צפרות מן המקום הזה

צפרות מן המקום הזה -  רדיו (או) אקטיבי?

פיקי איש-שלום 17/05/2019

הקיץ כבר רובץ עלינו כשמיכה מעיקה ועד לסתיו כל שאוכל לעשות יהיה לגרד צפרות פה ושם ולפרפר עם פרפרים (שרק לא יתפסו אותי הצפרים, אלה יכולים להיות מאוד קנאים). הבוקר אני מגרד הרפתקה צפרית עם אמיר ודייב בנאות חובב, לא הייתי שם מאז יום הבחירות, אי אז באפריל, דברים רבים השתנו מאז, אחרים נותרו ללא שינוי.

 

אנו נפגשים בשעה שהיא עוד לא יום ולא עוד לילה, בין אשמורת תיכונה לאחרונה; מנסים להקדים את החום הגדול, אך לשווא, הוא איתנו ומעיק כבר לפני אור ראשון. את פנינו מקדמים שני כוסי חורבות, אחד מהם על רקע המפעלים, ממש כוס תרעלה, הוא מצית ויכוח מוכר ונושן: האם צפרות רגלית או רכובה. אני אוהב להלך, דייב מעדיף את יומו רכוב ואמיר בכלל הביא איתו מהבית את כורסתו האהובה. הטונים עולים, אך אנחנו במכונית שלי, אז אני יוצא עם המפתחות ומתרחק בריצה שפופה: הוויכוח הוכרע. אנחנו מהלכים בין שיחי חמדת המדבר, אוזנינו כרויות לצרצור המיוחל, מסתפקים בינתיים בציוצים של עפרונים מצוייצים, כרגיל יש מהם כאן לא מעט. זוג שרקרקים מצויים מוסיפים שריקות מעל ועורבים חומי-עורף מוסיפים צרידות בוקר לקולות המדבר.

 

רוח מזרחית נושאת אלינו את ריחות המפעלים וזבובים בעשרות, כנראה במאות והם ממררים את החיים, אולי גם ממסכים את העפרוננים המיוחלים. המבטים של אמיר ודייב די מאשימים, הם רוצים לחזור למכונית, אך אני קשה עורף והנה מבין זמזומי הזבובים בוקע גם צרצור עפרוננים והרי הוא העפרונן הגמדי הראשון להיום והנה השני ועוד ועוד, יש כאן לפחות שלושים והם כולם עסוקים; חלקם במעופי ראווה, אחרים בתצפית או במרדף זה אחר זה, ויש את הרעבים שמשחרים מזון תחת למעטה הדגן הצהבהב והמקליש. אני נזכר בביקור הקודם, בים הדגן הירקרק, כמה הצהיב הכל מאז, התייבש וקמל, כאן ובכל מקום אחר.

גמלי שלמה מדבריים וחדקונית מעניינת חוצים את דרכינו ומעל נשמע קול פעייה רכה, ארבעה רצי מדבר מגיעים לנחיתה מכיוון דרום ואני שמח בצדקת דרכי, אין כמו צפרות רגלית. אנו מתקרבים אליהם לאט ובמעט והם מתרחקים בריצה, נעלמים באופק המדברי הרחב, והחום גם הוא כבר מתחיל להעיק ואני נכנע. הולכים אל המכונית וממשיכים את הצפרות בנסיעה.

 

 

 

עלעול חול חולף מביא בעקביו זכר חוברה מעופף, איתו עוד ארבעה מהלכים במישור, בין הגמלים המקומיים והאוויר המהביל, צווארם מתנדנד קדימה ואחור. די נוח במכונית, מוגנים מהרוח והזבובים, החוברות לא מפחדות, אנחנו מתקרבים אליהן למדי ובדקות הקרובות הן מלווות אותנו ואנחנו אותן, גם שומרים מרחק ביטחון. כשלבסוף הן נעלמות בין החמדים, חיוך לי רחב על הפנים ואני מתאפק שלא להודות, שיש משהו בהחלט לא רע בצפרות רכובה.

מהשמיים הכחולים מתמצקת נקודה כחלחלה, הגוון שלה מעט שונה מהרקיע שסביבה. היא מתקרבת ולובשת צורה, כחל ראשון לי לשנה מתממש היישר אל הרשימה. יש עוד עפרוננים גמדיים וזוג של עפרוננים קצרי-אצבעות, גם הם בתצפית על שיחי החמדים. על אשל סמוך שיחנית קטנה, זוג השרקרקים הקודמים והנה אנו מגיעים אל הנחל ואל טריטוריות של חנקנים גדולים ושל חמריות, הכל בנסיעה די נוחה, בלי להחריד את הציפורים וכמה מהן אנו עוד רואים בשעה הקרובה, כולל רץ מדבר אחד נוסף.

אולי צדקו אמיר ודייב, רק שלא ישמעו שניהם את זו ההודאה. הם עוד יכריחו אותי לצפרות רכובה גם בפעם הבאה ואני, כל מה שאני רוצה זה צפרות והליכה, רק מבקש אני ללכת לעתים לאיבוד בצפרות.

 

פוסטים קשורים

  • עוד לא אבדה
    placeholder for shorten post content
    11/05/2019
  • אינדיפנדנס דיי
    placeholder for shorten post content
    09/05/2019
  • זמן התחמס
    placeholder for shorten post content
    07/05/2019
  • מועד ב'
    placeholder for shorten post content
    03/05/2019
  • שיר ערש לצפרות יום ג'
    placeholder for shorten post content
    30/04/2019
  • עז הלב
    placeholder for shorten post content
    29/04/2019
  • יום הולדת - תחנה נחמדת
    placeholder for shorten post content
    24/04/2019
  • כולם נוסעים לחיפה
    placeholder for shorten post content
    22/04/2019
land marks