פרויקט פורשים כנף

 

20 שנות פעילות לפרויקט "פורשים כנף"

 

 

  

 

 

פרויקט פורשים כנף החל את דרכו בראשית שנות ה- 90 של המאה הקודמת, עקב מצב הנשרים בישראל.

באותה תקופה נרשם שיעור תמותה משמעותי של נשרים כתוצאה מהתחשמלות, זהו גורם התמותה השני בחומרתו, אחרי הרעלות. נשרים העומדים על עמודי חשמל (מתח גבוה) סוגרים מעגל ומתחשמלים בעת שפורשים את כנפיהם.

 

 

 

צילום - עדי אשכנזי

 

גורמים רבים מאד פגעו וחלקם ממשיכים לסכן את הנשרים, גם היום. הגורם העיקרי, כפי שציינו קודם לכן, הוא הרעלות - ישירות או משניות. גורמים נוספים הם התחשמלות והתנגשות בקווי מתח, ירי, הרעלת עופרת, מיעוט מזון באזורים שונים בחבל הים-תיכוני, זיהום המזון בכימיקלים ובעיקר חשיפה לתרופות וטרינריות המצויות בפגרים שבהם הנשרים ניזונים. בגולן, גוזלים רבים מתים כתוצאה מרככת הנובעת ממחסור בסידן ועל הכל מעיבות הפרעות כלי טיס ומטיילים במצוקי הקינון.

רשות הטבע והגנים (אז רשות שמורות הטבע) באמצעות המנכ"ל באותם ימים דן פרי והחברה להגנת הטבע באמצעות יוסי לשם, שבאותה עת סיים את תפקידו כמנכ"ל החברה להגנת הטבע, פנו למנכ"ל חברת החשמל באותם ימים רפי פלד עם חזון גדול: "פורשים כנף על הנשרים". גוף תעשייתי - הגדול במשק הישראלי, גוף ממשלתי שאחראי על שמירת הטבע בישראל והגוף הלא ממשלתי הגדול בישראל שפועל בנושאי שמירת טבע יפעלו יחדיו, להצלת הנשרים.

 

חברת החשמל הרימה את הכפפה ואף מינתה מנהל אגף בחברה: אלי אלעד מי שהיה אז מנהל אגף קשרי הקהילה בחברה - איש אוהב טבע שבתפקידו הקודם היה כתב העיתון "הארץ" לסביבה וטבע.

ב- 1996 נחתם ההסכם הראשון בין שלושת הגופים: במסגרת הפרויקט חברת החשמל מעמידה בכל שנה תקציב משמעותי לשימור הנשרים בישראל ולמיגון קווי מתח כנגד התחשמלות. ברבות הימים הפרויקט פרש את כנפיו גם על שאר הדורסים המצויים בסיכון בישראל והיום הפרויקט נקרא "פורשים כנף על הנשרים והעופות הדורסים בישראל".

 

 

צילום - עדי אשכנזי

 

בשנותיו הראשונות של הפרויקט הוא עסק בעיקר בקונפליקט שקשור ישירות לחברת החשמל - התחשמלות של נשרים ומיני דורסים בסיכון.

נערך סקר שבמסגרתו נאספו נתונים על אזורים וקווים שבהם קיימת בעיית התחשמלות, נבחרו האמצעים המתאימים למיגון העמודים ואלפי עמודים ברחבי הארץ מוגנו בהתאם. כמו כן נערכו פעילויות הסברה בקרב עובדי חברת החשמל ובקרב הציבור, כדי להסביר את הצורך במיגון שעלותו גבוהה.

עם התקדמות המיגון, שנמשך גם היום, הלכה ופחתה בעיית ההתחשמלות של נשרים ומיני העיטים (שמש, זהוב וניצי) אבל הבעיות האחרות שהוזכרו המשיכו לפגוע בנשרים ולסכן את עתידם.

 

ועדת ההיגוי של הפרויקט, שכללה את נציגי שלושת הגופים ואנשי אקדמיה, החליטה להרחיב משמעותית את תחומי העיסוק של הפרויקט.

1. מאבק בהרעלות.

2. אספקת מזון איכותי לנשרים

3. אספקת סידן לגוזלי הנשרים בגולן

4. סיוע של הפרויקט בתמיכה ובאישוש אוכלוסיית הנשרים לטבע על ידי גרעיני רבייה ושחרורם לטבע.

5. חינוך והסברה.

6. הפרויקט יעסוק לא רק בנשרים אלא בכלל המינים בסיכון בישראל.

 

 

מאז, פרויקט פורשים כנף זכה להישגים רבים

 

 

צילום - עדי אשכנזי

 

1. מיגון עמודים - התחשמלות הנשרים לא נעלמה לחלוטין אבל הצטמצמה בצורה דרמטית. במסגרת הפרויקט חברת החשמל ממשיכה במיגון עמודים בכל חלקי הארץ והחלפתם של מיגונים שהתבלו עם הזמן.

 

2. באמצעות הפרויקט הוקמו מוקדי האכלה בגולן, בגליל, בכרמל, בנגב ובמדבר יהודה (בחבל המדברי בתמיכה גדולה של כיל - כימיקלים לישראל). תחנות האכלה אלה מספקות היום חלקים משמעותיים מהמזון של הנשרים. המזון נמצא תחת השגחה צמודה, שאינו מכיל כימיקלים ותרופות ובגולן, ההאכלה כוללת גם שברי עצמות כמקור סידן לגוזלים.

 

3. הפרויקט, בסיוע כספים נוספים שגויסו על ידי קרן life של האיחוד האירופי, קרן Segre’ וקרן היסוד - הקים ומתחזק מערכת גרעיני רבייה של נשרים ודורסים אחרים, בשיתוף גן החיות התנ"כי בירושלים. במסגרת הפרויקט הוקמו כלובים, נרכשו אינקובטורים מתקדמים ומתקנים נוספים ויובאו נשרים ממקומות שונים באירופה - כדי לתגבר את גרעיני הרבייה ובהמשך, כדי לשחרר נשרים לטבע בישראל.

התכנית עוסקת גם ברבייה והשבה של: רחם מדברי, עיט ניצי, עיט זהוב, עיטם לבן-זנב ובז צוקים.

 

 

צילום - יגאל מילר - רשות הטבע והגנים

 

4. הפרויקט מימן (ביחד עם קרנות נוספות) שתי סדנאות מומחים שעסקו בבעיות הקשות של הנשרים והדורסים. סדנת מומחים בינלאומית בנושא רעלים שתרמה רבות בקרב מקבלי החלטות בישראל והשפיעה על השימוש ברעלים בישראל.

סדנה של אקולוגים בכירים מכל העולם, שעוסקים במיני נשרים, אשר בחנו את הבעיות הייחודיות של הנשרים בישראל ופרסמו מסמך המלצות מפורט, המיושם היום בתכניות העבודה של הפרויקט.

 

5. הפרויקט יזם את מאמצי הסניטציה המקודמים בארץ: סילוק פגרי בקר וצאן מאזורי שיחור המזון של הנשרים וכך להקטין את החשיפה להרעלות, צמצום כושר הנשיאה של מזיקים (חלק מהטורפים) ובכך להקטין את הטריפות.

טריפה של בקר וצאן על ידי זאבים ותנים היא אחת מהסיבות העיקריות שבגינן בוקרים, מגדלים וחקלאים נוהגים לפזר בשטח פגרים מורעלים - בניגוד לחוק. פגרים אלה מזמינים, בנוסף לאותם טורפים, גם עופות דורסים אוכלי פגרים שניזונים בפגרים ומתים מהרעלה משנית.

 

6. במסגרת הפרויקט מתקיימים סקרים שבודקים את מצבם של הנשרים, הרחמים, העיטים הגדולים ועוד מיני דורסים בסיכון בישראל.

 

7. הפרויקט מסייע בשמירה והגנה על קיני עיטים באזורים מועדים לסיכון של חמיסת הגוזלים והפרעות מצד מטיילים.

 

8. הפרויקט קיים בעבר פעילות קהילתית רחבת היקף בקרב בוקרים ובני משפחותיהם, בכדי להסביר את הנזק שנגרם מהרעלות.

 

9. הפרויקט מקיים פעילות חינוכית בבתי ספר יסודיים ברמת הגולן בנושא נשרים ובאזור רמות מנשה ואלונה בנושא הבזים האדומים.

 

 

 

צילום - עדי אשכנזי

 

תכניות לעתיד

בחודשים האחרונים חתמו הצדדים על הסכם להערכת הפרויקט בשלוש שנים נוספות. היעדים של הפרויקט בשנים הבאות הם:

  • צמצום משמעותי של מקרי הרעלות.
  • המשך מיגון עמודי חשמל והרחבת הפעילות גם בתחום של צמצום התנגשויות בקווי מתח.
  • המשך העיסוק בפעילות חינוכית וציבורית
  • תחזוקה והרחבה של הפעילות לריבוי נשרים ודורסים אחרים בחי בר כרמל בגן החיות התנ"כי ובאתרים נוספים.
  • קידום מאמצי השבת נשרים לגליל ואישוש האוכלוסייה בגולן ובמדבר יהודה.
  • סקרים וניטור של אוכלוסיות הדורסים המקננים בישראל.
  • שמירה פיזית באתרים ספציפיים הדורשים שמירה.

 

לסיכום

ההגנה על הנשרים והדורסים בישראל דורשת אורך נשימה. ישראל קטנה וצפופה ועמוסה בגורמי סיכון. לפרויקט הישגים משמעותיים אבל עוד דרך ארוכה וקשה לפנינו.

העוסקים בשמירת טבע בישראל חווים תסכולים רבים לצד הצלחות. לפרויקט פורשים כנף יש הרבה הצלחות שאת חלקן קשה מאוד לחוש.

אתר אחד, שממחיש בצורה יוצאת דופן את הצלחותיו של הפרויקט, הוא הכרמל בכלל וחי בר כרמל בפרט.

 

 

צילום - עדי אשכנזי

 

מי שמבקר בשנים האחרונות בכרמל חש בשינוי - נשרים דואים ביד אוניברסיטת חיפה, לעתים בלהקות של עשרות פרטים! גם רחמים דואים במקום ועזניות שחורות חורפות שם.

החשוב מכל! אחרי עשרות שנים, הנשרים חזרו לקנן בכרמל. בשנת 2016 קיננו במקום 10 זוגות. מרגש ומחמם את הלב.

 

 

צילום - יגאל מילר - רשות הטבע והגנים

ולא רק נשרים...

צוות הפרויקט התרגש לגלות קינון של עיט ניצי בגליל, משם הוא נכחד כמקנן בסוף שנות ה- 70 ובעמק החולה מקנן בהצלחה עיטם לבן-זנב, זה השנה השנייה ברציפות.

תודה מיוחדת לחברת החשמל לישראל - הגוף התעשייתי הגדול במדינה והגוף הראשון שלקח אחריות והכיר שלפעילותו בשטחים הפתוחים יש גם השפעה על מיני הדורסים.

 

תודה גדולה לעדי אשכנזי על התמונות הנפלאות וליגאל מילר על העזרה בהכנת הכתבה

 

 

 

 
land marks