עיט ערבות - Aquila nipalensis

תיאור המין

 

דורס גדול המקנן ביערות ומוצא את מזונו - מכרסמים קטנים, ארנבות ושאריות צייד טריות של דורסים אחרים, בשטחים פתוחים - ערבות עשב, מדבריות ולעיתים גם במזבלות.

כמו רוב שאר מיני ה - "Aquila", גם לעיט הערבות מראה כהה בדרך כלל. המקור חזק - בעל מפתח ארוך המגיע עד לקו קצה העין, נחיר אובלי, הראש בולט ועל הרגליים מכנסים רחבים.

הצעיר בהיר יותר ועל כנפיו פספוס לבן. בתעופה ניכר בכנפו הרחבה - בעלת שבע אצבעות ברורות, הסוככות כהות, בדרך כלל, מאברות התעופה - שצבען אפרפר והן מפוספסות.

לצעיר שפת זרימה אחידה לבנה ופס לבן רחב ובולט בין הסוככות לאברות.

 

הבוגר נבדל מעיטי חורש וצפרדעים בגודלו, במבנה הכנף, מבנה הנחיר וצורת הראש. יכול להזכיר עיט שמש בגודלו אבל לעיט שמש צבעי ראש שונים וזנב ארוך יותר.

מראהו של הצעיר בתעופה ייחודי  - בזכות הפס הלבן והבולט בין הסוככות לאברות, ולכן ואינו דומה לשום עיט אחר.

עיט הסוואנות, שבעבר נחשב לתת-מין של עיט ערבות, בהיר וקטן יותר, ומפתח המקור שלו קצר יותר ומגיע רק עד לקו מרכז העין.

 

מידות

אורך גוף: 66 - 79 ס"מ. מוטת כנף: 165 - 200 ס"מ. משקל: 2,000 - 3,900 גרם.


שם בערבית - עקאב א סוהול

פירוש השם המדעי nipalensis - העיט מנפאל.

מי יודע, אולי עיט הערבות היא אותה ציפור פלא, שבאבן מפוסלת בנפאל הרחוקה.

ביצוע: גלי עטרי, מילים: רחל שפירא, לחן: אריאל זילבר.

 
 
 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מקנן ממערב אסיה ורוסיה הלבנה במערב, ועד לערבות מרכז ומזרח אסיה - מונגוליה, קזחסטן, צפון סין וטיבט במזרח. האוכלוסיות שממזרח להרי האורל מבלות את החורף בהודו ודרום מזרח אסיה, ואילו האוכלוסיות שממערב להרי האורל נודדות בסתיו למזרח אפריקה ומרכזה.

 

עיטי ערבות קיננו בעבר גם במזרח אירופה - מולדובה, רומניה ועד שנות השמונים של המאה הקודמת גם באוקראינה. הרס בתי גידול, התחשמלות מעמודי חשמל וגנבת גוזלים בידי אדם לצורכי מכירה ובזיירות גרמו לירידה חדה בגודל האוכלוסייה המזרח אירופאית.

 

באסיה, עיטי ערבות נלקחים לצורכי תיירות: במונגוליה, לדוגמה, לוכדים הציידים את הגוזלים, מגדלים אותם ומרגילים אותם ליד אדם. העיטים ישתתפו במופעי בזיירות "משעשעים" ויונחו על כתפיהם של תיירים - עד אשר יגיעו כמעט לבגרות מלאה, אז ישוחררו לחופשי. סביר מאוד להניח שפרטים אלה לא ישרדו בטבע מאחר שלא עברו הכשרה טבעית לחיים שכאלה...

 

בישראל

חולף מצוי מאוד באילת, דרום הנגב והערבה. בסתיו, בחודשים אוקטובר-נובמבר ובאביב, בחודשים מרץ-מאי. למעשה, כמחצית מהאוכלוסייה שנודדת לאפריקה עוברת דרך ישראל, 15 - 20 אלף פרטים בעונה. בנדידת האביב, עיטי הערבות חולפים מעל ישראל בחזית רחבה יותר ונראים במספרים בינוניים גם בשאר חלקי הארץ. עיטי ערבות הם חורפים נדירים בישראל - במספרים קטנים מאד.

 

 

עיטי ערבות נודדים מעל הרי אילת. מרס 2018.     צילום: רעי סגלי

 

תבנית הנדידה של עיט הערבות נמשכת חודשים רבים ולמרות שרוב האוכלוסייה נודדת בחודשים שהוזכרו קודם לכן, עיטי ערבות נצפים בישראל

בנדידה דרומה לאפריקה גם במהלך דצמבר (מאוחר), ואילו ראשוני הנודדים צפונה "באביב" נצפים כבר במהלך חודש ינואר!

 

 
ערך זה נכתב על ידי איתי שני
אקולוג ומדריך טבע - מתמחה במזרח אפריקה והמזרח התיכון.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בעיט ערבות


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
16/09/2019 נען 1 Yoav Perlman
16/09/2019 עמדת סקר קסם גן לאומי ירקוןIL (32.104, 34.931) 1 David Raved
13/05/2019 רמת סירין 1

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks