צפרות מן המקום הזה

צפרות מן המקום הזה -  יום הולדת - תחנה נחמדת

פיקי איש-שלום 24/04/2019

יום הולדת עשרים וחמש לתחנה בירושלים ובפנטזיה שלי אני מגיע עם ענבר, משתתף במסיבה ומתגאה בפרחונית בת השבע שלי. אך הפרחונית בת השבע היא די פרחחית וממש לא מתאים לה להצטרף לאבא הצפר שלה, אז הפנטזיה פורחת באוויר. אני משנמך את תכניותיי ומסתפק בדודי, רותם, שלמה וגל, חבורה נאה מהעמק לצפרות בהר. חבורה באמת נאה, אך אף לא אחד מהם שותף לפֵטִישׁ שלי לשקיות הפתעה ובלונים בצורת עורבנים, אז כל מה שיש לי הבוקר הוא צפרות טהורה, מרדף אחר ציפורים, שום מסיבת יום הולדת או שקית הפתעה.

בדרך לירושלים מדווח לי יואב שהתורית זנבנית שלי מחולדה ערקה אליו, לנחל עקרון. מעשה בגידה שני לבוקר, שעוד לא ממש החל, ליום שרק מתחיל לגבש צורה.

 

אני והחברה מהעמק מגיעים ביחד לגן הוורדים ואת עיננו שוטף גל החטפיות. הגן מלא בהן. כעשרים לבנות-עורף (ואני מקווה שלאיבירד יש דרכים אמינות יותר להעריך כמויות, מאשר להסתמך על כישורי הספירה המוגבלים שלי), שלוש או ארבע שחורות-עורף והפתעה חביבה בצורת חטפית טורקית אחרונה, שחיכתה לנו במטע הזיתים של בית המשפט העליון. חטפית שומרת חוק. אנחנו מנסים את כוחנו בסימני הזיהוי של הנקבות, אבל הן עפות לכל עבר ואיבריהן מתערבבים, הזנב של זו עם השלישוניות של זו והפסיק של ההיא. מייאשות למדי הנקבות ואנחנו מסכימים שיש להוציאן אל מחוץ לחוק. דודי מתרחק ומבחין בחטפית אפורה, אך הנה עוד ציפור בוגדנית, היא נעלמת לפני שאני בא לראותה.

 

סיסי חומות ברקיע, חנקנים נוביים בשיחים וזמירי ירדן על השבילים, כמה מהם גם שרים. בגזרת הסבכיים, כצפוי, עשרות של שחורי-כיפה, טוחנים רבים, קצת חורש ומספר סבכים ניציים, שמניצים כאן ונעלמים שם. כל אחד מאיתנו זוכה ברסיסי ניצי, תצפית די מתסכלת. במרדף הכושל אחר זווית טובה יותר של הסבכי אנחנו נדחקים לחורשה קרובה מדי למשכן הכנסת ומערכת הכריזה רועמת עלינו את קולו של השומר, הוא דורש שנתרחק מיד. הקול שלו אולי רועם, אך גם נשמע משועמם, נראה שאפילו הוא לא מאמין שהאיום כאן חיצוני.

 

אנחנו נפרדים מגן הוורדים ויורדים אל בית הקברות וסבך השבילים המפרידים בין התחנה וגן סאקר. מעל בית הקברות חולפות שלוש חסידות לבנות ואני נזכר כי עוד לא ראיתי השנה חסידה שחורה. גם איתה איאלץ לחכות. אנחנו פוצחים במרדף רפאים אחר שיחנית זית ומוצאים לא מעט שיחניות קטנות, גם קנית קטנה אחת. אנחנו מתפצלים בין השבילים, סורקים את השיחים ורותם ושלמה מבחינים בשיחנית זית אחת, עוד ציפור בוגדנית לרשימה, כי עד שאנחנו מתכנסים אליה, נותרים לדודי ולי רק רפאים.

בין השיחים יש גם משפחה אחת של פשושים קופצניים, עם שני פרחונים לא מאוד פרחחיים. הם נראים גוציים, עם זנבם שטרם צימח ומזכירים לי את ענבר ואת מסיבת יום ההולדת שאני מחמיץ ואני עולה לתחנה לחוות בחי את החגיגה. אבנר שם, מוקף בזאטוטים עד צוואר. הבחור נראה קצת אומלל ואני לא לגמרי משוכנע, שהוא מבין מה מעשיו שם. אבל מהצד זו נראית יופי של מסיבה.

 

 

ורד גולדמארי...

 

פוסטים קשורים

  • כולם נוסעים לחיפה
    placeholder for shorten post content
    22/04/2019
  • בעקבות היסעור הגדול
    placeholder for shorten post content
    21/04/2019
  • בארץ חמדת
    placeholder for shorten post content
    16/04/2019
  • בעיות זהות
    placeholder for shorten post content
    09/04/2019
  • החוף הצפוני (אילת מרץ 2019. חלק ב')
    placeholder for shorten post content
    04/04/2019
  • מבצע איה - (אילת מרץ 2019. חלק א')
    placeholder for shorten post content
    03/04/2019
  • רומן אופטי
    placeholder for shorten post content
    02/04/2019
  • מציצים ונעלמים
    placeholder for shorten post content
    30/03/2019
land marks