תצפית בנגב הצפון מערבי

ברק גרניט 15/02/2014 00:00

הנגב הצפון-מערבי הוא האזור היחידי בישראל שדומה לערבה פתוחה וככזה, מהווה את אחד מאתרי הצפרות החשובים והמעניינים ביותר בישראל.

האזור מפורסם בזכות ריכוז מיני עופות דורסים יוצא דופן, חלקם נדירים ונמצאים בדרגות סיכון שונות, כגון עיט שמש וזרון שדות, לצד מספרים יפים של עקב עיטי, בז גמדי וכמובן הבזים הגדולים: בז ציידים (שזהו אתר החריפה הקבוע היחידי בישראל), בז צוקים, בז מדברי ובז נודד - שכל שלושת תתי המין האירופאים נראים כאן מדי חורף.

 

 

 

בז ציידים   צילום: ברק גרניט

 

 

בנוסף לדורסים, מיני הדגל של המקום הם הקווית הלהקנית, מין המצוי בסכנת הכחדה עולמית, קטה חדת-זנב - שפרטיה מתאספים כאן מרחבי צפון ומערב הנגב ללהקה המונה עד 1,000 פרטים, וחופמי ערבה - מין הדוגר בעיקר בטונדרה הארקטית וחורף בארץ כמעט רק כאן, בלהקות המונות לעתים מאות פרטים.

בנוסף אפשר לפגוש כאן להקות של חופזי זהוב, עפרוני ענק (לעתים אלפי פרטים), אלפי זרזירים וכמובן להקות ענק של זרעית השדה. זרעית השדה מרכיבה את עיקר תפריטם של הדורסים החורפים באזור - ועל כן חשיבותה הרבה.

 

מבין ציפורי השיר אפשר לפגוש כאן סלעית ערבות ולעתים סלעית חורף, פפיונים צהובים אחדים ומספרים גדולים של תפוחיות וגבתונים עפרוניים.

מבין המזדמנים הנדירים ביותר שנצפו כאן ראו לציין את עיט הסוואנות שנצפה כאן מספר פעמים ואף בנה קן! ואת עקב המכנסיים שהפרט השני לישראל נצפה כאן בתחילת דצמבר 2012.

 

 

 

קיוויות להקניות - יפהפיות בסכנת הכחדה עולמית...   צילום: אולגה צ'גין

 

איך מגיעים?  ומסלול צפרות מומלץ:

 

נתחיל את הבוקר במאגר רעים שנמצא כ-2.5 קילומטרים דרומית-מזרחית לצומת רעים, ממזרח לכביש 234. המאגר משמש ברווזים, חופמאים וביניהם, לעתים, גם מינים "שכיחים פחות" כמו קזרקה חלודית, נטה אדומת-ראש ואווזים לבני-מצח.

בסביבת המאגר יש סיכוי טוב לראות להקות יפות של עגורים אפורים וכבר כאן לחפש זרון שדות, זרון תכול ודורסים נוספים.

לאחר מכן ממשיכים לכיוון צומת אורים - עד שנגיע לקו מתח החוצה את הכביש. זהו אינו קו-המתח "המפורסם" של אורים, אבל גם כאן אפשר לצפות בבזים נודדים ולעתים אף בז ציידים ובז צוקים. לאחר שנסרוק את עמודי הקו (אפשר גם לנסוע מרחק קצר לאורכו) המשמשים נקודות תצפית לעופות הדורסים, נסרוק את השדות שנמצאים מצפון לתחנת הדלק, בצומת אורים.

 

כדאי להתמקם ולסרוק את השדות משני צידי הכביש עד לתחנת הדלק. זהו האזור שבו מתרכזות בדרך כלל קטות חדות-זנב.

כשהקטות אוכלות קשה מאוד להבחין בהן. כדי לאתר אותן - נסו להאזין לקולות שלהן, או המתינו באזור עד שמתגלה ענן קטות מרהיב. חפשו כאן עיטי שמש ודורסים נוספים - במיוחד באזור האקליפטוסים הנמצאים מצפון, וצפון מזרח, לתחנת הדלק.

 

לאחר מכן נמשיך לכיוון דרום מזרח על כביש 234. נעבור את צומת אורים, נפנה שמאלה ומיד ימינה ונמשיך לכיוון קיבוץ צאלים.

לאחר כשלושה קילומטרים נבחין בקו המתח הגבוה החוצה את הכביש. חפשו ירידה אל דרך עפר בקרבת קו-המתח וסעו לאורכו, לכיוון מערב.

השטח שמצפון לקו המתח, בואכם שדרת האקליפטוסים העוברת במקביל מצפון לו, הוא אחד המקומות המועדפים על הקיוויות הלהקניות, שלעתים מעורבבות בלהקות גדולות של קוויות מצויצות.

על שדרת האקליפטוסים תוכלו לראות עיטי שמש, ומומלץ לסרוק את עמודי קו-המתח עצמו כדי לראות בז נודד, ולעתים גם בז ציידים.

זהו גם השטח המרכזי שבו חורפים עפרוני ענק בלהקות גדולות. כדאי לצפר מספר שעות באזור זה ומערבה, עד נחל הבשור.

 

לאחר תצפית בשטח זה נחזור לכביש הראשי ונחפש דרך היורדת מהכביש לכיוון מזרח, בקרבת קו-המתח, וניסע לאורכו. זהו "קו-המתח המזרחי". שלושת הקילומטרים הראשונים מהכביש ומזרחה, הם האזור הטוב ביותר לראות בז ציידים (לעתים יותר מפרט אחד) שבדרך כלל עומד על קו המתח. קוויות להקניות נמצאות ממש מתחת לקו עצמו או באזור שמצפון לו.

 

לאחר כ-3 קילומטרים נגיע לחורשת אשלים קטנה העוברת משני צידי הדרך, מעט צפונית לקו המתח. כאן כדאי לחפש בזים גמדיים הנחים בעצי האשל. לאורך קו-המתח כמובן נראה דורסים רבים כולל עיטי שמש, זרונים, עקבים עיטיים, בזים נודדים ועוד.

 

 

מימין: בז גמדי - זכר בוגר   צילום: אבי דנדקר                משמאל: בז גמדי - צעיר/נקבה   צילום: יהונתן מירב 

 

מומלץ להסתובב על דרכי העפר, הן עבירות לכל רכב, בכל האזור. בדקו היטב את השדות הפתוחים, הלא זרועים או את השטחים הלא מעובדים וחפשו חופמי ערבה. כדאי להישאר בקו המתח עד לשעת הערב, אז ניתן לראות את העופות הדורסים בציד ולעתים מכמה מינים ביחד.

 

הנחיות מיוחדות

כשיורד באזור זה גשם הדרכים בוציות ולא ניתן לסוע עליהן. מומלץ לפני ביקור באזור לוודא שלא ירד גשם לפחות 4-5 ימים לפני הביקור.

 



 

כתבות

land marks