עמק השדות

יעל לנרד 19/10/2016 00:00

לפני שנתיים לא הייתי חולמת להוציא טיול כזה.

על הנייר התוכנית לא הגיונית בכלל: לצאת עם 23 צפרים וצפריות צעירים לטיול בעמק בית שאן זה סביר בהחלט, כמעט בנאלי. להגיע ולחזור מת"א ומירושלים באותו יום הופך את זה למורכב. ולהחליט שמתמקדים ב"צפרות שדות" זה כבר צעד אחד יותר מדי לעבר הכישלון.

השפע בעונה זו עלול להיות מבלבל, מלחיץ ומרתיע ביותר עבור צפרים רבים. ההסתמכות על זיהוי קולות שוות ערך לזו ב"צפרות יער סבוך". הציפורים קטנות ובורחות ממרחק רב שכן שטחי השדות עצומים ובקלות הן מוצאות להן מקום חדש...

 

 

כדי שנצליח נדרשו מרכיבים רבים אולם ניכר שהכל היה בצד שלנו. הדיווחים מהעמק הלכו והתגברו בשבועות שלפני הטיול: פה פפיון ארך-רגליים, שם עלווית צהובת-גבות וכאן חנקן ערבות או עפרוני פסגות. כל מי שמכיר את התצפיות בשדות יודע שהכל יכול להיעלם בין שפע השדות שבעמק וכך,בשדה שהיה מושלם לצפרות, אם רק תגדל האספספת בעוד כמה סנטימטרים - אין כבר על מה לדבר.

 

כמה ימים לפני הטיול היה ברור שנהיה חייבים להצליח. תירוצי מזג אוויר לא יעמדו לצידנו שכן חזויים תנאים מופלאים וקרירות נעימה של סוף הסתיו. לקינוח, אבנר רינות האגדי הצליח להזיז טיבוע בלו"ז הנדידה העמוס ולעלות איתנו צפונה. זהו. נשאר רק למצוא שדה טוב וציפורים.

 

 

"הנוער", וגם אנחנו (המלווים), הגענו מוכנים, חדורי מטרה ומלאי מוטיבציה לתצפית המורכבת, להליכה בשדות אינסופיים, להאזנה וזיהוי זריז של שפע מינים - מכל הכיוונים וחיפוש אחר אותם "יוצאי הדופן" - המיוחדים והנדירים. מעל שעתיים וחצי של הליכה רצופה בשדות מעוז חיים כשפפיונים ונחליאלים מתעופפים לכל עבר ומגיעים מכל כיוון. ת-ע-נ-ו-ג!

 

בשדות היו מאות רבות של פפיונים אדומי-גרון, נחליאלים צהובים, נחליאלים לבנים, פפיונים צהובים וביניהם הכוכבים של היום- זרעית קטנה ופפיון ארך-רגליים.

לשם השלמת האווירה של עמק בית שאן התרכזו סביבנו מאות דיות שחורות, עשרות חסידות שחורות ושקנאים מנוגדים בלובנם.

ראשי חיצים של עגורים לא חדלו לעבור כל השעה הראשונה והצעירים בחבורה למדו לזהותם מרחוק על פי הקולות והתקשו לבחור בין תצפית בסלעית ערבות סמוכה כל כך לבין להקת עגורים שממש עוד רגע נעלמת.

 

המשך הטיול כבר התבסס על "דילוגים" בעמק. אחרי 11 בבוקר, לשוטט בשדות זה אולי יפה אבל הציפורים מסתתרות בשיחים בצידי הדרך ולהבהילן פעם אחר פעם ממנוחתן בכלל לא בא בחשבון. לרבות מהן עוד דרך ארוכה לנדוד.

עצרנו למנוחה קלה בבית העלמין של כפר רופין כדי לחפש עלווית צהובת-גבות. בתחילה ראינו עלווית, ועוד אחת, ועוד.. הן היו צהבהבות אבל משהו היה חסר.. ללא פס כנף או פס גבה משכנע (ועם עודף חמור של חישוף אברות) זיהויין נסגר מהר - עלוויות אפורות!

 

בסבלנות ישבו הצפרים הצעירים והמתינו לבואה של עלווית צהובת-גבות שלא אכזבה וחשפה את עצמה מהר. כמה קריאות והיא אפילו הייתה לידנו - על הענפים הדלילים של עץ אורן גבוה. היא לא זכתה לתשומת הלב המלאה כאשר מדי כמה רגעים לף מעלינו שקנאי נמוך וגנב את ההצגה.

 

 

זה אולי ממחיש ביותר את חווית העמק הזה: למה ליהנות מציפור אחת אם אפשר להנות מעשר באותו זמן?!

בהמשך הנסיעה בשטח חיכו שני בזים נודדים במיוחד בשבילנו לקפיצה זריזה מהאוטובוס. מאגר קלח הפתיע בעושר חופמאים וברווזים בשעה שהסיבולת של הצפרים הצעירים נבחנה עד הקצה - ישיבה צפופה בצל האוטובוס ללא ניע כי קבוצה כה גדולה אינה יכולה להלך על שפת מאגר מבלי להטריד את הציפורים (ולמעשה מספיק אפילו צפר אחד מהלך מחוץ לרכב כדי להעיף את כל הציפורים הנחות למרגלותינו). המאמץ השתלם בדמות מגוון מרשים של עופות מים וביצה: חופמי צווארון ואלכסנדרי, חופית קטנה ואלפינית, חרטומית ביצות ו..שרשיר, סיקסק וקיווית מצוייצת…

 

בשלב הזה הוחלט לעשות עוד מאמץ למצוא איזה חופזי מיוחד שבטעות הגיע ל"עמק קצת אחר" (הוצאנו הזמנה מסודרת לעמק בית שאן והוא נחת דווקא בעמק יזרעאל... בחיי, לא ברורה לי הטעות במשלוח). אלדד עמיר נרתם לסייע בתיאומים ויצאנו לדרך. היה שווה. פרנקולינים קידמנו את פנינו, שפע ציפורים חיכו במים אבל החופזי נעדר. המתנו בסבלנות תוך צפייה בדאה נהדרת ובכחול חזה שהתקרב עד מאוד.

 

 

יצאנו מרוצים אל עבר רצף פקקים נוראי אבל אין ספק שיש כמה הורים שסכו לעצמם נסיעות רבות לצפון משום שראינו ביום אחד מינים של שבוע הליכה בעמק...

הטיולים הם ימי השיא של החוגים לצפרים צעירים בארץ ומגיעה תודה ענקית לכל מי שטרחו וסייעו להוצאת הטיול המיוחד הזה:

 

תודה לכל המדווחים מעמק בית שאן בתקופה האחרונה ולאלדד עמיר על עזרתו בעמק יזרעאל, תודה לאבנר רינות וצור מגן שבלעדיהם הטיולים הללו לא היו יכולים להתקיים, תודה לצוות מרכז הצפרות וכמובן - להורים המסורים והתומכים שהשכימו קום ושלחו ילדיהם לעוד יום צפרות איתנו.

 

אסיים עם דברים שכתב על הטיול אריאל פילדס:

 

"ביום חמישי ה- 20 באוקטובר 2016 (חול המועד סוכות), באותן השעות שבהן רוב האוכלוסיה בילתה מתחת לשמיכה, יצאנו אנו, חברי חוג הצפרות הארצי, בשעה מוקדמת במיוחד במטרה להגיע בזמן לבית שאן.

 

ידוע למשתתפים כי בשעות המוקדמות של היום ניתן להבחין בתופעות מתחום הצפרות שאותן לא רואים בשעות היום האחרות. החוויה הייתה מרגשת, המדריכה יעל וצוות הטיול ארגנו אותו באופן מרשים ומסקרן במיוחד, לכן אסיים בהוקרת תודה: מודה לכם על טיול שגרם לי להתחבר לטבע ולקסמים שבו. אוהב תמיד".

אריאל פילדס

 

 

הנה מתחילה לנו עוד שנה של חוגים, טיולים וחוויות צפרות מסעירות עם הדור הצעיר, שיהיה בהצלחה לכולם!

יעל

 

 

להורדת רשימת המינים שנצפתה בסיור - לחצו כאן

 

 

 
land marks