מההר הירוק אל הספרדי הכפול

אוהד שרר 17/07/2017 00:00

איפה הפסקנו?

אה, כן - בדרך למונטה ורדה...

 

 

Violet Sabrewing

 

תחילה - Monteverde ידוע כאחד האתרים התיירותיים ביותר ברחבי קוסטה ריקה - ולמרות זאת הדרך היחידה אל העיירה ולשמורות היא דרך 4X4… בהמשך הטיול הבנו כמה זה לא מפתיע, ככה זה בכל מקום בקוסטה ריקה.

בדרך "הנורמלית" - כביש ראשי עם נתיב לכל כיוון - עצרנו בעיירת הבוקרים Canas (קניאס). לא בוקרים ולא מגפיים, אבל הזדמנות לצלם מין שחמק ממני הרבה מאוד פעמים - Bananaquit (אפשר לקרוא לה גם "טנגרת הבננה"...) ומין חדש של סנונית לטיול - Northern Rough-winged Swallow, בהמשך אפגוש את אחותה, הדרומית יותר.

 

נסענו ונסענו ונסענו (כביכול נסיעה של שעתיים ו-40 דקות, אבל היא נמשכה זמן רב יותר) וסוף סוף הגענו לפנייה מהכביש הראשי לאזור המיועד. כבר בעלייה המובילה ל- Lodge (לודג': מין "צימר" בתוך היער, נפוץ בשמורות טבע וסביבתן - בדרך כלל מפנק מאוד) הרבה מאוד טוקנים בצד הדרך (אמנם לא משלושת המינים שקיוויתי לפגוש ועדיין לא ראיתי, אבל עדיין נהדר) ושום זכר לעצלנים שאמי כל כך רצתה לראות.

לפתע, משום מקום - דורס גדול בצבע כמעט לבן לגמרי עובר סמוך לאוטו בגובה העיניים! תנאי הדרך לא אפשרו לעצור - והנה פספסתי מין מאוד "שווה" - White Hawk, ככל הנראה, אבל אין זיהוי ודאי. לבסוף, אחרי שפסק הגשם השוטף ויחד אתו העננים - הבנו למה קוראים למקום מונטה ורדה - שטח כל כך ירוק לא ראיתי בחיים (מונטה ורדה = הר ירוק).

הגענו לעת שקיעה לחדר שלנו, גשם שוטף יורד - אך תקוותי סוף סוף התגשמה, מתקני האכלה (Feeders), בכל מקום! הספקתי לראות עוד שני מינים חדשים עד סוף היום: Wilson's Warbler יפיוף (נראה למשך כל הימים במלון על אותו עץ בדיוק ולא זז ממנו) וציפור יפהפייה בשם Yellow-throated Euphnia, שממנה יבואו תצפיות יותר טובות בהמשך.

 

יצאנו לכיוון חוות הצפרדעים בסנטה אלנה (עיירה שצמודה למונטה ורדה), קיוויתי שאולי אוסיף קצת תמונות של דו-חיים, אבל התבדיתי. אחרי שפספסתי את ה- Keel billed Motmot בארנל, ידעתי שאין סיכוי שאוותר על "אחיו" ה- Blue-crowned, וחפרתי עליו הרבה. מאיזושהי סיבה הוריי הזכירו את ה- Motmot באמצע הסיור בחווה הסגורה ולהפתעתנו הרבה המדריך אמר שיש פרט שבא לישון בחלק מסוים כל יום. אני כמובן הייתי פסימי ביותר ולא האמנתי. הגענו למקום, אני רואה אותו - בטוח שהוא בובה, אבל המדריך משכנע אותי שלא, מדהים! לא הצלחתי לישון בלילה בגלל קולות בלתי פוסקים של שעיר כלשהו שלא רצה להראות את עצמו.

 

כמה שאני שונא שקיעות - זמן בלתי נסבל לצפר בארץ מדהימה כזו. אבל, עם קצת אופטימיות, כמה שעות לאחר מכן ההרפתקה מתחילה שוב. קמתי מוקדם, מאוד מוקדם - להספיק לראות ציפורים לפני ארוחת הבוקר המאוד מוקדמת - אני מוציא את הראש מהחדר ובום! עשרות ציפורים, מכמה מינים, שחלקם הנכבד חדש לי: Rose-breasted Grosbeak, Black&White Warbler ו- Common Chlorospingus, אני אישית אהבתי לקרוא לו דרור יערות - ציפור שמרחוק נראית משעממת אבל יפהפייה מקרוב.

 

 

מימין - Black and White Warbler   משמאל - Common Chlorospingus

 

ו- Orange-bellied Trogon - ה"כמעט" אנדמי!!! מין שמאוד רציתי לראות, גם כי זה טרוגון ומי לא מת על טרוגונים, וגם כי השאיפה הייתה לראות כמה שיותר מינים אנדמיים (או תת-אנדמיים). נקבה נעמדה ליד החדר שלנו בלי חשש, מזלנו שהחדר גבל ביער.

מה עוד? עוד הרבה! White-naped Brush-finch, White-eared Ground-sparrow, ו- Yellow-throated Vireo - שמשום מה החליט לשיר...

ועוד Tanager לרשימה - ואחד הפטי במיוחד - Hepatic Tanager

והמין האחרון - Streak-headed Woodcreepr - איזה כיף - עוד טפס שאפשר היה לזהות.

קצת אגוטים, קצת חוטמנים ויציאה לכיוון הגשרים התלויים והקנופי (חופת היער)!

 

 

Orange-bellied Trogon

 

 

מימין - Yellow-throated Vireo   משמאל - טפס עצים

 

אין מילים לתאר את החוויה הזו! אומגה מתמשכת לכמה קילומטרים שבין שלב לשלב הולכים ביער גשם בראשיתי ותוך כדי הגלישה באומגה עצמה רואים נוף עוצר נשימה. לצערי, משקפת ומצלמה אסור היה לסחוב במהלך הטיול - אבל הצלחתי לראות מין מגניב ביותר במהלך אחד המעברים - Slaty-backed Nightingale Thrush - המקום היחיד שראיתי את המין הזה בטיול.

את האומגה הארוכה ביותר (קילומטר שלם אורכה) בחרתי לעשות בתנוחה ייחודית - סופרמן - לשכב על הבטן עם ידיים ורגליים בצדדים כשאני רואה את הנוף בשלמותו מלמעלה.

אחרי כמה מאות מטרים אני קולט שני טוקנים מוזרים, מאוד מוזרים. לא ראיתי אותם עד עכשיו והם גם לא ירוקים. ישר חשבתי על ה- Yellow-eared, כל הניצוי התאים, אבל המיקום לא - מין שמאוד רציתי לראות ולא הצלחתי בסופו של דבר.

 

סיימנו את הגלישה בחופת היער, רצתי לקחת את המצלמה והמשקפת והמשכנו לגשרים התלויים - בניגוד לציפיותיי הרבות, מהגשרים עצמם לא ראיתי כלום, אבל השביל שאחריהם היה נהדר בכל קנה מידה אפשרי. המין היחיד מהגשרים שראוי לציון היה מין חדש של סנונית - קרובת משפחתה של הגברת מקניאס, רק דרומית יותר - Southern Rough-winged Swallow.

ירדתי מאוכזב מהגשרים, אבל חיש מהר מזלי השתנה. אני קולט מעוף של יצור זעיר בערך 30 מטרים ממני ונעצר על ענף - מרים משקפת - לא רואה כלום. מרים מצלמה - מנסה להתפקס על האזור - רואה קוליברי ומצלם. אחרי הסתכלות של שנייה בתמונה עלה לי חיוך על הפנים - מין חדש של קוליברי, לא נפוץ בכלל וחששן מאוד - Stripe-tailed Hummingbird. עם החיוך הענקי המשכתי ללכת כשזמזום מעצבן ולא פוסק לא מניח לי לשנייה. עצרתי להקשיב לו וקלטתי שעברתי על הקול הזה מיליון פעמים! ניסיתי לחפש בכל היער את הציפור הזו - אבל היער ענקי וסיכויי לא גדולים במיוחד. ממשיך ללכת מבואס.

 

קבוצה רעשנית של ישראלים מאחוריי, קבוצה רעשנית של ישראלים מלפניי - התפללתי באותו רגע שאיזה קסם יקרה וכולם יעברו ל"הכל כלול" אי שם ברודוס. הקבוצה הרעשנית מאחורה עברה את משפחתי ואותי. ואז היא התגלתה לפניי, ולא אחת - שני פרטים! Black-faced Solitaire, כמה שרציתי לראות את המין הזה!

המשכתי ללכת - מבסוט יותר משהייתי כל הטיול. לאחר מספר דקות זוג בריטים מבוגרים וחמודים קוראים לי לאחר שהבינו שאני צפר - מתחילים לדבר על הציפורים שראינו ומחליטים לצפר ביחד עד סוף המסלול. מסיימים לחצות את הגשרון האחרון שלנו - והמחזה שחיכיתי לו יותר מכל הגיע - להקה מעורבת!

 

 

Black-faced Solitaire

 

להקה מעורבת היא קבוצת ציפורים אשר זזה ממקום למקום בתוך היער בחיפוש אחר מזון ובה נמצאים מספר מינים שונים של ציפורים.

מנסה לזהות כמה שיותר מינים וקולט - היי, רגע, כולם מינים חדשים בשבילי. שני המינים שפחות התייחסתי אליהם הם Blackburnian Warbler ו- Three-striped Warbler, כי לפניי, לא אחד, אלא שניים מה-BIG SIX של קוסטה ריקה - ככה צפרים מקומיים קוראים ל-Tanagers היפים ביותר שקיימים במדינה.

הראשון היה מדהים ביופיו - Silver-throated Tanager, ציפור שמאוד רציתי לראות, ולאחר מכן ראיתי אותה עוד פעם אחת בלבד. אבל השני לא היה צפוי, ציפיתי לראות אותו ביום הלפני האחרון אם בכלל, מין יפהפה ואחד מהשניים מתוך השש שהם תת-אנדמיים! לשמחתי, הוא התקרב, והתקרב, והתקרב והיווה מין חדש מדהים גם לי וגם לזוג הבריטים (אחרי שביקרו כבר 6 פעמים בארץ הזו), טפחתי לעצמי על השכם בשמם. Spangle-cheeked Tanager!

 

Spangle-cheecked Tanager

 

חשבתי שהביקור המדהים ב-Selvatura Adventure Park בא אל סיומו.

אבל בכניסה הבחנתי בגינת קוליברים - הכניסה אליה כרוכה בתשלום נוסף. משום מה לא רציתי בטיפשותי להיכנס לשם, אך אבי שכנע אותי - ולא התחרטתי לרגע! אני רואה שעל כל המתקנים כתוב שאסור לצלם עם פלאש. החלטתי שאני לא אידיוט, וכנראה שיש לי הזדמנות חד פעמית - אז הלכתי לשומרת בכניסה, התחננתי בפניה שתיתן לי לצלם עם פלאש כי היה לי יום הולדת (לא באמת) ושזו פעם ראשונה שאני רואה קוליברים (האמת שזה נכון, עד עכשיו ראיתי רק מינים יחידים כל פעם) ו...היא הסכימה! אין לי דרך לתאר יופי של קוליברים - אז תסתפקו בתמונות. במפתיע, כל המינים שנכחו שם היו חדשים בשבילי.

 

 

Green Thorntail - פשוט למחוץ אותו...

 

Violet Sabrewing בגובה העיניים, Purple-throated Mountain-gem - עוד תת-אנדמי! Green Thorntail, אולי הקוליברי הכי חמוד שראיתי, פשוט למחוץ אותו, Green-crowned Brilliant - נקבה משעממת, אבל הפרט היחיד לטיול, Green Violetear - והרבה ממנו, ציפור יפהפייה.

 

 

מימין - Green Violetear   משמאל - Purple-throated Mountain Gem

 

עמדתי לצאת, אך כמה הבזקים קטנים וחדשים קרצו לי לנסות מאכיל נידח יותר. הגעתי למקום - כולם אותו מין, מין שעדיין לא ראיתי. מרים משקפת ולא מאמין - האנדמי הראשון לטיול!!! Coppery-headed Emerald (ואחד מהשלושה שאפשר לראות בקוסטה ריקה עצמה ולא באי קוקוס). החיוך לא נמחק מהפנים זמן רב.

 

חזרה למלון ומין חדש ליד החדר - לצערי תצפית מאוד חטופה אבל הגעתי לזיהוי בעזרת המגדיר - Rufous&White Wren וישר למאכילים של הקוליברים - כי לא נמאס מהיצורים החמודים האלה. עוד מין חדש לטיול - Green Hermit - יצור ענק וה"הרמיט" השלישי והאחרון לטיול. ואז עוד הבזק קטן - עוד תת-אנדמי! Magenta-throated Woodstar וכן... עוד שקיעה מעצבנת - אבל אי אפשר להתבאס - כל זה קרה רק ביומיים!

 

 

Magenta-throated Woodstar

 

השכמה מאוד מאוד מוקדמת והפעם סיבה מוצדקת - הגיע הרגע המיוחל - סיור מודרך בשמורת Curi Cancha - אחד משני סיורים שקבעתי מראש עם מדריך. מדריך מצוין לצפרים, פחות למשפחות עם צפר אחד (מניסיון), הניב תוצאות מעולות! לפני היציאה היה זמן רק לצלם קצת חוטמנים ולצלם את הציפורים שבאו לחלוק איתי את ארוחת הבוקר - אמרתי שיגיעו תצפיות יותר טובות של ה- Euphonia בהמשך...

 

 

Euphonia

 

אנחנו מגיעים לשמורה, נפגשים עם David Rodriguez המדריך ויוצאים לדרך. כבר בשער השמורה - מין חדש, Brown Jay - לצערי העורבני היחיד לטיול.

הולכים בשביל הראשי, המדריך מספר לנו על האגוטים שרואים בצדי הדרך ועל כך שיש לנו סיכוי גדול לראות את אחד ממני הטוקנים שהכי רציתי לראות Blue-throated Toucanet - רק דיבר והוא כבר הופיע ישר מעלינו!

ממשיכים ללכת ובדיוק על פיצול השבילים קופץ מולנו עוד מין חדש - Black-throated Green Warbler.

 

חוטמן

 

Blue-throated Toucanet

 

הרבה הליכה, אבל מיני המטרה שכל כך רציתי לראות עדיין נעדרים. בנוסף, שום דורס בשמיים. על שלט פיצול השבילים הבא עמד Motmot בכבודו ובעצמו, אבל לפני שהספקתי לצלם נעלם לו.

בחיפושים אחריו ואחרי הקצאל (שבזבז לנו את רוב זמן הסיור) נפלנו על עוד להקה מעורבת, לצערי דיוויד ראה הרבה יותר ממני - אבל עדיין הוספתי שני מינים חדשים - Eyeringed Flatbill ו-Slate-throated Redstart - עוד ציפור שייחלתי לראות.

 

אגוטי

 

דיוויד מתעקש לעשות עיקוף קטן בדרך החוצה (למרות שזמן הסיור כבר הסתיים, אבל אין תלונות). הרבה קולות של קצאל שדיוויד יודע לעשות מצוין אופפים אותי במשך כל הטיול, אחרי חיקוי מצוין אפילו ענה לנו Tawny-throated Leaftosser שלא נראה, אבל לא מתייאשים. 20 מטר מולנו דורס חוצה את השביל ונעמד בצד הדרך - מרים משקפת ולא מאמין - Forest-Falcon - דורס מדהים.

 

 

 

Barred Forest Falcon

 

20 מטר מהכניסה לשמורה המוטמוט מתגלה בסופו של דבר ועושה לנו הצגה יפה. משום מה, דיוויד לא רצה לקחת מאיתנו תשלום על הסיור, אבל כמובן שהתעקשנו. בנוסף, היה לו קצת זמן פנוי, אז הוא הכין הפתעה לאמי - סוף סוף עצלנים! הוא ליווה אותנו כל הדרך למונטה ורדה, עד שהגענו לעיקול מסוים באמצע הכפר, שעל עץ לידו ישנו בנעימים אמא וגור עצלנים מהמין Two-toed Sloth - חיה מדהימה ותצפית יוצאת דופן!

 

 

מימין - Two-toed Sloth   משמאל - Lesseon's Motmot

 

נפרדנו מההר הירוק כל ימות השנה בצורה יפה והתחלנו את דרכנו למנואל אנטוניו - הספרדי הכפול! (ככה כמה מקומיים קוראים לכפר, אולי בגלל שגם מנואל וגם אנטוניו שמות של ספרדיים, אבל אין לי באמת מושג).

הדרך למנואל אנטוניו כמעט תמיד מקבילה לאוקיינוס - אז שלא נעשה עצירות ביניים?

עצרנו לאכול אצל סבתא חמודה שמכינה שיפודי חזיר בצד הדרך ומאכילה את לטאת המחמד שלה (לא באמת מחמד, אבל מתנהגת כמו). כמובן שניצלתי את ההזדמנות וירדתי לצפר בחוף, לנסות למצוא קצת חופמאים.

על העצים שעל קו החוף קידמו את פניי זוג Inca Dove ומהר מאוד גיליתי שיש לי שלושה לייפרים על קו החוף - Magnificent Frigatebird, Brown Pelican ו- Willet - חופמאי שני לטיול! המון חרמשונים על קו החוף, אבל גם אם היו מופרדים - זה לא היה מין חדש, הרי ראיתי את החרמשון האמריקאי בנחשולים.

 

מימין - חרמשון (קטן) אמריקאי      משמאל - Willet

 

Brown  Pelican

 

המשכנו בנסיעה הארוכה ובסופו של דבר עצרנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה על קו החוף - לא רחוק משמורת Carara. דקות מעטות לאחר שירדנו מהאוטו אמי צועקת לי בהתרגשות "תוכים!!!". ראיתי כבר יותר מדי תוכים הטיול, אז הייתי בטוח שזה לא יהיה מעניין, אבל יצאתי בכל זאת ואני רואה שני פרטים של Scarlet Macaw עפים לכיוון השמורה - מין חדש ומין מטרה #2 לטיול!

האוכל עדיין לא הגיע, אז יצאתי לעשות עוד סיבוב צפרות קטן בשפך של הנהר הקרוב - Semipalmated Plover ו-Green Kingfisher היו מינים חדשים שקידמו את פניי (לצערי - השלדג היחיד עם זיהוי ודאי בטיול) ויונה מעניינת שסיפורה יעורר בלאגן בהמשך (ביום הבא לסיפור כמובן). הגענו למלון במנואל אנטוניו לעת שקיעה וחבורה של הקופים מהמין האחרון שנשאר לנו לראות בטיול מקדמים את פנינו - קופי סנאי מתוקים ביותר.

 

מימין - קוף סנאי   משמאל - קפוצין (נזכיר אותו בהמשך, ולא בנסיבות מחמיאות...)

 

השכמה מאוד מאוד מוקדמת בבוקר - להדרכה השנייה והאחרונה שתוכננה מראש. על Johan Chaves המדריך יש לי הרבה מה לומר - בן אדם מדהים עם חוש הומור, ידע מטורף ולב זהב. יום לפני ההדרכה הוא הציע לי שיאסוף אותי מאוד מוקדם בבוקר מהמלון ושנצא לצפר ביחד באזור (בחינם!), כמובן שהסכמתי בלי שום חשש.

היום התחיל נהדר עם עוד Tanager חדש לרשימה. זוכרים את שני המינים שנראים אותו דבר, רק שאחד בצפון ומשנהו בדרום? עכשיו גם הגיע תור ה-cherrie's להופיע. מיד לאחר מכן גם הגיע דורס הלילה הראשון והאחרון לטיול - Ferruginous Pygmy Owl שנתן תצפית נהדרת תוך כדי השמעת קולות.

 

 

Ferruginous Pygmy Owl

 

לאחר מכן, הגיע הנקר הראשון לטיול (סוף כל סוף), ולא סתם נקר - אחד הנדירים והקשים שבהם - Oliveacous Piculet, ג'והאן אמר שזה רק השני שלו השנה (ובהתחשב שזה היה באמצע אוקטובר זה די מסביר את עניין הנדירות). על העץ של ה-Piculet היו שתי חטפיות - שתיהן חדשות בשבילי - ולמזלי שניהם מינים קשים לזיהוי בשדה והייתה השוואה נהדרת - גם Western וגם Eastern Wood Pewee ביחד!

 

התצפית המשיכה עם עוד חטפית - Boat-billed Flycatcher. רק מסתכלים עליה ועוד מין של נקר קופץ לעין - Pale-billed Woodpecker, ולא אחד, אלה ארבעה!

בדרך חזרה לרכב עוצרים להסתכל על עץ שג'והאן אמר שציפורים מגוונות אוהבות לשבת עליו. בן רגע נראו עוד שני נקרים חדשים לטיול - Golden-naped Woodpecker ו-Red-crowned Woodpecker, יחד אתם Red-legged honeycreeper שגם הוא חדש לטיול, והגרנד פינאלה - עוד מין מה-BIG SIX - הלא הוא ה-Golden-hooded Tanager (ולצערי האחרון מקבוצת עלית זו).

 

מימין - Pale-billed Woodpecker   משמאל - Fiery-billed Aracari


 

 

אנחנו מגיעים לרכב וזוג של Black-mandibled Toucan נותן תצפית מרהיבה מקרוב, ואז ג'והאן קורא לי באושר מכיוון הטלסקופ - אומר לי להסתכל על עץ מסוים - מאוד מאוד מאוד רחוק, אבל המין החמישי והאחרון של טוקן לטיול, תת-אנדמי וכוכב הכריכה של מגדיר הציפורים - Fiery-billed Aracari - ומאותו רגע, כל היום רק הלך והשתפר.

 

חזרנו למלון לאסוף את משפחתי ובדרך סיפור היונה יצא לאור. דפדפתי במצלמה עד שהגעתי ליונה בתמונה שלא הצלחתי לזהות אותה עם המגדיר. שאלתי את ג'והאן איזה מין זה והייתה בלימה פתאומית של הרכב. הוא שאל אם אני צוחק עליו, ואמרתי לו שצילמתי את זה אתמול בפריטה (לצורך העניין) ושאין לי מושג מה זה.

תוך שנייה הרים את הטלפון לצפר #1 בקוסטה ריקה (ג'ים צוק), שהוא גם אחד הצפרים המובילים בכל דרום אמריקה וגם ג'ים לא ידע על איזה מין מדובר. גו'האן צילם את המסך ושלח לג'ים. אחרי מספר דקות התברר שזה לא מין חדש לקוסטה ריקה, אלא מופע חדש של מין נפוץ יחסית - Common Ground-Dove ובמקרה גם מין חדש בשבילי.

 

יצאנו לדרך לשמורה הנהדרת מנואל אנטוניו. ג'והאן הכין אותי מראש שזו שמורה לא טובה בכלל לצפרות ושיהיה לנו מזל אם בכלל נראה משהו, אבל הלכנו על זה. 20 מטר אחרי הכניסה לשמורה אני מבחין בחטפית עומדת על ענף יבש - מרים משקפת, מצלם לאישור, ואכן - זו Streaked Flycatcher, עוד מין חדש. נכנסו למעבה הג'ונגל במטרה למצוא צפרדעים, אך בכל המקומות שבדרך כלל הן מסתובבות בהם, הן לא נכחו - אבל ציפור קפצה בצד השביל, גם אני וגם ג'והאן ראינו אותה, תוך שנייה זיהינו אותה, גם כן ביחד - זכר Black-hooded Antshrike, מין חדש ועוד תת-אנדמי! זה פשוט לא מפסיק!

 

 

המשכנו ללכת לשדרה של צמחים מעניינים - שם ג'והאן אמר שמבקרות נקבות של קוליברי שמאוד אשמח לראות, אך לצערי לא הצלחנו לראות אותן ובכל זאת ראינו Crowned Woodnymph (עוד מין חדש לטיול). פה נגמר החלק הצפרותי בהדרכה - ראינו עוד הרבה פרפרים וגם חגבים משונים ואיגואנות חדשות ולבסוף הצלחנו גם לראות עוד מין של עצלן - Three-toed Sloth, יושב על עץ ומנשנש ומנמנם בו זמנית. הגענו עד לחוף ושם נפרדנו מג'והאן והלכנו לנוח.

 

 

Three-toed Sloth

 

כמובן שבצפרות בחו"ל אין דבר כזה לנוח - אז יצאתי ליער הקרוב לחפש ציפורים. מצאתי Lesser Greenlet שהיה מין חדש ותצפית משופרת על Wedge-billed Woodcreeper.

בחוף עצמו הרבה מאוד אנשים ורקונים שמנסים לגנוב אוכל ולאחר זמן מועט יחסית נמאס לנו וחזרנו למלון. בגלל סיבות כאלה ואחרות, החליפו לנו חדר במלון וכעת היינו צמודים לג'ונגל - רק נכנסו לחדר ומי מציצים בנו מהעצים הקרובים? הטוקנים החדשים מהבוקר! ובתצפית הרבה הרבה יותר קרובה. הלכנו לישון עייפים ומרוצים (לפחות אני).

 

Wedge-billed Woodcreeper

 

למחרת, תוכנן לנו ראפטינג שהיה מדהים ומהנה וקצת היווה הפוגה מהצפרות האינטנסיבית שלי ונתן קצת ליהנות מהנופים המדהימים בלי משקפת ומצלמה ביד. אחרי שלל המפלים שעברנו הגענו לחלק היותר רגוע שבו מצאתי 3 לייפרים - מה שלא ציפיתי לו בכלל! הראשון היה Neotropic Cormorant, מין שאמור להיות מאוד נפוץ ובכל זאת ראיתי אותו רק פעם אחת. השני היה American Dipper, מין שבכלל לא חשבתי שאפגוש והיה מדהים לא פחות מהאמודאים שיש באזורנו. והשלישי היה גם השלישי מסדרת ה-Tiger Herons, האחרון שנשאר לי לראות בקוסטה ריקה - Fasciated Tiger Heron, כמה ששמחתי לראות אותו וכמה הייתי מבואס שהייתי בלי מצלמה.

 

חזרנו למלון בשעת צהריים מוקדמת ושכנעתי את הוריי לקפוץ לחוף מסוים שג'והאן המליץ לי לחפש בו את הנקבות המיוחלות. כשהגענו לחוף ישר נדהמתי מהיופי שלו - חוף חולי לגמרי בין תעלות מנגרובים ומולו סלעים דרמטיים למראה. חיפשתי וחיפשתי את הנקבות, אבל התחלתי להתייאש כבר, מזל שהיו חופיות חמודות על החוף ששיפרו לי את מצב הרוח בכך שנתנו לי לצלם אותן קצת. אחרי זמן לא קצר נגלה בפניי עוד מין חדש שגם גרם לי להפוך להיות יותר אופטימי, מין שמאוד רציתי לראות והצטערתי שלא ראיתי אותו בטורטוגרו - White Ibis.

 

 

מימין - החוף של ג'והאן   משמאל - White Ibis

 

המשכתי לחפש, עוד ועוד, המזג אוויר הפך כבר להיות פחות נעים, קצת אפרורי אפילו, אבל זה לא עצר את הציפורים מליהנות ברוח. אחרי בערך שעתיים של חיפושים ההורים כבר הפסיקו ליהנות מהחוף המדהים ורצו לחזור למלון, אבל צעקות קפוצ'ינים גרמו לי לעצור ולרוץ למקום מסוים.

הגעתי לחלק די חשוך שצמוד למנגרובים גדולים במיוחד. מתחיל לסרוק למה הקפוצ'ינים עצבניים, ומוצא שזה כנראה בגלל יונים שהפריעו להם לנוח. אבל רגע, אני סורק שוב ושוב ויש כתם ירוק בשיחים שזז כל הזמן ממקום למקום - אין מצב שזה עלה, כן, אני יודע מה זה, אבל זו לא נקבה, זה זכר! הלסת שלי נפלה לרצפה - קיבלתי תצפית נהדרת ב- Mangrove Hummingbird - זכר! עד שגם אותו הקפוצ'ינים הבריחו, מין אנדמי שני לטיול!!! יימח שמם של הקפוצ'ינים לעולמי עד. פרשנו למלון, ואני מרוצה מאוד.

 

היום האחרון במנואל אנטוניו הגיע לתחילתו. פותח את הדלת של המרפסת ורואה מרחוק Eastern Kingbird, תצפית זוועתית, אבל אי אפשר שהכול ילך כמו שרוצים. הלכנו לחדר האוכל ואני שומע שוב קול לא מוכר, מסתכל החוצה ורואה ציפור צהובה, עוד Euphonia, נקבה של שני מינים שעוד לא ראיתי ואי אפשר להבדיל בין הנקבות - חוץ מהקול. הקולות עזרו לי להגיע למסקנה שזו נקבת Yellow-crowned Euphonia.

יצאנו שבעים מחדר האוכל בדרכנו לקרוקובדו - המוגדרת על פי NG כשמורת הטבע מספר 1 בעולם...

 

 
טריפ ריפורט קוסטה ריקה חלק 3... יפורסם בקרוב.   Fiery-billed Aracari

 
 
land marks