ברנטה אדומת-חזה - Branta ruficollis

תיאור המין

אחד מאווזי הבר הנאים והנדירים באזורינו. לאדומות- החזה הבוגרות לחיים, גרון וחזה אדום-ערמוני התחומים במסגרת לבנה עדינה. לכנפיים, לגב ולבטן גוון צפחה כשפס לבן מעטר את צדי הגוף לכיוון האחוריים הצחורים. גם קדמת הפנים, הכיפה והעורף שחרחרים וכתם לבן סמוך למקור העדין והכהה. לצעירים לבוש דהוי יותר, אמנם, ובכל זאת ניתן להבחין בדגם שרידי ללבוש הנאה העתיד להופיע.

בשעת תעופה משמיעה הברנטה: קיק אוייק קיק איק...

 

ברנטות אדומות-חזה מקננות בטונדרה הסיבירית, באזורים גבוהים ויבשים, לעתים קרובות בסמוך לקינים של בזים נודדים, עקבי מכנסיים וליליות שלג כיוון שאלה דואגים להגן על סביבת הקן מפני אורחים לא רצויים... כך הברנטות נהנות מאחוזים גבוהים בהצלחת הקינון.

 

מידות

אורך גוף: 53 - 56 ס״מ, הקטנה בסוג ברנטה ובכלל, מבין האווזאים.

 

מקור השם ״ברנטה״ בנורדית עתיקה - Brandgás - הלחמה של Burnt (שחור) ו-Goose (אווז). המשך השם - ruficollis - חיבור של rufus - אדום ו- collis - צוואר.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

הברנטות אדומות-החזה דוגרות בצפון סיביר, במקומות נידחים ושכוחי אל כמו חצי הרי טאימיר, ימאל וגידאן. בסתיו הן נודדות לכיוון דרום מערב דרך בולגריה ורומניה אל חופיו המערביים של הים השחור - שם חורפים 80 - 90 אחוזים מכלל האוכלוסייה, כ- 50,000 פרטים בלבד. מספרים קטנים חורפים באוקראינה ובחורפים ״טובים״ הן מגיעות אפילו לים האגאי - ביוון ובטורקיה.

 

עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת רוב האוכלוסייה העולמית חרפה באזור הים הכספי, באזרביג׳אן, איראן ועיראק אבל הברנטות נעלמו משם כמעט לחלוטין כתוצאה מהרס מקומות החיות החביבים עליהן.

מין זה שרוי בסכנת הכחדה עולמית, בעיקר כתוצאה מציד באתרי החריפה. ברנטות אדומות-חזה ניזונות לעתים קרובות בשדות חקלאיים ושם הן עלולות להיפגע מקוטלי חרקים המשמשים את חקלאי המקום.

 

בישראל

מזדמנת נדירה ביותר. בחורף 2002 חרפה ברנטה אדומת-חזה אחת בדרום רמת הגולן, שם היא בילתה בחברתם של אווזים לבני-מצח.

 


 

לא פחות מארבעה מינים חדשים לישראל נאבקו על התואר הנחשק - ציפור השנה 2018.

חופית זהובת-גחון, ברנטה לבנת-לחי, עלווית צפונית ותוכי ים אטלנטי - וואו! כל אחד מהם ריגש את הצפרים הנלהבים בישראל - שביקשו לראות אותם במו עיניהם. במקרה של תוכי הים האטלנטי זה כבר היה אבוד כיוון שמדובר בפרט שנאסף מת, גם העלווית לא הראתה את עצמה לצפרים שהרחיקו למענה עד לאילת. אבל החופית והברנטה ואתן גם הסלעית הפרסית והחנקן הטורקסטני היפהפה - הפכו את שנת 2018 לשנת צפרות בלתי נשכחת. מאות אוהבי ציפורים צפו בהם.

 

 

ולמרות זאת, אף אחד מהם לא זכה בתואר. מי שכן זכה היה הכתלי שנמצא על ידי מידד גורן - מנהל מרכז הצפרות רמת הנגב, על קירות קניון עין עבדת. הכתלי הוא יפהפה, על כך אין ויכוח אבל הזכייה התקבלה בזכות נוסטלגיה - שכן מין זה נעדר מן המדבר במשך 20 שנים וקמפיין בחירות קשוח של מידד וחבריו - בעד המועמד שלהם - הכתלי הנהדר, בעל כנפי הפרפר שצבעו באדום את קירות המדבר.

 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בברנטה אדומת-חזה


גרף עמודות שבועי

מאמרים

תגובות והערות

land marks