זיג זג

ערד בן דוד 28/07/2016 00:00

הסיפור שלנו מתחיל בעכביש ומסתיים בציפור…

צפרים ואוהבי טבע, שמבלים את שעות הפנאי שלהם בשטח, ודאי פגשו את הכסופי (מי מקרוב ומי מרחוק...) - עכביש מבהיל למדי שכן הנקבות מגיעות לאורך של שני סנטימטרים וחצי ומצטיינות בצבעי אזהרה חד משמעיים - רק תיגע בי!

 

אחד הדברים המעניינים אצל בני הסוג כסופי הוא מטווה הקורים שלהם, שכולל לעתים קרובות מבנה בולט ומוזר שצורתו זיג זג ונראה כמו תיקון מרושל...

עמיר ויינשטיין, האיש מאחורי האתר - insectour.com - "חרקים - עולם קטן בגדול…" הסתקרן גם הוא מהתוספת המוזרה במטווה.

 

וינשטיין כותב שכבר למעלה ממאה שנים החוקרים מנסים להבין את תפקידו של הסטבילימנטה... כך נקראת תוספת הזיג זג הזאת.

ייצוב המבנה הייתה אחת ההשערות הראשונות ומכאן גם מקור המילה סטבילימנטה - Stabilimentrum. מצד שני, מרבית מיני העכבישים הבונים מטווים לא יוצרים סטבילימנטה ונראה שהם מסתדרים טוב בלעדיו...

אפשרות נוספת היא שהתוספת משמשת לבקרת מתח המטווה - כך מתאפשרת שליטה על גמישות המטווה בהתאם לסוג המזון.

 

אחת התיאוריות המקובלות כיום היא שהסטבילימנטה משמש בתור דגל אזהרה.

הכסופי נוטה לבנות את המטווה במאונך לקרקע, גבוה יחסית ובמפתח שמגיע לחצי מטר ויותר. עובדה זו הופכת את המטווה לפגיע מציפורים חולפות.

האם הסטבילימנטה, במקרה הזה, נועד להקל על אותן ציפורים בזיהוי הקורים? לבל יפגעו לכסופי במטווה ויגרמו לו עגמת נפש גדולה - שלוש-ארבע שעות עבודה בלילה, לא כולל נסיעות...

 

אחד המחקרים שעסק בעכבישים מהסוג כסופי הראה כי נוכחות הסטבילימנטה הקטינה בכ-30% את סיכוי הלכידה מצד אחד, אבל מצד שני היא גם צמצמה את הסכנה מפני פגיעת ציפור בכ-45%. זה מתיישב היטב עם העובדה שכסופיים רעבים נוטים לוותר על הסטבילימנטה במטווה שלהם וההיפך.

למרות זאת, קיימים מיני עכבישים קטנים, עם מטווה קטן, נמוך ולאו דווקא מאונך לקרקע, וגם הם משבצים במטווה שלהם סטבילימנטה.

 

תיאוריות רבות מנסות להסביר את תפקיד הסטבילימנטה אבל אנחנו נעצור כאן! כמו אותו חנקן אדום-ראש שעצר ברשת של כסופי המפורץ.

 

 

 

 

הנה הסיפור של דורון אלפיה - טורף הפך לנטרף?

 

״בסיור בוקר קצר בגבעות מודיעין זיהיתי חנקן לכוד בקורי עכביש (כסופי מפורץ).

החנקן ניסה לזוז בתנועות קצרות ונראה ממש דבוק ותקוע. צילמתי מספר תמונות וניגשתי להוציא אותו.

הסרתי קורים דבוקים ופירות דביקים (של עפרית אירופית, שאולי תרמו לדביקיות של כל העסק)-בעיקר מהכנפיים ומהזנב. החנקן היה די חיוני ונשך אותי מספר פעמים...

 

 

 

כל האירוע נמשך שתי דקות. שיחררתי אותו והוא עף יפה ונעמד בתצפית על עץ לבנה רפואי.

בכל מקרה זכיתי להחזיק לרגע את אחת הציפורים היפות שיש כאן.

חנקן אדום-ראש, שמקנן במספרים יפים בכל אזור גבעות מודיעין.

בדרך כלל אני נותן לטבע לעשות את שלו. במקרה הזה, לי לפחות, הרגיש שיש צורך להתערב ולשחרר את החנקן אל החופש...״

 

דורון אלפיה, חובב טבע וצלם טבע

 

התופעה הזאת, שבה ציפור נלכדת בקורי עכביש, היא ללא ספק נדירה ויוצאת דופן - במיוחד כשמדובר בחנקן אדום-ראש (זכר דרך אגב) שהוא בריא גוף, מעופף זריז ובאופן כללי - טיפוס קשוח.

 

מצד שני, כדאי לזכור כי משי העכביש נחשב לסיב הטבעי החזק ביותר - חוזקו גדול פי כמה מחוזקו של חוט פלדה בקוטר דומה ובנוסף, גמישות הסיב כה רבה, עד כי הוא יכול להימתח מבלי להיקרע עד פי חמישה מאורכו המקורי.

 

מעניין מה היה קורה אם הם היו מתעמתים זה עם זו - החנקן הזכר ונקבת הכסופי?

עם כל הכבוד, ויש כבוד, כסופי מפורץ זה לא Theraphosa blondi) Goliath Birdeater) - טרנטולה מגודלת שכמותה.

גָלְיָת קיבל את שמו (Birdeater) "בגלל" האנטמולוגית (חוקרת חרקים) והמאיירת המחוננת מריה סיבילה מריאן שחייה במאה ה-18. היא בילתה שנתיים תמימות עם הרמשים של סורינאם - שם היא ציירה אותו, את העכביש הכבד בעולם והשני במוטת רגליו - לאחר שטרף קוליברי.

רק נציין שכמו כל הטרנטולות, גם גָלְיָת טורף בעיקר חרקים וחסרי חוליות. ציפורים - הן מזדמנות נדירות בתפריט שלו.

 

 

איור מתוך - Metamorphosis insectorum Surinamensium

 

 

 

אני חוזר לגבעות מודיעין, מנסה לדמיין אותם ברגע ההתנגשות:

הוא מופתע והיא...

עדה להרס המטווה שלה, מסננת בעצבנות ובמבטא כבד של ראש ארגון פשע מנאפולי

״סטבילימנטה!״

 


 

תודה גדולה לעמיר ויינשטיין, לדורון אלפיה ולאבנר רינות מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים

לקריאת המאמר המלא על הסטבילימנטה - לחצו כאן


 

בתאריך 8.9.18 הצפר שחר בן ארצי תיעד עלווית אפורה לכודה במטווה של נקבת כסופי דק פסים. רק במאמץ גדול ולאחר זמן לא קצר, הצליחה העלווית להיחלץ מקורי העכביש. צפו בסרט.

 

 

כתבות

land marks