מנגרובים ברשת

חוג הצפרות 01/07/2016 00:00

חם בקיץ... יום טיול ארוך לנוער הוא לא ממש אפשרות סבירה, אבל זו עונת הקינון ואי אפשר להתעלם מתופעות מעניינות שהיא מביאה עמה. בירור זריז בקבוצת הוואטסאפ של הצפרים הצעירים העלה מספר מתעניינים ויחד יצאנו בחיפוש אחר אנפות מנגרובים אונליין. מה כבר יקרה אם נוציא אותם לטייל מול המחשב?!  וכך החל... חיפוש אנפיות מנגרובים ברשת!

 

עד לפני שנים לא רבות, לא תועד קינון של אנפות מנגרובים, בטח שלא מחוץ לגבולות מפרץ אילת. בשנים האחרונות הולכות ומתרבות התצפיות במין קטן ועדין זה - תופעה שבולטת במיוחד במקומות כמו פארק הירקון או עמק חפר בהם לא נראה מין זה בעבר.

חברי חוג הצפרות הארצי הנוכחי זוכים בתצפיות רבות באנפות מנגרובים, תצפיות וחוויות שעליהן ניתן היה רק לחלום לפני עשור. הנה חלק מהן:

 

 

אורי שטופמן

"הפעם הראשונה שבה זכור לי שראיתי אנפת מנגרובים הייתה ב- 2014 עם חוג הצפרות של תל אביב שאז היה בהדרכת יובל דקס. זה היה בתקופה שבה הייתי הרבה פחות מנוסה ורמת זיהוי הציפורים שלי הייתה כשל צפר מתחיל. אני זוכר שיובל כיוון את הטלסקופ שלו אל סבך הקנים בשבע הטחנות של פארק הירקון ושאל מה רואים שם… הרבה ילדים ניגשו לטלסקופ והסתכלו בעינית, ולא ראו דבר מלבד קנים סבוכים ומים.

כשיובל הבין שאין סיכוי שהילדים יגלו מה מסתתר בפנים והוא גילה שזוהי אנפת המנגרובים הנדירה! עשינו מאמץ, הסתכלנו שנית בטלסקופ ואז גילינו שבאמת מבצבצת מהסבך עין צהובה ובוהקת. בהמשך הבחנו גם בגוף גוצי של אנפה קטנטונת. זה היה פרט צעיר.

 

אנפת המנגרובים הפכו למין מטרה בפארק הירקון וככל שחלף הזמן, הן נראו בתדירות גבוהה יותר.

התצפית הכי טובה שהייתה לי באנפת המנגרובים הייתה ב- 21.6.2015, במפגש הסיום של חוג הצפרות של תל אביב בהדרכת צור מגן. האנפת פשוט נעמדה מולנו, בוגרת מהממת חשופה לגמרי.

אחת מהתצפיות האחרונות הייתה בפרט בוגר (אולי אפילו אותו פרט) שעמד בגדה השנייה של הבריכה הכי גדולה של שבע הטחנות. זה היה בסיור שאיתי ברגר ערך בפארק הירקון בחודש נובמבר האחרון.

מאז, לא צפיתי עם החוג באנפות המנגרובים שבפארק וחשדנו שהן עזבו אותנו. אבל באמצע חודש מאי, בסיור ערב של מועדון הצפרות בהדרכת צור סרקנו את הבריכה הגדולה בשבע טחנות ופתאום נחתה לה מאמצע שומקום אנפה צעירה...

צור, חברי הקבוצה ואני שמחנו מאוד לגלות שהאנפות עדיין בפארק, ולא רק שהן לא נטשו את המקום אלא הן אף מקננות בו, כנראה".

 

אלירז דביר

"לפני כארבע שנים צפיתי לראשונה באנפת המנגרובים. התצפית הייתה בירקון עם עומר תמרי ואיתמר גורפינקל. צפינו בה צדה ומתכוננת ללינה. זאת היית תצפית מעולה!

שנתיים לאחר מכן השתתפתי במירוץ אלופי הנדידה - הייתי בצוות שכלל את דניאל ברקוביץ, איתי ברגר, איתמר גורפינקל ועומר תמרי - צוות מנוסה בכל הקשור למנגרובים. השעה הייתה שעת ערב ופתאום קיבלנו הודעה על פרט אחד בריף הדולפינים! נסענו לשם וראינו אותה, עומדת על המצופים. זה היה מין חשוב לתחרות ולא רק חבר ותיק מהבית שבמרכז הארץ.

בנובמבר 2015 מיכאל הלוי ואמי נסענו לאגנים הירוקים בהוד השרון. התחלנו את הסיבוב מסביב לאגם ופתאום מיכאל שואל: "זאת לא אנפת מנגרובים?" בהתחלה חשבתי שהוא מדבר על אנפת לילה אבל אז הבנתי על מה הוא מדבר, היא עמדה על המעקה של הגשר! זאת הייתה התרגשות גדולה.

לאחר כמה דקות מצאנו פרט נוסף. בהחלט יום מוצלח. מאז, בכל פעם שאנחנו מבקרים במקום, אנחנו צופים גם באנפת מנגרובים. ומחכים בסבלנות למצוא קינון".

 

 

 

 

מאחר שחלק מחברי "צוות מנגרובים" שהתגייסו לכתוב את הכתבה מעולם לא צפו במין זה, התקבלה החלטה - גם מהכותבים וגם מהצפרים. מחיפה ועד אשדוד עלה מפלס ההתרגשות, הצפרים התארגנו ונסעו כולם יחד לחפש אנפות מנגרובים בירקון. התגייסות שאליה בכלל לא ציפינו כשהתחיל המסע הממחושב.. המסע יצא מגבולות המסך אל העולם האמיתי והחם! ובכן, המאמץ השתלם: לאחר חיפושים ממושכים אותר פרט בוגר בתעופה!

החוויות של הצפרים הצעירים הן קצה חוט לעולם של ידע ספרותי רחב יותר. מדובר במין מרתק ומעניין. וזה הזמן להעמיק, קצת.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין עולמיות

אנפת המנגרובים מצויה באזורים הטרופיים של אפריקה, אסיה, אוסטרליה (חוף צפוני ומזרחי) ואיים באוקיינוס ההודי והשקט. אוכלוסיות קטנות מצויות גם בדרום אמריקה. לעת עתה אין חשש לעתידו של מין זה (סטטוס שימור = LC) ואוכלוסייתה העולמית יציבה, אולם פיתוח אזורי חוף והריסת בתי גידול עלולים לאיים על מצבה.

מין זה קיבל את שמו בזכות הזיקה לנופי מנגרובים. בנוסף, אנפית זו מצויה גם באזורים לחים עם צמחייה צפופה ליד מים, ביצות, שדות אורז, שוניות אלמוגים חשופים וחוף ים.

בישראל אין מנגרובים, אמנם, אבל בראס מוחמד ובנבק שמצפון לשארם א-שייח' משגשגות חורשות של צמחי מנגרוב. האם משם הן הגיעו אלינו? אולי...

אנפת המנגרובים יציבה בישראל, במספרים נמוכים באזור אילת. בשנים האחרונות נרשמת מגמת התפשטות ותצפיות מפארק ספיר שבערבה, פארק הירקון ומספר אתרים בהם הן נצפות שלא בקביעות.

 

 

 

 

 

טקסנומיה ומופעים

לאנפת המנגרובים יש שני מופעים: אחד בעל חזה חום וצידי גוף וצוואר אפורים ומופע שני חלודי כמעט לגמרי. באנגלית היא נקראת Green-backed Heron או Striated Heron.

לאנפת המנגרובים תתי מינים רבים - כ-33 (אבל תלוי את מי שואלים). מספר תתי המינים וחלוקתם מהווים מקור לוויכוח מתמיד בין אנשי הטקסונומיה - הסיבה העקרית לכך היא שמין זה הוא "יציב" בדרך כלל ובמקומות שונים האוכלוסיות נבדלות לאורך השנים ונוצרת שונוּת רבה.

חלק מהחוקרים אף מפצלים את תתי המינים לשלושה מינים בפני עצמם: Lava Heron  מגלפגוס, Green Heron  מצפון אמריקה והקריביים ואחרונה חביבה Striated Heron שמצויה ברוב דרום אמריקה מאזור פנמה בערך. תת המין המצוי באזורנו (הים האדום ומפרץ אילת) B. s. brevipes זוהה והוגדר בשנת 1833 על ידי צמד החוקרים וילהלם פרדרייך המפריץ' שהיה חוקר טבע גרמני וכריסטיאן גוטפריד ארנברג שהיה זאולוג גאולוג חוקר טבע ורופא.

 

 

קינון

אנפת המנגרובים דוגרת באזורים לחים, קרוב למקווה מים. עונת הקינון משתנה בהתאם למקום חיותה - באזורים הטרופיים, למשל, היא נוהגת לקנן בעונות הגשומות.

הקן קטן ורדוד - הוא נבנה בדרך כלל על עצים או שיחים אך לפעמים גם במקומות מוגנים על הקרקע. גודל התטולה הוא בין 3 - 5 ביצים, שני בני הזוג משתפים בדגירה. זמן הדגירה נמשך 22 - 25 יום. בשנה האחרונה היה קינון אחד בפארק הירקון ושניים-שלושה קינונים באילת בחוף הדרומי בלבד - סמוך לריף הדולפינים ונמל קצא"א.

לאנפות מנגרובים יש שיטת ציד מאוד מיוחדת: הן מפילות חרקים, או עלים, על פני המים כדי למשוך אליהן דגים.

 

תודה רבה לכל הצפרים הצעירים שלקחו חלק בכתיבה:

אורי דוידור, אורי שטופמן, איתמר קרסיק, אלירז דביר, ניתאי חיון

מאחלים צפרות קיץ נעימה!

יעל וצוות חוגי הצפרות

 

 

 

 

 

מקורות מידע

נועם וייס - מנהל מרכז הצפרות אילת

איתמר גורפינקל

Striated heron - birdforum opus

מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל

Handbook of the birds of the world alive

land marks