתבר שהקוקיה המצויצת נוהגת לעקוב ולבקר באופן סדיר בקיני עורבים אשר נמצאים בתהליך בנייה. במקרה שאין ביצים בקן, הנקבה מתיישבת בקן ומתפלשת, כמו מתרחצת, ואז מסתלקת בגלישה מהירה. כמו "עבריין" שפורץ לבית של זרים, ובשיא חוצפתו בודק אם יש דבר מאכל טעים במקרר… סביר להניח שלהתנהגות המעניינת הזו יש השפעה הורמונלית כלשהי. ואם יש ביצים בקן - היא מטילה, במהירות, ומסתלקת.

 

 

בניסוי שבו הקוקיה זיהתה "הטלה" בקן עורבים, התרחשה הזדווגות דקות ספורות לאחר מכן. התנהגות זו מחזקת את הסברה כי הקוקיה מצוידת במנגנון שאחראי על עיתוי מדוייק בייצור הביצה והטלתה. הקוקיה המצויצת יכולה להטיל ביצה מדי יום ובעונה אחת היא מטילה עד 18 ביצים!

 

ואז, ביום בהיר אחד, מוצא זוג העורבים ביצה חדשה בקן - שונה מעט משאר הביצים. ביצת הקוקיה זהה בצבעיה לביצת העורב האפור - צבעה טורקיז והיא מנומרת בכתמים ונקודות חומים. אבל צורתה שונה, היא עגולה יותר, קטנה יותר וקליפתה עבה. ולפעמים יש בקן יותר מביצה אחת כזאת. בדרך כלל מדובר בביצה אחת או שתיים ואיתן 2 - 3 ביצי עורב. אבל היו גם מקרים שבהם נמצאו בקן העורב 4 ואפילו 5 ביצי קוקיה.

הקוקיה המצויצת, אם כן, לא משליכה את ביצי העורב מן הקן אבל לעיתים היא כן מנקרת בהן.

 

 

 

נרשמו גם מקרים שבהם קוקיות פגעו בגוזלי העורבים, ואפילו השליכו אותם אל מחוץ לקן, ואילו גוזלי הקוקיה נותרו ללא פגע. גוזלי הקוקיה, לעומת זאת, אינם פוגעים ו/או מרחיקים את אחיהם מהקן, כפי שנוהגים גוזלי הקוקיה האירופית.

היתרון שלהם נובע מכך שהם בוקעים ראשונים. גוזלי הקוקיה בוקעים לאחר 13 ימי דגירה בלבד - שישה ימים פחות מהזמן שדרוש לעובר של עורב אפור כדי להתפתח ולהגיח כגוזל. ובימים האלה הגוזל גוזל מזון רב, מתפתח וגדל במהירות.

 

אצל מיני קוקיות מסויימים, הגוזלים יודעים לחקות את קריאות התחינה של אחיהם עבור מזון. אבל לגיבורינו המצויץ אין צורך בזה - במשך ימים ארוכים הוא הפה היחידי שההורים צריכים להאכיל וכשאחיו החוקיים סוף סוף בוקעים, הוא יהיה הגדול ביותר, הנחוש ביותר ובעל הסיכויים הגבהים ביותר לקבל מזון.

 

כשגוזל הקוקיה מגיע לגיל של 8 - 9 ימים, הוא כבר מסוגל לטפס בכוחות עצמו אל קצה הקן ולהקביל את פני הוריו המאמצים, שחוזרים אל הקן עם מזון. בגיל 20 ימים גוזל הקוקיה הוא כבר פרחון, הוא כבר למד לעופף היטב, אבל הוא לא הולך לשום מקום (!) עדיין…

 

 

 

הוא כל הזמן חושב צעד קדימה, הבן החורג הזה. כעת הוא לא ניצב על שפת הקן, אלא על הענף שמשמש את ההורים לפני שהם חוזרים אל הקן. הוא כבר שם, מחכה להם ומתחנן למזון בקולו הצרוד. לגוזלי העורבים, דרך אגב, ידרשו עוד 10 ימים ויותר עד שיפרחו גם הם מהקן.

ואז, חודש לאחר שפרח לראשונה, הוא ממשיך לדרכו.

מותיר אחריו קצת געגועים וזוג הורים שעמד במאמץ, גידל שניים-שלושה עורבים + בן מאומץ.

 

 

 

land marks