בשבח השגרה...

דניאל מלמד 27/11/2016 00:00

את עולם הציפורים גיליתי לפני כמה שנים במערב ארצות הברית. הפארק שנמצא במרחק דקות הליכה מביתי הציע מגוון של נישות אקולוגיות: חוף אגם, בריכות מים מתוקים (wetlands), אזור מיוער ומשטחי אחו מנוקדים בעצים ושיחים בודדים. אלה משכו אליהם עושר של מיני ציפורים שהיה כל כך מסחרר בתחילה, עד שלא האמנתי שאוכל אי פעם לזהות את כל המינים היציבים שבפארק, לא כל שכן את האורחים לרגע.

לשמחתי, דרך מרכז הצפרות העירוני גיליתי שבפארק מתנהל מעקב אזרחי על ידי קבוצת מתנדבים שמנטרת את מספר המינים ואת מספר הפרטים המופיעים בנקודות קבועות בפארק. תמיד אותן נקודות, תמיד בשבת השנייה בכל חודש, לאורך כל השנה, מזה עשרים שנה - בשמש, בגשם, בשלג ובקרה.

 

הסיורים הקבועים הללו, לרוב יחד עם צפרים הרבה יותר מנוסים ממני העשירו את עולם הציפורים שלי הרבה יותר מכפי שיכולתי לתאר כשרק הצטרפתי לקבוצה. אולם מעבר לכך, הסיורים הללו המחישו לי את ההנאה ואת החשיבות בתיעוד מיני הציפורים המופיעות בתא שטח מסוים לאורך תקופה ארוכה. בהדרגה גיליתי שיותר משאני נהנה לצאת ולצפות בציפורים במקום מרוחק אני נהנה לצפר באותם שבילים קבועים בפארק שליד הבית והסיפוק שגיליתי בזיהוי של מין חדש באותם השבילים עלה עשרות מונים על אלה שראיתי במקומות אחרים.

 

ביקורים חוזרים ונשנים באותו המקום מביאים אותך לדרגת אינטימיות גבוהה עם השטח ועם מיני הציפורים המאכלסים אותו. מתוך הכרות עמוקה עם השבילים, הצמחייה, קפלי הקרקע ומיני הציפורים שכבר החרדת משלוותם בפעמים הראשונות שהתוודעת למקום - אתה (או את..) יודע כבר כיצד להתקרב לכל תלולית אדמה או בריכת מים מבלי להפריע או להפתיע את העופות בעבר השני. אתה צופה בעופות יציבים שככל הנראה אימצו את השטח לביתם, אתה עד לקינונים מוצלחים, או לכאלו שלא, ואתה עוקב אחר הציפורים הנודדות שעוצרות לחניית ביניים, כאן, בשטח "שלך", ברזולוציה של עצים בודדים.

 

לצופה יחיד, שגרת ביקורים מונוטונית במקום אחד יכולה להמחיש את הדינמיקה של תנועת הציפורים בדרך שקשה להשיג מתצפיות ספורדיות במקומות שונים. למשל, במעקב רציף ושיטתי גם צופה בודד יכול להבחין בשינויים אטיים בשכיחות הפרטים של מינים אחדים לאורך השנים או במידת הדייקנות בתזמון הופעתם של מינים חולפים בעונת הנדידה. לכן, למרות שמדובר באותו תא שטח יחיד וקבוע כל ביקור הוא תמיד מעניין, כי כל ביקור הוא נטוע בזמן ומתכתב עם הביקור הקודם לו ועם זה שאחריו ועם זה שנעשה באותו התאריך בשנה שעברה ועם זה שיעשה בעוד עשר שנים. ופועל יוצא של אותה הכרות עמוקה עם השטח ומיני הציפורים בתוכו, הוא שכל מה שחורג מאותה השגרה, במראה או בקול, לוכד בקלות את תשומת הלב ולא נבלע ברעשים הסדירים של אוכלוסיית הציפורים המקומית.

בבוקר יום שישי ה- 11.11.2016 משהו חרג מאותה השגרה.

 

 

 

 

כשחזרנו לארץ, לקיבוץ עין המפרץ, לפני פחות משנה, שמחתי לגלות שבריכות הדגים והשדות של הקיבוץ מושכים אליהם מגוון גדול של מיני ציפורים ובהתאם לדרך בה אני נהנה לצפר התחלתי לפקוד את המקום מדי שבוע.

באותו בוקר של יום שישי נסעתי כהרגלי באטיות לאורך אחת משורות בריכות הדגים. שלדג גמדי חצה את הדרך במעוף נמוך ומהיר, פשוש זימר בין הקנים לאורך אחד מזרזיפי נחל הנעמן, סיקסקים מוטרדים הביטו בי חולף בצד הדרך, אנפות אפורות עמדו שקטות על גדת אחת הבריכות וכמה תורי צווארון חצו את קו השמיים במעוף נמרץ.

בבריכה הרביעית העין נמשכה כמו תמיד לקו הסלעים של גדת הבריכה המרוחקת. הסלעים הקרובים למים מהווים לעתים מוקד משיכה לביצניות שחורות-כנף ולבנות-בטן שמלקטות מזון בין חריצי האבנים ובמים הסמוכים משייטים לפעמים ברווזים חששניים כמו שרשיר מצוי שנהנים מהמחסה החלקי ומההסוואה שמספקים שברי הסלעים ליד המים. כעת שטה שם נקודה כהה לבדה, רחוקה מקבוצת האגמיות והברכיות שחלקו אתה את אותו מקווה מים והתגודדו ליד פינת ההאכלה של הדגים. עצרתי והרמתי את המשקפת - טבלן!

שמחה גדולה בשבילי - הטבלנים היחידים שראיתי עד עכשיו בבריכות הדגים היו טבלנים גמדים והטבלן הזה היה שונה מהם בצורה מובהקת. עוד מין להוסיף לרשימת העופות המבקרים בבריכות הדגים של הקיבוץ.

שלפתי את המצלמה מהמושב שלידי וצילמתי מספר תמונות. הטבלן לא הוטרד יותר מדי מנוכחותי. הוא צלל באינטנסיביות, נעלם ומופיע וכעבור שניות בודדות טובל שוב, אבל תמיד נשאר בקרבת גדת הבריכה שלי. הוא כנראה היה יותר רעב מחששן.

 

 

 

בחנתי את התמונה על מסך המצלמה ואז חזרתי להביט בו. הוא דמה לטבלן לבן-לחיים, מכר ותיק מאותו פארק בארצות הברית. גם אז הכרתי אותו רק במופע החורף שלו. דפדפתי במגדיר הציפורים, עוד לא מודע למשמעות התגלית. "מזדמן נדיר ביותר" נכתב שם בקצרה, אבל לא ממש הבנתי כמה נדיר זה "נדיר ביותר". רק לאחר חיפוש זריז באינטרנט הבנתי שהטבלן הזה נצפה בסך הכל פעמיים או שלוש בתחומי המדינה. ואז הלב החל לדפוק והספק לחלחל.

 

זה זה? זה באמת זה?. ירדתי מהאוטו והתיישבתי על שפת הבריכה. הוא הבחין בי והתרחק מעט אבל עדיין היה מרוכז בחיפושי המזון שלו. הבטתי בו... הטבלן הדומה היחיד שניתן היה לטעות בו הוא טבלן בינוני, מין חולף ונפוץ יותר. אבל לזה הייתה לחי לבנה מלאה, מקור ישר וכיפת ראש שמגיעה לשיאה מעל העורף - או כך לפחות חשבתי. במגדיר כל אותם מאפיינים נראים כל כך קלים לאבחנה אבל כשהציפור הזו נעלמת כל כמה רגעים תחת המים רק כדי לחזור ולצלול שוב, גם הביטחון בזיהוי מתערער.

עוד אני צופה ומתלבט ומהקצה השני של הבריכה החלו לשוט לעברנו שני טבלנים נוספים. הסטתי לעברם את המשקפת - כעת כבר לא היה ניתן לטעות - שני טבלנים בינוניים. גם הם אורחים ראשונים בבריכות הדגים השנה.

אפילו ממרחק ההבדלים ביניהם לאותו טבלן בודד היו כל כך גדולים עד שלא הבנתי מדוע שניות לפני כן היססתי כל כך בזיהוי שלו. הטבלן לבן-הלחיים הבחין בשני הטבלנים האחרים והחל גם הוא לשוט לעברם עד שחבר אליהם במרכז הבריכה. מה עוד יכולתי לבקש כדי לעמוד על ההבדלים בין שני המינים האלו.

 

 

 

 

הטבלן לבן-הלחיים היה גדול מעט יותר משני הטבלנים הבינוניים, כתם הלחי שלו ממש זרח בלבן לעומת כתמי הלחי העכורים שלהם. המקור שלו היה ישר ובקצהו כתם לבן בעוד מקורו הכהה של הטבלן הבינוני מחודד ומתעקל כלפי מעלה. כיפת הראש של הטבלן לבן-הלחיים הייתה פחות מעוגלת מזו של הטבלן הבינוני והתרוממה לשיא הגובה מעל קו העורף ולא מעל העיניים כמו אצל הטבלן הבינוני. ולבסוף, נוצות הזנב של הטבלנים הבינוניים הקנו להם מראה יותר מנופח ופרוע מאשר אצל לבן-הלחיים.

צפיתי בהם עוד כחצי שעה, שטים וצוללים יחד, וחזרתי הביתה. יחי השגרה.

 

 


עדכון - טבלן לבן-לחיים... עדכון טבלן לבן-לחיים... עדכון


 

הטבלן מעין המפרץ אותר על ידי דניאל מלמד ב- 11.11.16, שהה במקום מספר ימים - ואז המשיך לדרכו. כשבועיים לאחר מכן מתקבל דיווח מכפר רופין שבעמק בית שאן על טבלן לבן-לחיים נוסף... אבל למרות החיפושים, אף אחד לא מוצא אותו.

ב- 15.12.16 צולם טבלן לבן-לחיים בבריכות מעיין צבי - על ידי רותי טלמור בלנק.

 

 

תחילה סברו כי מדובר באותו פרט ששהה בעין המפרץ אבל לאחר שהתמונות נבחנו, מקובל כי זהו פרט אחר - הרביעי לישראל (תחזיקו חזק - זה עומד להשתנות!). ביום שלמחרת, דרך אגב, יצאו צמד הצפרים ברק גרניט ותומר לנדסברגר לצפות בטבלן של מעיין צבי. שם הם גם מצאו וצילמו - "טסית אסייתית" (שם זמני...) - הראשונה לישראל ולמערב הפליארקטי!

 

ואז... ב- 3.1.17 הצלמת גלית משה מצלמת טבלן לבן-לחיים ב... ניחשתם נכון! כפר רופין, עמק בית שאן. זהו אותו פרט "אבוד", כנראה, שנצפה במקום בראשית חודש דצמבר. כעת, אם אנחנו עושים סדר בעניינים - הרי שהטבלן הכפר רופין הוא הרביעי לישראל והפרט ממעיין צבי הוא החמישי.

שלושה טבלנים לבני-לחיים באותו חורף, אחרי "בצורת" של 25 שנים... מדהים!

 

 

אולי זהו גם המקום לציין שהטבלן לבן-הלחיים, במיוחד ההוא מעין המפרץ - של דניאל מלמד, זכה בתואר הנכסף: "ציפור השנה 2016"! גם כאן הטבלן הפתיע בענק וגבר על מועמדים חזקים במיוחד, כמו למשל פרס ברמת הגולן, קינון תחמסים מצרים בצפון ים המלח, עקב עיטי כוכב ריאליטי ועוד ועוד... האם מישהו ניהל עבור לבן-הלחיים קמפיין קשוח? יתכן מאוד שכן. ואם כן? אז כל הכבוד!

 

 

 

 

אין ספק כי שנת הצפרות 2016 הייתה רצופה בהפתעות.

 

 

land marks