אי שם במדבר...

השמש קופחת, 30 פלוס מעלות חום, האוויר יבש, לפעמים אתה פשוט מרגיש שאין לך סיכוי לראות משהו מעניין. באותה שעה היינו בנאות חובב, הראש אמר לברוח, אבל הלב אמר להישאר.

לפעמים בצפרות יש מין תחושה פנימית כזאת, משהו שמוביל אותך מבפנים.

הכול התחיל בחמש בבוקר. נפגשנו יחד - אורי, כליל, עמית ואביו. היו לנו הרבה תכניות לאותו הבוקר ורק חמש שעות. אמרנו שנתחיל בנאות חובב, ומשם נמשיך לירוחם ולשדה בוקר או לחלופין לניצנה... בקיצור, משהו בהבנה של הנקודה שבה תכננו להתחיל את היום היה שגוי.

 

אז הגענו בשש וחצי לנאות חובב. שירה חזקה של עפרונים מצויצים נשמעה מסביבנו, אבל חוץ מזה המקום עשה רושם די יבש. החלטנו לתת צ'אנס בכל זאת והתקדמנו עמוק יותר לתוך השטח. לפתע אנו קולטים תנועה בין השיחים, וציפור קופצת אל ראש השיח. בטן כתמתמה, גרון לבן, כיפה אפורה, כנף כתומה בחלקה- סבכי ערבות! אחד מתוך ארבעה פרטים שונים שנצפו במהלך התצפית.

לאחר ההתלהבות הרגעית, צפינו בעפרוני קטן בגוון חולי נוסק אל השמיים. לכולנו היה ברור מה זה, אבל רצינו למצוא תצפית יותר טובה על המין המיוחד הזה.

 

 

 

 

התקדמנו בשטח ובשלב מסוים החלטנו לעצור ולשבת, מהלך שהתברר כחכם. צפינו במעופי החיזור והקשבנו לשירה של העפרונים הגמדיים המדהימים בזמן שחלקם נחתו בקרבה מפתיעה מאוד אלינו וסיפקו לנו תצפית שלא תישכח!

תצפית מדהימה על ציפור שהיוותה לייפר לשלושתנו.

המקור צהוב, עבה וקצר, ציצית קטנה בולטת מעל ראשו, חזה מפוספס בפספוס בולט, ומשהו במבנה הפנים שלו ובשילוב הגוונים יוצר רושם "חמוד", שלא דומה בכלל לפנים "הקשוחות" של העפרונים קצרי-האצבעות.

המשכנו לסרוק את האזור וגילינו שהעפרונים מקיפים אותנו מכל עבר ונמצאים בכל השטח במספרים גבוהים. בהמשך צפינו גם בסלעיות ערבות עם פרחון, ב-6 חצוצרנים שחורי-מקור שהולכים ומתמעטים באזור, בשרקרקים ובכחל שכליל הספיק לראות - השטח שוקק חיים!

גם בהמשך התצפית, העפרוננים לא נתנו לנו להישאר אדישים. הם ביצעו מעופי חיזור ונחתו לידנו על שיחי "חמד המדבר" בעודם שרים בחוזקה, חוויה מדהימה!

 

 

 

 

כשפנינו לכיוון היציאה בחיוך רחב, לא ציפינו שנמצא עוד משהו באזור הזה, ולפתע מול המושב הקדמי שבו ישב עמית, התרוצצה לה חוברה במרחק קרוב למדי. במיומנות הפנה אביו של עמית את הרכב הצידה, על מנת שנקבל כולנו זווית טובה יותר לצילום החוברה ולצפייה בה.

בעודנו צופים בחוברה ומצלמים אותה, איתר אביו של עמית שני רצי מדבר מדהימים, שהגיחו מצדה השני של דרך העפר.

רץ מדבר הוא חופמאי ייחודי, שאוהב אזור מישורי וחולי - מישור לס. הוא מהלך, או ליתר דיוק רץ, לאורך שטחי חול גדולים. לראות את רץ המדבר מהלך בחינניות בבית הגידול הטבעי שלו זו חוויה מיוחדת מאוד. ואם לא די בכך, לקראת היציאה איתר כליל כחל, שסגר את המעגל.

 

 

 

 

לסיכום

ההבנה של בית הגידול והערכת הפוטנציאל שלו היא מרכיב מנצח בצפרות.

אנחנו לא חושבים שהיינו אי פעם נכנסים לאזור נאות חובב, אם לא היינו יודעים מה ראו שם בעבר. גם אם היינו רואים את השטח, אנחנו מעריכים שלא היינו בטוחים שהוא מוצלח בתקופה זו של השנה.

אבל כשחושבים טוב על מאפיינים של בית הגידול, אפשר להבין במהרה את הפוטנציאל שבו: שטח גדול מאוד של מישורי לס משובץ שיחים קטנים ושונים, בעיקר "נואית קוצנית" ו"חמד המדבר", קרוב לבסיס חצרים הידוע ודומה מאוד לאזור שיבטה - ניצנה במאפיינים שבו.

 

 

בנוסף לכך, ערוצי הנחלים ירוקים ומלאים בצמחייה (בנוסף למיני צמחים המרכזיים שצוינו קודם, ניתן לפגוש כאן גם ב"מתנן השעיר"). הקרקע מתאימה לקינון שרקרקים וכחלים, ואנחנו משערים שהם מקננים בקרבת מקום. השטח קרוב לבריכות חמצון שיכולות למשוך קטות צמאות, ככה שיכול להיות שהן מסתובבות באזור המדברי במהלך היום.

 

 

בשטח ישנם כמה עצים בודדים, שיוצרים צל אשר יכול לשמש מסתור לרצי המדבר או לחוברות. דבר זה אולי יכול להקל על מציאתם במהלך שעות הצהריים. נשמע טוב כשחושבים על זה, לא?

 

אז צאו לשטח, תחפשו, תחשבו על הפוטנציאל של בית הגידול לפרטי פרטים, ואולי יהיו לנו עוד מציאות  ייחודיות כאלו בשנים הקרובות. אנחנו מאמינים שהיקף הקינון של עפרונים גמדיים באזור גדול ממה שאנחנו חושבים/יודעים, ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד על המין הזה בישראל.

תודה לאייל שוחט על המציאה הנפלאה ועל ההכוונה, לאבנר רינות על העזרה בהכנת הכתבה ולאבא של עמית, שהסיע אותנו ואיתר לנו את רצי המדבר!

 

 
land marks