צפרות מן המקום הזה

צפרות מן המקום הזה -  בעיות זהות

פיקי איש-שלום 09/04/2019

היו שיחות טלפון מראשי מפלגות, גם מסרונים מקרובים מתלבטים וודאי היו גם חמורים נוערים בכמויות אדירות בקלפי, אבל לי ולמיכה היה בוקר חופשי יחסית מבחירות ופוליטיקה, בוקר של צפרות ושפיות בנאות חובב. שם, בשדה החמדים שמעבר לשני העצים החבוטים, צימח הפעם המישור גם מעטה של דגנים, נעים הם ברוח הקלילה, כפני ים ירקרקים.

את פנינו קיבלה זריחה בוערת, השמש עלתה מתוך עוד מפעל מזהם, אבל הוא היה רחוק מספיק לאפשר לנו לחשוב שאנו בלב מדבר, בארץ לא נגועה. האמת כמובן שונה ובארץ הנגועה הזו עפרונים מצוייצים מצייצים מראשי שיחים וסלעיות אירופאיות, נחות מנדידתן, דווקא לא מאוד עדינות. הן מגרשות את סלעית הערבות הבודדה ממקום תצפיתה והיא נמלטת, תמירה ונאה, נסה על נפשה מכל אותן זרות ופולשות, תרה מקום מעט שקט יותר.

 

אבל אנחנו מבקשים לנו עפרוננים גמדיים ואיתם זה משחק מחבואים. בתחילה שומעים, כל השיחים נוחרים עפרוננים, רק לאחר מכן, לאחר חיפוש מאומץ, גם מבחינים. כרגיל, חלקם במעוף ראווה, אי שם גבוה ברקיע הבהיר, אחרים שרים מראשי שיחים, אם ניתן לקרוא לנחירה שלהם שירה. הם רודפים זה את זה, עוצרים כדי לחפש מזון ונבלעים במעטה הדגן הגלי, רק הקצה של חצי הציצית הסמורה שלהם, מציץ לפעמים.

מיכה מדרדר אותי לצַלָמוּת, אני מוריד את התיק, אפילו מפקיר את המשקפת ומתחיל לזחול אל עבר עפרונן שר. הברכיים מכאיבות, הגב מאיים להישבר, המשקפת הזנוחה מכבידה אי שם מאחור. אני מצליח להתקרב למדי והצילום יוצא לא רע, אך מיוסר בבעיות זהות, אני נסוג אל חיקה החמים של המשקפת ומבקש את סליחתה. צפר אני, לא צלם.

 

 

"לך והבא לי תמונה ראויה של עפרונן גמדי..." 

 

אנחנו ממשיכים אל עבר ערוץ מוריק, נשלט על ידי שיחי מתנן ופריחה בשלל צבעים. שתי חמריות חלודות-זנב שרות, שני זמירי ירדן מסתתרים, להקת דרורים ספרדיים נעה בין השיחים, איתם גם מספר גבתונים עפרוניים. להקה של נחליאלים צהובים מקיפה שתי פרות הולנדיות, מה פרות הולנדיות עושות בלב המדבר? הפרות מנערות את הנחליאלים מעליהן כמו היו זבובים טורדניים ובינם אנחנו מזהים גם שלושה פפיונים, שנראים מעניינים. אנו תולים בהם תקוות גדולות, מתאווים לראות בהם ארוכי-רגליים והם מריצים אותנו הלוך ושוב, עד שנגלים כפפיוני עצים, גם הם נאים.

 

סבראש מחליט שזה הזמן לדגמן, אנחנו נותנים לו את מבוקשו והמצלמות מלטפות אותו באהבה רבה. הוא נינוח כפי שלא ראיתי סבראשים מזה זמן רב. הוא נח ואז, חוכך בדעתו, מסב ראשו לכאן ולכאן וזה כמעט סיבוב שלם אצלו. הוא נותר במקומו, עד שאנו חוצים קו בלתי נראה, קו בלתי מוגדר, אך לפחות עבורו מובחן וברור. מספיקה קפיצה קלה שלו והוא נעלם, נבלע בנוף השיח, הסוואתו מעולה.

מעלינו חולפת בגובה נמוך חסידה לבנה, התרוממה זה עתה ליום נדידה ולהקה קטנה של עפרוננים קצרי-אצבעות נוחתת בשדה החמדים, מתמזגת בעפרוננים הגמדיים. זרון זכר, בתפקיד הפוליטיקאי התורן, שם עלינו פס ארוך ואנו נזכרים במציאות הטורדנית. זהו. הצפר אמר דברו ועתה תור הבוחר.

 

פוסטים קשורים

  • החוף הצפוני (אילת מרץ 2019. חלק ב')
    placeholder for shorten post content
    04/04/2019
  • מבצע איה - (אילת מרץ 2019. חלק א')
    placeholder for shorten post content
    03/04/2019
  • רומן אופטי
    placeholder for shorten post content
    02/04/2019
  • מציצים ונעלמים
    placeholder for shorten post content
    30/03/2019
  • שקע קפריסאי
    placeholder for shorten post content
    26/03/2019
  • בוגיבירד
    placeholder for shorten post content
    21/03/2019
  • הגיבתון הסורר
    placeholder for shorten post content
    19/03/2019
  • בוקר נפלא בנחל יתלה
    placeholder for shorten post content
    15/03/2019
land marks