בת כמה את דיה?

אמיר בן דב 23/02/2014 00:00

בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת הדיה השחורה היתה יציבה בישראל.

הדיה השחורה קיננה בישראל, בעיקר בצפון הארץ ואף החלה להתפשט דרומה. בשנת 1952, למשל, נמצא זוג מקנן באזור מקווה ישראל.

 

בשנים אלה, השימוש בחומרי הדברה בחקלאות המתפתחת הלך וגבר. הדיה השחורה, שנוהגת לאכול פגרים, ספגה מהלומה קשה. הדיות של ישראל - היציבות והחורפות - נכחדו לחלוטין.

 

שנים לא מעטות חלפו עד שהן חזרו אלינו וכיום הדיה מוגדרת כמקננת נדירה ביותר בצפון הארץ וחורפת מצויה מאוד. הדיות חורפות בישראל בעשרות אלפים!

 

הן מצויות ביותר במזבלות ובאתרים להטמנת פסולת ובנוסף קיימים בארץ ריכוזי לינה מרשימים - אחד מהם, זה שנמצא באשל הנשיא, מרכז אליו כ-15% מכלל אוכלוסיית הדיות האירופיות מתת-המין migrans (נודדת).

 

קביעת גילן של הדיות הוא אתגר בפני עצמו, ועם שפע פרטים, או מדגם, עשיר שכזה, המשימה הופכת להיות מעניינת עד מאוד.

מעכשיו החוכמה היא לא רק לזהות שמדובר בדיה שחורה (עיינו בערך "דיה שחורה" אשר בציפורי ישראל) אלא גם לנסות ולקבוע את גילה… בהצלחה.

 

גיול דיות מתת המין Milvus migrans migrans

 

בדיות  שחורות מתת המין migrans ניתן לזהות 5 קבוצות גיל שונות

 

צעיר (Juvenile) עם ניצוי טרי - נוצות כיפה חומות כהות עם קצוות לבנים, פס עין (מקצה העין אל תוך סוככות האוזן) שחור, נוצות צוואר - גב - ושכמות, עם קצוות לבנים.

בנוסף, סוככות כנף עליונות ותחתונות עם קצוות לבנים, סוככות אמה וסוככות יד עם קצוות לבנים - שיחד מייצרים פס לבן לאורך הכנף. נוצות החזה עם פסי אורך לבנים/בהירים רחבים.

כמות הלבן ב"חלון" אברות היד שתחתית הכנף אינה סימן והיא משתנה מפרט לפרט.

אברות יד כהות, תת שת חום בהיר, איריס (Iris - קשתית) חום כהה.

חורף ראשון (שנה ב' אביב) ניצוי צעיר עם קונטרסט מופחת בשל בלייה. תחילת ניצוי בוגר יותר על נוצות הגוף,

קצות סוככות היד עדיין בהירות ופס הכנף עדיין נראה היטב.

חורף שני (שנה ב' סתיו) פרטים רבים כבר מבצעים חילוף חלקי לנוצות בוגר. הם שומרים, עדיין, על אברות יד חיצוניות כהות של צעיר (P9-10) עם בסיס נוצה לבן, אברות יד פנימיות כהות ומפוספסות יותר.

חלק מנוצות הגוף עדיין של צעיר, בטן תת-שת וסוככות תת זנב בהירות.

בפרטים רבים ניתן עדיין לראות פס עין כהה, קשתית חומה כהה.

 

חורף שני (שנה ג' אביב) קשה לאבחון יחסית, חלק מהפרטים ישמרו על מספר סוככות תת-כנף עם קצות בהירים, פס עין כהה ניכר וקשתית חומה כהה.

 

חורף שלישי (שנה ג' סתיו) חלק מהפרטים עדיין שומרים על ניצוי אברות של צעיר - שטרם הוחלפו ונראות שחוקות מאד.

בפרטים אלו יראו גם אברות שנה ב' כלומר בכנף של פרטים כאלו יראו אברות מ 3 דורות. בפרטים עומדים יהיה קשה יחסית לראות דגם סוככות בהיר.

בוגר עם כיפה בהירה אפורה לבנבנה, עם פספס אורך שחור עדין, נוצות אפרפרות חומות בהירות על הצוואר עם פספוס אורך עדין בצבע כהה.

סוככות כנף עליונה ותחתונה ללא קצוות בהירים וסוככות אמה וסוככות יד ללא קצוות לבנים.

אברות היד בעלות פספוס חזק, אברות האמה בהירות יותר עם "אצבעות" כהות. ניצוי חזה עם פספוס אורך כהה, וראש בגוון חום בהיר מאד.

קשתית חומה בהירה עד בהירה מאד. זנב עליון בתעופה יראה בגוון זהה לשאר החלקים העליונים. תחתית גוף בגוון אחיד.

פספוס אורך בחזה וגוף נראה רק  מקרוב מאד, בטן תחתונה ותת-שת יראו בגון כהה אחיד: תת-שת בצבע שאר הגוף. אברות התעופה מפוספסות מאד, בוגרים בעמידה יראו גוון חום כהה אחיד,  

 

 

חילוף נוצות

 

חילוף צעיר (לאחר פריחתו מהקן) מתחיל בנוצות הגוף באוקטובר (שנה ראשונה), בעיקר בנוצות הראש חזה ובטן.

חילוף מלא, הכולל גם את אברות הכנף והזנב יתרחש החל ממרץ / אפריל (שנה ב').

 

חילוף חורף שני (שנה ב') מתחיל בספטמבר /אוקטובר. פרטים אלה לא מחליפים עדיין את אברות -היד החיצוניות.

בספטמבר החילוף בפרטים בגיל זה מגיע ל P7-8, השלמת החילוף תהיה בסביבות ינואר פברואר (חורף שני, שנה שלישית). בחלק מהפרטים, ימצא ניצוי חזה ובטן של צעיר ולכן יאפשר את גיול הציפור.

 

חילוף מלא של הבוגרים מתחיל באפריל ומסתיים באוקטובר. לפי פורסמן, בוגרים בישראל, נראו עם חילוף אברות שהגיע עד P5-6. החילוף מסתיים בינואר / תחילת פברואר.

 
 
 
 
 
land marks