צפרות מן המקום הזה

צפרות מן המקום הזה -  ארבע לפנות בוקר

פיקי איש-שלום 20/07/2018

ארבע לפנות בוקר. אני והשעון המעורר מנהלים מלחמת התשה, אבל יש לי צפרות על הראש והשעון מנצח. היום עוד מסרב להתעורר ואני כבר בצומת גהה, נפגש עם דודו ראבד (דודופדיה), גד ירון ואמיר חבר. נוסעים לעמק חפר ומתחילים באגמון, לאחר תיאום וקבלת אישור משי לצפרות מוקדמת. את פנינו מקבל כפן, שמצטרף לאנפות השונות (אפורה או שתיים, גמדית אחת, לבניות קטנות, אנפיות סוף ובקר ואנפות לילה, כולן במספרים יפים), למגלנים וגם למספר קורמורנים גמדיים. באגמון שוחים מספר טבלנים, ברכיות וסופיות ובאוויר ארבע ביצניות שחורות-כנף ושלוש שחפיות ים. את דרכינו החוצה מלווים פשושים, קניות קטנות, חוחיות והפתעה אחת נעימה: נחליאלי זנבתן מוקדם, אולי ראשון לעונה.

 

משם נסיעה קצרה ואנחנו בבריכות המעפיל. חייתי כאן בקיבוץ כשנה בתחילת שנות התשעים וביליתי לא מעט זמן בבריכות. יש לי זיכרונות בעיקר טובים ואפילו תמונה מצהיבה, מודפסת מפילם, של קבוצת ברבורים מצויים שוחים באחת הבריכות. בטח חורף 92 - 93. לא היו אז רשתות חברתיות לדווח בהן ולי נותר לזכרון רק הצילום. הארכאולוגים קוראים לתקופה הזו העידן האנלוגי וממקמים אותה היכנשהו בין הברונזה התיכונה והמוקדמת. כל כך מזמן זה היה. אם יבואו ברבורים עכשיו כבר אידע היכן לדווח, אבל מה יש לברבורים לחפש כאן עכשיו, כשחם ומופרט כל כך הכל?

 

אנו מסתפקים שוב בשלל האנפות השונות, מגלנים וקורמורנים גמדיים. איתם עשרות של שחפיות ים (חלקן מטובעות), מירומית לבנת-לחי בודדת, שני שחפי אגמים ושחף צעיר, שמסרב לעצור לזיהוי. בגדות חופמאים רבים, כולל לוחמים, מספר חופיות קטנות וכעשרה חופמי גדות, ביצניות שחורות-כנף ומנומרות במספרים יפים וגם מעט לבנות-כנף, לבנות-בטן ועדינה אחת בודדה. תמירונים בשחור, לבן ואדום וסיקסקים מציקנים. דוכיפתים, שרקרקים מצויים, שלדגים לבני-חזה ופרפורים מוסיפים צליל וצבע בדיוק בתזמון הנכון. סנוניות רפתות בעשרותיהן, חיוויאי אחד במרחק, שני בזים מצויים ודאה על חוט חשמל. בעוד אנו מבכים היעדרו של שלך, דודו מאתר אחד, שאיבד דג ומתלבט אם לרדת אל הרשת ולנסות לתופסו שוב. השכל הישר גובר, השלך מוותר על הדג והחיבולנס נותר מיותר.

 

 

מימין למעלה: קורמורן גמדי             משמאל למעלה: גד ירון בפעולה

מימין למטה: סנונית רפתות         צילום: גד ירון                    משמאל למטה: אנפית סוף      צילום: גד ירון

 

זהו, הביתה. הכתף מתעקשת להזכיר את הגיל, ברדיו אריק איינשטיין שר על התנועה והווטסאפ ממטיר הוראות דיגטליות לטיגון פטריות.

פוסטים קשורים

  • עיט זהוב
    placeholder for shorten post content
    17/07/2018
  • עיר לבנה
    placeholder for shorten post content
    14/07/2018
  • חפץ חיים... אנוכי
    placeholder for shorten post content
    13/07/2018
  • רבע עוף
    placeholder for shorten post content
    10/07/2018
  • שמועות
    placeholder for shorten post content
    06/07/2018
  • אורחים לרגע
    placeholder for shorten post content
    03/07/2018
  • One Shot
    placeholder for shorten post content
    15/06/2018
land marks