להסתכל לדוחל בלבן של הזנב

יואב פרלמן 20/10/2016 00:00

הדוחלים הם ציפורי שיר קטנות ממשפחת הקיכליים. הם בולטים, חיוניים ונעימים למראה.

בישראל מופיעים שלושה מינים באופן קבוע: דוחל שחור-גרון - שבעיקר חורף בישראל (הראשונים מגיעים בימים אלה), דוחל חום-גרון (ששיא הנדידה שלו בדיוק חלף) ודוחל מזרחי, עליו ארחיב כאן. הדוחל השחור הוא מזדמן נדיר ביותר.
 

הדוחל המזרחי (Saxicola maurus) דומה למדי לדוחל שחור-גרון (Saxicola rubicola), ועד לפני כמה עשורים נחשב לתת מין שלו. אך עם התפתחות צפרות השדה, פיתוח כלים גנטיים מתקדמים, והבנה משופרת של תהליכים אבולוציוניים, התברר שזהו מין נפרד, או למעשה 'מין-על' - super-species, הכולל בתוכו כמה קבוצות בולטות. כרגע הקבוצות האלה מוכרות כתת-מינים, אך אולי גם זה ישתנה בהמשך.

הדוחל המזרחי בעל תפוצה נרחבת - אסייתית ברובה. הוא דוגר בשפיץ הצפון-מזרחי של אירופה, בצפון הרי אורל, בקווקז ובמזרח טורקיה, ומזרחה לרוחב כל אסיה עד ליפן. זהו מין נודד בעיקרו - רוב האוכלוסיה נודדת דרומה לתת היבשת ההודית, לדרום מזרח אסיה ולחצי האי ערב.

 

 


המפה מתוך: Magnus Hellström and Mats Wærn (2011). Field identification and ageing of Siberian Stonechats in spring and summer. British Birds 104: 236–254




לרוחב התפוצה באסיה דוגרות מספר קבוצות בולטות.

בקווקז ובמזרח טורקיה דוגרות שתי קבוצות, שנקראות בעברית דוחל כספי ודוחל ארמני.

 

בצפון הרי האורל ומזרחה עד למרכז אסיה דוגר תת המין דוחל סיבירי, ומזרחה משם, במזרח אסיה, דוגר תת מין נוסף, דוחל כתום-שת. שלושת תתי המינים הראשונים מופיעים בישראל באופן קבוע בנדידה ובחורף ותת המין הרביעי - דוחל כתום-שת, טרם נצפה בישראל באופן ודאי אך קרוב לוודאי שמופיע בישראל לעתים נדירות.

 

 

 


המפה מתוך: Lars Svensson, Hadoram Shirihai, Sylke Frahnert & Edward C. Dickinson  (2012).

Taxonomy and nomenclature of the Stonechat complex Saxicola torquatus sensu lato in the Caspian region.

Bulletin of the British Ornithologists' Club 132(4):260-269


 

ההבחנה מדוחל שחור-גרון בשדה פשוטה יחסית. הדוחל המזרחי גדול יותר וארך כנף משחור-גרון, עדות למסלול נדידתו הארוך יותר. על השת בגוון קרם בהיר, לבן, חולי או מעט כתמתם, נרחב מאוד ומגיע עד לגב התחתון, וללא פיספוס.

בסתיו, הרושם הכללי הוא בהיר יותר, בגוון קרם בהיר, גם בזכרים וגם בנקבות.

 

כמו כן הקולות של הדוחל המזרחי צרודים וגסים יותר מהתיקתוק הצלול למדי של שחור-גרון,

וחסרים את השריקה הגבוהה של שחור-גרון.

 

 

 


זכר צעיר בסתיו צילום: יואב פרלמן

(זהו המופע הכי קל לזיהוי בעוד שזכר בוגר דומה יותר לדוחל שחור-גרון רגיל)

 



נקבה בסתיו צילום: יואב פרלמן

 


באביב הזכרים "מתכהים" בגב ובראש צילום: יואב פרלמן


בזכרים מזרחיים לרוב הגוון הכתום בחזה מצומצם יותר והבטן לבנה, כאשר בשחור-גרון הגחון כולו אדמדם.
לאחר שלמדנו להבדיל את הדוחל המזרחי מדוחל שחור-גרון, נעלה כיתה ונצלול אל מעמקי ההבדלים בין תתי-המינים, שקיבלו שם נפרד בעברית. לפחות הזכרים ניתנים לזיהוי בשדה, כשהמפתח לזיהוי שלהם נעוץ בתצפית איכותית בדגם של נוצות הזנב. את הנקבות קשה מאד לזהות בתנאי שדה רגילים.

 


דוחל כספי (Saxicola maurus hemprichii)



תת מין זה דוגר בחלק הצפוני של הקווקז - מצפון לים השחור והוא הנפוץ ביותר בישראל: בערך 70-80% מהדוחלים המזרחיים שנצפים בישראל הם מתת מין זה. בימים אלה של הסתיו הוא מופיע במספרים נאים, במיוחד לאורך הבקע. ריכוזים גדולים במיוחד נמצאים בעמק החולה, בעמק בית שאן ובערבה הדרומית.

ביום צפרות מלא באחד מעמקי הצפון, אפשר לראות כמה עשרות פרטים בין אמצע אוקטובר לאמצע נובמבר. מספרים קטנים יותר מופיעים בשאר חלקי הארץ. פרטים מעטים גם חורפים בישראל. באביב הוא חולף בישראל במספרים קטנים יותר - בעיקר בערבה הדרומית, בחודש מרץ ותחילת אפריל.
הזכרים קלים לזיהוי בכל הלבושים, בזכות דגם הזנב. לנוצות הזנב בסיסים לבנים בולטים, דבר שיוצר דגם זנב דומה לשל סלעית (T). כשהזנב אסוף קשה להבחין בדגם הזה.

 

 

 

דוחל כספי - זכר בסתיו.       צילום: עזרא חדד

 


לשמחתנו דוחלים נוהגים לפרוש את זנבם תוך ניפנוף כנף כמעט על הזמן בעומדם בעמדת התצפית שלהם, והדגם בולט במיוחד בתעופה.

 

 

 

צילום: יואב פרלמן                             צילום: עזרא חדד

 

 

צילום: יואב פרלמן

 

את הנקבות קשה מאד, ואולי בלתי אפשרי לזהות בשדה. כמעט כל הנקבות נראות בשדה בעלות זנב כהה לגמרי. אפילו בתעופה, בפרישת זנב, לא נראים בסיסים לבנים לנוצות הזנב.  
רק בטיבוע, בנשיפה שמרימה את סוככות על הזנב, ניתן לראות בסיסים לבנים לנוצות הזנב. מיפוי DNA של הנקבות האלה עם מעט לבן בבסיס הזנב הראה שהן אכן כספיות.

 

 

הזנב שבצד שמאל שייך לנקבה שבצד ימין, כמובן.           צילום: יואב פרלמן

 


דוחל ארמני (Saxicola maurus variegatus)


 

 

תת מין זה דוגר דרומה מתת המין הכספי. הוא דוגר במזרח טורקיה, בגאורגיה ובארמניה, מדרום לים השחור, ובצפון עירק.

 

בישראל הוא חולף נדיר בסתיו - פרטים מעטים נראים ורק הזכרים ניתנים לזיהוי בשדה.

באופן כללי הם כהים יותר בסתיו מדוחל כספי, ובעמידה הזנב נראה כהה לגמרי:

 


 

בפרישת זנב ובתעופה, רק מעט לבן ניכר בבסיס נוצות הזנב

בשתי התמונות שלמעלה מופיע אותו פרט. צילום - עדי גנץ

 


צילום: יוסף כיאט                                    צילום: יואב פרלמן


הנקבות של תת מין זה לא מוכרות בישראל, ולפי המידע שיש ברשותנו כרגע לא ניתן לזהותן.

לא ברור האם וכמה לבן יש להן בבסיס אברות הזנב.

 


דוחל סיבירי (Saxicola maurus maurus)



תת מין זה נדיר בישראל. נצפה בנדידה ובחורף. אם להסתמך על מספר הזכרים, הוא נצפה במספרים נמוכים הרבה יותר מדוחל כספי בישראל.

את הנקבות לא ניתן לזהות בשדה. לזכרים זנב כהה לגמרי ולא נראים בו בסיסי נוצות לבנים. פרט זה צולם באביב, לכן הגב כהה מאוד.
 

 

דוחל סיבירי - זכר באביב   בתמונות מופיע אותו הפרט      צילום: יואב פרלמן


דוחל כתום-שת (Saxicola maurus stejnegeri)


 

תת מין מזרחי זה טרם נצפה בישראל, אמנם, אך בשנים האחרונות יותר ויותר פרטים נצפים במערב אירופה. לתת מין זה גוון כללי עשיר יותר והוא דומה יותר לשחור גרון. הצללית שלו גוצה יותר, הכנפיים קצרות יותר והמקור חזק יותר.

במיוחד בולט תת השת שהוא לא לבן או קרם, אלא כתום, לעתים עמוק למדי. לבערך חצי מהפרטים פספוס כהה על סוככות על הזנב הארוכות ביותר. לעתים קרובות הגרון בהיר. הזנב כהה לגמרי גם בזכרים וגם בנקבות.,

 

 

Martin Cade - Portland Bird Observatory and Field Centre ©

 



 

צילום: Björn Malmhagen מתוךbirdingfrontiers.com

 



 

 

 

land marks