כבר כמה שנים שבלב שלי יש פינה מיוחד לתור המצוי. למה? לא יודע… בעצם אני כן יודע.
לתור המצוי כמו מינים אחרים בישראל יש שני סטטוסים בישראל: אוכלוסייה מקננת (מקייצת), שמגיע אלינו במרץ-אפריל ונשארת עד הסתיו ואוכלוסייה נודדת, שמקננת צפונה לנו. כצפר צעיר לא ממש התייחסתי לתור המצוי, זה היה אחד מאותם "פושטים" שבתחושה לפחות - נמצא בכל מקום. בדרך כלל גם לא התאמצתי לבדוק אם התור שאוכל בשדה ליידי או עף מעליי הוא תור מצוי או תור צווארון.
בסוף שנות ה-80 כשניהלתי את סקרי נדידת הדורסים בעמקי הצפון, נצרבה בי החוויה המיוחדת של עשרות אלפי תורים בשדות עמק בית שאן. רובם תורים נודדים, ככל הנראה, שעצרו בשדות העמק לצורך שיחור מזון, אבל היו ביניהם גם פרטים צעירים רבים מהאוכלוסייה שמקננת בגאון הירדן בישובים סביב ובשטחים החקלאיים. מ-1987 ועד-1995, "בית הסתיו" שלי היה שדות עמק בית שאן.
בנובמבר 1995, לאחר שהתמניתי למנהל מרכז הצפרות, העברתי את ניהול סקר הנדידה לצפרים אחרים - ועם חלוף השנים הם סיפרו לי שאת הלהקות שאני ראיתי בשדות העמק פעם, כבר לא רואים יותר.
כבר יותר מעשור שעשרות האלפים הפכו למאות בודדות - אולי אלפים בודדים בימי שיא. החוויה המיוחדת פשוט התנדפה והתור המצוי הפך להיות בכלל לא מצוי. בכלל, לא רק בישראל.
בשנים האחרונות מין זה "התברג" בין "שלושת הגדולים", זאת רשימה עצובה של מינים בסכנת הכחדה. התור המצוי הוגדר בסכנת הכחדה בדרגת VU - הקטגוריה השלישית בחומרתה ואם לא נעשה כלום, אולי בעוד 20 או 25 שנה לא נשמע עוד את שירתו המיוחדת של התור.

תור מצוי - בכל 16 שנים (3 דורות) האוכלוסייה האירופית מצטמקת ב-30-50 אחוזים. בכל שנה בין 2 ל-4 מיליון תורים ניצודים בארצות אגן הים התיכון - מלטה, קפריסין, צרפת, איטליה, יוון, ספרד ועוד... איור: זאב לבינג'ר
בשבועות האחרונים התחלתי להקליד ל-Ebird את התצפית הישנות שלי משנות ה-80 וה-90. האמת, שכשהתחלתי להקליד את מספרי התורים - אז חטפתי שוק!
ממש לא זכרתי מספרים כאלו, אבל המחברות לא משקרות. הזיכרון כבר לא מה שהיה אבל המחברות אומרות את האמת: מאות תורים בתצפיות האביב והקיץ, מספרים שאפשר רק לחלום עליהם ואילו בשנים האחרונות ב"תצפית טובה" ראיתי קצת יותר מ-10 תורים. אמנם בנדידת הסתיו המספרים מעט יותר גבוהים, אבל עדיין מאוד מאוד נמוכים ביחס לעבר.

מתוך מחברת התצפיות שלי - סקר דגירה בעמק יזרעאל - מאי 1987
מה קורה לתורים? לאן הם נעלמים? אתם כבר מכירים את התשובה: "אובדן בתי גידול מתאימים לקינון ולשיחור מזון". על זה כל ארגוני שמירת הטבע בעולם כולל אנחנו בחברה להגנת הטבע עובדים - לשמר יותר ויותר בתי גידול חשובים ובהם גם את בתי הגידול של התור.
אבל במקרה של התור יש עוד סיבה. מיליוני תורים, ואני לא מגזים, ניצודים בכל שנה במדינות רבות באירופה, באסיה, במזרח התיכון, באפריקה ולא תאמינו אבל גם אצלנו. אמנם הצייד אצלנו זניח ביחס למיליונים של העולם, אבל אנחנו ב-2019 ואין שום סיבה שהתור המצוי, שעתידו כה מדאיג, לא יוצא מיד מרשימת המינים המותרים בציד בישראל. אז גם נוכל, בצדק, לדרוש זאת גם משכנינו.