צפרות מן המקום הזה

צפרות מן המקום הזה -  צלצולי פעמונים

פיקי איש-שלום 05/11/2019

תזקיקה של ירושלים היא עין כרם; תערובת מופרכת של נופך אירופאי בשכונה שהייתה כפר ערבי וכבר לא, כנסיות מכנסיות שונות, לכל אחת מגדל המעיד על גדולת עברה ותביעה עתידית לפיסת קדושה, בתי אבן ערביים רחבי מידות, בימי חלדיהם כבר ראו ושיכנו הכל: פליטים לעתיד, פליטים של אתמול, אמנים בוהמייניים, גלריות נוצצות, בתי כנסת נחבאים אל סימטאות ומסעדות לא כשרות; תערובת מופרכת, שכשהיא מתפקדת היא ירושלים של מעלה וכשלא היא ירושלים של היום, כלומר מחלקה סגורה, שלא יודעת שהיא כזו.

 

ובוסתנים נטושים ומטופחים, היא עין כרם, וגנים סמויים מעין הציבור, מוקפים בחומות איתנות ושלטים מאיימים, חורשות נטועות, שרידי חורש טבעי וציפורים הנושאות עימן את תוגת ירושלים, תערובת מופרכת שהיא, זקוקה לאשפוז בכפייה. והבוקר עין כרם היא גם ארבעה צפרים, כי יום ג' היום, יומה של צפרות ירושלים, שפויה או לגמרי לא, ועד ברכיים אנו מבוססים בשלכת ששטה צהבהבה על פני פכפוך ביוב, בין אלות ולנטוסים, אורנים וברושים.

אדומי חזה נחבאים בין ענפים, מדי פעם פורץ אחד מהם בשירה מתוקה, עמיתיו עונים לו בתקתוק מתכתי, מתמשך. פרושים, חורפיים ופצחנים נעים בין אורנים וזיתים, מנתרים אל הקרקע ועליה ועולים שוב להסתתר בעצים, מדי פעם מצטרף גם ירקון מקומי אליהם. עורבים מהשכונה, תמיד מהשכונה, רעשניים וחוצפנים, אותם אף נץ לא יפחיד, גם לא מיינות ודררות זרות. הם חגים גבוה בשמים, על רקע הבצלים המוזהבים של הכנסייה הרוסית, בוחנים בהנאה גלויה את יכולתם לאלף את משבי הרוח הסתווית.

 

רוח של פרוש מצוי... Spooky

 

בשעה הייעודה, משתפכים מפלי פעמון מהכנסיות השונות. בהשהיה קאנונית מדנדנים הם מהמגדלים השונים, זה עליז, זה עמוק, צליליהם חוזרים מהקירות, מהדהדים מהגגות, רבים ביניהם, מסתחררים ונוסקים ואני, לבנטיני שאני, קופץ לשמעם ונדרך. אירופה לי מדי פה. הציפורים, לעומתי, לא מחסירות ולו פעימה, מתערסלות ומצטרפות אל קונצ'רטו מפכה לפעמון ואנסמבל ציפורים, גדרון לא ביישן מצטרף להדרן קצר ודומייה יורדת ועוטפת את הבוסתן, בו לרגע אנו ספונים. עלוויות חורף נאספות סביב עפצי אלה, לוקטות בתאווה כנימות מתוקות. צופית מצטרפת, משתכרת מהמתיקות התוססת וזוג סבכים שחורי-ראש הודף סבכי שחור-כיפה שפלש לשרביטן, אל ביתם. 

 

סתווניות יורה כמושות, משוועות לעוד ממטר ובני-חצב יקינטוני עוד לא החליטו אם להיפתח היום, או להמתין למחר. ירגזים ושחרורים מרגישים פה אדוני הבית, בוחנים מקרוב את הפרושים זה מקרוב באו לכאן. זוגות של נקרים באים והולכים ודוכיפת אחת חוצה במעוף את המרום.

חמורי משיח ידידותיים מדי באים לארח לנו חברה צמודה, חוצצים ביננו לבין חכלילית עצים פתיינית. הם נדחקים אל קרבנו, טועמים את תיקינו ודוחקים אותנו אל ירושלים הלא מזוקקת, זו שכבר נמהלה בטירוף היום, בהמולה של שגרה לא שפויה; דוחקים אותנו, חמורי משיח, אל הסדרי תנועה לא מוסדרים ואל חבלי פקקים לא נגמרים, כל הדרך לעבודה.

 

מנזר גורני (מוסקוביה)

 

 

פוסטים קשורים

  • שבלול
    placeholder for shorten post content
    01/11/2019
  • צפרות יום ג' חוזרת
    placeholder for shorten post content
    29/10/2019
  • הגוש
    placeholder for shorten post content
    25/10/2019
  • הגמל הזה מת
    placeholder for shorten post content
    22/10/2019
  • גלובל ליטל דיי
    placeholder for shorten post content
    19/10/2019
  • ברד בדרום ספרד
    placeholder for shorten post content
    18/10/2019
  • האגם הנעלם
    placeholder for shorten post content
    15/10/2019
  • הטווס
    placeholder for shorten post content
    14/10/2019
land marks