צפרות מן המקום הזה

צפרות מן המקום הזה -  אינדיפנדנס דיי

פיקי איש-שלום 09/05/2019

מבין כל מסורות יום העצמאות ישנה אחת מנצנצת, עקבית ונישאת מעל כולן: צפרות בוקר בעמק הצבאים, לפני בוא הצובאים והסובאים. בכל שבעים ואחת שנות קיומה של המדינה ועל אף כל המכשולים והמעקשים קנתה המסורת אחיזה והתקיימה לפחות שלוש פעמים, זקני העמק אף טוענים שפעמיים. גם היום וגם הפעם רק מיכה ואני במקפידים: שומרי הגחלת.

 

בשש וחצי בבוקר (ועוד כמה דקות התארגנות) התייצבנו על שפת האגם הגדול מקווים לראות את הכוכבים הבלתי מעורערים של העמק: האפרוחים של צוללי הביצות. השילוב של שמש נמוכה ואצות פורחות על פני המים יוצר תנאי תאורה אופטימליים: שקט, שלווה וגוונים של ירוק וזהוב, פה ושם גם צפים נופרים צהובים ונימפאות לבנבנות. הולילנד כלא הייתה. האגם שוקק סופיות, טבלנים ומשפחות של אגמיות. אנפת לילה צעירה אוחזת ברגליה את הקנים ואנפית גמדית חוצה במעוף את האגם. קריאות של שלדג לבן-חזה נמסכות בדומיה הגדולה. עשרות סיסים בשמי ירושלים, מדי פעם יורדים כמה מהם ללגום, פוערים מקורם וחותכים את פני המים במעוף מהיר והחלטי. האגמיות ההוריות, דאגניות ומגוננות, אחת לאיזה זמן צוללות אל תוך האגם ושוב עולות. במקורן אגד אצות טרי והן מאכילות בו אפרוח כעור ואדום-קרקפת. מרשים לראות את האופן בו הן מגוננות על אפרוחיהן, את תוקפנותן כאשר עוף זר, גדול או קטן, מוצא עצמו בטעות בקרבת אחד מהאפרוחים הפגיעים.

 

אפרוחי הצוללים אינם נראים, עוד מסתתרים כנראה בקנים. בינתיים אנו נהנים מהאגם, במיוחד מהליך ההאכלה של אפרוחי האגמיות. בעוד אנו שקועים ברכות ההורית שלפנינו והנה מבין הקנים, מגיע בשחייה איטית אחד הכוכבים: אפרוח של צולל ביצות, יחיד ומיוחד, פלומתי בצהוב וחום. הוא יוצא ממסתור הקנים החומלים, אמיץ, עצמאי, אף הורה אותו לא מלווה, אולי יש בו גם קורט של חוצפה. ניצוץ סקרני בוער בעיניו, קורן גאווה על אומץ ליבו והוא עושה דרכו אל לב האגם, עוצר מדי פעם לטעום מהאצות, בולע אותן ואת העולם שסביבו, הכל כה חדש עבורו, מלא עניין. אנחנו מתרכזים בו, הלב מתרחב, לא כל יום זוכים לראות אפרוחי צוללים בירושלים. אך חוצפתו לא מתקבלת יפה בסביבתו. מאי שם מזנקת אגמית ובאחת הופך העמק לגיא הריגה: נקירה מכוונת היטב לראשו, הטבעה במלוא כובד הגוף והאפרוח נעלם. אני מוכן להישבע שאני רואה נוצה פלומתית צפה ועולה ממעמקי האגם, וחסל. שתי דקות חולפות וצולל זכר, אב מודאג, יוצא מבין הקנים אל מסע חיפוש והנצלה. הוא תר את פינות האגם, אך לשווא. תם ונשלם. בדרך חזרה, כשנצא מהעמק להמשך מסורות יום העצמאות, נראה שוב את אותו הזכר והנה הוא במסע חיזור סוער אחר הנקבה השכולה. הזמן מרפא והחיים ממשיכים. כך אומרים.

 

 

באגם השני

 

באגם השני נקבה שניה של צולל, אם קצת יותר קפדנית. היא משגיחה בדאגה אחר שבעת אפרוחיה, מגוננת, לא נותנת להם לצאת מתחומי ראייתה ולו לרגע. לא קל כך לגונן על שבעה אפרוחים, המלאכה קשה, אך דעתה אינה מוסחת. היא כלל לא נחה ובהתעורר הצורך רועה היא את אפרוחיה אל מבטחי הקנים.

לנו רוֹוֵחַ קצת לראות שיש עוד עתיד לדור הצוללים הבא ואנו מתפנים לטעום מיתר העמק. הוא מלא שיחניות קטנות, סבכים שחורי-כיפה וחנקנים נוביים. גם לא מעט שיחניות זית ישנן, אחת מהן ידידותית להפליא, מעודי לא ראיתי אחת כל כך לא חששנית. לעתים היא קרובה עד כדי כך, אפילו המצלמה מתבלבלת, לא מצליחה עליה להתמקד. בצמוד לנו כורכת עצמה דררה סביב גדילן, מתפתלת ובולעת את זרעיו בתאווה חסרת גבולות. יופיה הירוק כמעט ומהפנט את הצפר שבי, כמעט ומשכיח ממני את פלישתה חסרת הרחמים.

 

פפיון עצים וגבתון גנים מאחרים מפתיעים אותנו לטובה ויוהנה הצבייה, נראית מעט הריונית, מחליטה לאמץ את מיכה, אב מגונן וחומל לעופריה העתידיים. מיכה חוכך בדעתו, יוהנה חוככת קרניה בו, מיכה חוכך עוד קצת ומחליט להימלט אל ביתו, שם ממתינות לו הצאצאיות שלו. יוהנה אפילו לא זורקת בי מבט, אני נעלב וגם עוזב את הפארק, אל ביתי שלי וצאצאיי. יום העצמאות היום וגם להם מגיעה הזדמנות להתעלם ממני.

 

פוסטים קשורים

  • זמן התחמס
    placeholder for shorten post content
    07/05/2019
  • מועד ב'
    placeholder for shorten post content
    03/05/2019
  • שיר ערש לצפרות יום ג'
    placeholder for shorten post content
    30/04/2019
  • עז הלב
    placeholder for shorten post content
    29/04/2019
  • יום הולדת - תחנה נחמדת
    placeholder for shorten post content
    24/04/2019
  • כולם נוסעים לחיפה
    placeholder for shorten post content
    22/04/2019
  • בעקבות היסעור הגדול
    placeholder for shorten post content
    21/04/2019
  • בארץ חמדת
    placeholder for shorten post content
    16/04/2019
land marks