צפרות מן המקום הזה

צפרות מן המקום הזה -  טריפ מדברי

פיקי איש-שלום 05/03/2019

צבעוני במדבר. אפילו הולנדי בטריפ טוב במיוחד לא היה הוזה חיזיון שכזה, אבל למדבר יש טריפים משלו, למשל צבעוני ססגוני ובורות לוץ בפריחה. מדבר, הר הנגב הגבוה. אלף מטר מעל לים, כמעט. קר וחם: יבש, אך לפעמים זורם: קוצני, אולם לפרקים קצרים פורח רך בשלל גוונים: יפה, אבל לעתים יפהפה: דומיה של חיים נחבאים וצנועים, בזמנים קצובים פורצים בפריחה מכל המסתורים והמסתורין אל המולה, אל הילולה, אל קרנבל של ריחות, קולות וצבעים, של מגע ותנועה. בורות לוץ באביב, טריפ מדברי.

 

בחניון של בורות לוץ מקבלים את פנינו שני זנבנים, דרורים שנטו ביתם במדבר ונחליאלי אחד, הוא פה בתחנת מעבר בכלל. מכאן אנו יוצאים בשביל שיתפתל כל היום בין טרסות, בורות ועצי אלה אטלנטית, חלקם מתים זה מכבר, חלקם עוד נאבקים ומניצים עתה ניצנים, קפסולת זמן מעידן אקלימי אחר. השביל חולף דרך פריחה והיא בשיא הדרה עתה. רק את אירוס טוביה נראה כי החמצנו במעט, פרט אחד מוכה וחבוט, גם הכלניות מעט כמושות. היתר צובעים בפריחתם את הגבעות והמדרונות בשלל צבעים וניחוחות. יש מדרונות מכסיפים משלח ערבות, אחרים מצהיבים מסביון. גם השמשונים השונים פורחים, מנקדים בסגול, ורוד וצהוב את הנחלים, איתם הרדופנין הציצית והרדופנין יהודה, זהבית, קדד קדוש, ערטנית, זמזומית, לועית מדברית, חלמית גדולה, מנתור, מקור החסידה, ציפורני חתול מצריים ועוד מגוון יפה ביותר. גם שיחים ובני שיחים צובעים את הנחלים והומים מחרקים: רותם המדבר, מוריקנדיה מבריקה, זוגן השיח, יפרוק, פגוניה, קרקש צהוב ושקד רמון האנדמי.

 

 

הניחו את העכבר על התמונות...

 

אך ללא ספק גיבורי היום הם הצבעונים הססגוניים, כל כך עדינים הם וזקופים וורדרדים, לידם גם שלושה צבעוני מדבר, שהקדימו עבורנו פריחתם, בצבע שני מבריק גלימתם.

לא מעט טריטוריות של סלעיות ערבה מעטרות את הנופים. עומדים הם, זכרי הסלעית, בראשי שיחים וסלעים, שרים, פורשים זנבם וקדים, מכריזים על מרכולתם בפני נקבה מזדמנת, למשוך אותה אליהם ולקדשה בקן וביצים. גם מספר סלעיות לבנות-בטן ושתיים או שלוש אירופאיות, נודדות ראשונות לעונה. שירה של עפרוננים גמדיים נישאת ברמה ואני ומיכה נפנים לאתרם, הם ממתק אמיתי, העפרוננים. מאמץ ממושך חושף עפרוני מצוייץ, הוא ספריית הקולות המקומית, עומד בראש שיח ומשטה בנו, החקיין המופלא. בסופו של יום אין לנו מושג אם השירה ששמענו בקעה רק מגרונו של העפרוני, או אולי היו סביבנו גם עפרוננים, שהתרוצצו נחבאים בין פרחי השלח הלבנים מכסיפים.

 

פרפור של קטות גדולות, מושך מבטנו מעלה, שם שתי קטות עפות, בעקבותיהן עוד כמה, חוצות את הרקיע המעונן, נוחתות במדרון מרוחק, ממריאות וממשיכות הלאה במעופן. יונים, רועות בין הפרחים, נדמות לפחות כיוני סלע. גם עפרוני מדבר קוראים בקול וחוצים במעוף את השביל, עושים דרכם גבוה מגבעה לגבעה, כתמים של חול על רקע מעונן. נדידה דלילה של עקבים מזרחיים, הם גולשים ממזרח למערב, מזניקים הם אליהם קבוצה גדולה של עורבים חומי-עורף. אלה, רוכבי רוח להטוטניים, לא יתנו מנוח לעקבים, ילוו אותם הלאה, הרחק מכאן.

 

בין ענפי אחת האלות שעיר מצוי מושך אליו בפיהוק רחב חנקן גדול ועצבן. קומה אחת מתחת בת זוגו של החנקן עוקבת מקינה אחר העימות בעניין. החנקן מנסה להבריח את השעיר מאזור הקן, מתקתק במקורו ומתקרב עוד ועוד לשעיר, מנסה להיראות מאיים. השעיר לא מצליח להחליט אם להתרגש או לא, פוסח על שני הסעיפים, לבסוף מחליט להירדם ושימות העולם.

מיכה ואני ממשיכים להתעקל בשביל וחוצים את הטרסות והפריחה, עוצרים בכל שיח קרקש, מנסים לאתר את כחליל הקרקש היפה, אך עם שמו החדש: קרקשי הסנה, קשה להאשימו שהוא נכלם, נחבא אל הכלים ולא נגלה אל מחפשיו. במקומו אנחנו מבריחים ארנבת שדה, שמהפחד מצמיחה כנפיים ועפה מבין רגלינו אל מעבר לגבעה. מהירה היא ופחדנית, אין לה דרך אחרת לשרוד כאן, במדבר. במקום הקרקשי אנו מוצאים זכר של טוואית הארכובית, הוא לא נח לרגע העש הקטנטן והקדחתן הזה, עד שהוא מוצא פקעת של נקבה. היא כלואה בפנים, חסרת תנועה, נטולת רגליים וכנפיים. נרגש הוא נצמד לפקעת, מחפש את דרכו פנימה. הצלחתו תהיה סופה של הנקבה, ביציה יופרו, יבקעו, צאצאיה, זחלים רעבתניים, יאכלוה בעודה בחיים. הזכר, ג'נטלמן אמיתי, כבר יהיה במקום אחר.

 

השביל מטפס אל ראש אלות, שן סלעים נישאה, הנוף ממנו נפרש רחב, בפסגתו עדעד נצמד לסלע חלק והתלהקות של פרפרים לבנים וירקרקים, ירוק-כנף המוריקה, יש מהם בערך עשרה, קשה אותם לספור, זה אוחז בזנבה של זו, חגים במעגלים מהירים עם הרוח, סביב עצמם וסביב עיריונים זהובים. הם דואגים לדור הבא. עוד מעט תהיה כאן פרפרית הריונית. זה הזמן, הכל פורח ומזין. אנו צופים בפרפרים, מצלמים ויורדים מטה, אל סופו של השביל. יש מספר שולחנות אכילה של קוצנים זהובים, מרופדים בשברי שבלולים. השברים מלבינים משמש שוודאי האירה כאן ביום אחר וחורקים תחת כובד מצעדנו, מתרסקים לאלפי רסיסים. בדרך אנו עוד מספיקים ליהנות משתי חכליליות סלעים ומספר סבכים: קוצים אחד, שני ערבות, טוחנים או שניים, גם עלווית חורף בודדה ואז נתקלים בשחור-גרון זכר, על שיח מלוח גדול מידות. הוא ניצב זקוף, חושף בפנינו את סוד קסמו הסינרי והוא אכן רב, קסמו.

 

מדי פעם מתקדר מעלינו ענן תורן, מאיים להמטיר את משאו הכבד, אך אנו שאננים למדי, זהו לא נוף של סכנה, הגבעות מתעגלות, הנחלים רחבים, לא קניוניים. אבל ענן מצטרף לענן ובמהרה מעלינו שמיכה אפורה, הולכת ומתעבה, רועמת עלינו רעמיה, שמתרבים ומתעצמים ומתחת לעץ אלה תופס אותנו הממטר, שהופך ברד, כדוריו ניתחים מהגזע המשורג וחובטים בנו, דוקרים, דוחפים אותנו אל המכונית. קרקע הלס נרטבת ובן רגע נאטמת, המים מצטברים עליה וגולשים בזרזיפים, שהופכים פלגים קטנים, ניקווים ונאספים במאגורות ובבורות העתיקים. אלה מתמלאים עד גדותיהם, ממתינים לחקלאי ישיש, עורו צרוב שמש, שיעשה בהם שימוש, אך לשווא, מזמן שהחקלאי כבר לא כאן. הוא הוחלף בטיילים, תיירים ושני צפרים רטובים.

 

אנו נדחפים ברוח ובגשם למכונית, נפרדים עוד משתי דיות שחורות, שגם הן מתקשות ברוח, נסחפות איתה הלאה, גם בחמישה פפיונים צהובים, אובדי דרך ורטובים, רוצים עתה להיות במקום אחר. אנו מספיקים לחצות עם המכונית את נחל ניצנה, חצי נסיעה חצי הפלגה מהירה, מותירים מאחורינו שובל וגל. אך נחל צין כבר עלה על גדותיו, הציף את הכביש ואנו נותרים מנותקים מהצפון ומהבית. בלית ברירה אנו עושים דרכנו דרומה לביוב של מצפה רמון, להעביר את הזמן בצפרות בוצית ורטובה. אפילו וילם-אלכסנדר, מלך הולנד ירום-הודו, לא היה יכול לחזות או להזות כי הביוב העירוני הקרוי על שמו, עם ריחותיו הלא מתקתקים בעליל, ינחם שני צפרים רטובים, עייפים ולכודים; ינחמם במריות, אגמיות, טבלנים ושרשירים, ינחמם בלינת נחליאלי ושתי סנוניות מדבר צדות חרקים לעת ערב סגרירי במרחב שבין קירות המכתש והביוב העירוני. טריפ טוב וריחני.

 

 

צילום: מיכה מנדל

 

 

פוסטים קשורים

  • ימים אחרונים של חורף
    placeholder for shorten post content
    01/03/2019
  • רכבת אל החופש
    placeholder for shorten post content
    26/02/2019
  • זהירות מוקשים
    placeholder for shorten post content
    19/02/2019
  • חליפת סערה בשני חלקים
    placeholder for shorten post content
    16/02/2019
  • משירי ארץ אהבתי
    placeholder for shorten post content
    13/02/2019
  • בין חמדי מדבר
    placeholder for shorten post content
    09/02/2019
  • עולם נפלא
    placeholder for shorten post content
    05/02/2019
  • כל כך הייתי מרותק...
    placeholder for shorten post content
    03/02/2019
land marks