עיט שמש - Aquila heliaca

תיאור המין

 

מבין העיטים המרשימים באזורינו

 

 

עיט שמש צעיר - שפלת יהודה, נובמבר 2016.   

צילום: עזרא חדד

 

הבוגר בעל ניצוי חום כהה וכתמים לבנים מעטרים את כתפיו.

ראשו ועורפו בולטים בגונם החום - צהוב בהיר. לצעירים ניצוי חום בהיר עם אברות תעופה כהות, החזה מפוספס.

 

בתעופה ניכר בכנפיים רחבות, מלבניות ובהחזקת כנף שטוחה על פי רוב. הצעירים מציגים דגם כנף אופייני בזכות 4 אברות היד הפנימיות - שצבען אפור בהיר, וכך מתקבלים שני "חלונות" בהירים בכנפיים.

גם הניגוד שבין הסוככות לאברות בולט מאוד.

 

עיט שמש צעיר

צילום: עזרא חדד

 

עיטי שמש דומים מאוד לעיטים זהובים, במיוחד בשנה השלישית לחייהם, אך הזנב קצר יותר והכנפיים רחבות לכל אורכן. לכן, גם הצללית וגם צורת התעופה שונות.

דו צורתיות זוויגית מתבטאת בגודל הזוויגים בלבד ולא בניצוי, הנקבה גדולה מהזכר בכ - 10%.

 

מידות

אורך גוף: 70 - 85 ס"מ. מוטת כנפים: 190 - 210 ס"מ. משקל: 2.2 - 3.5 ק"ג.

השם בערבית - מלכ אלעוקבאן

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

עיט השמש מקנן ביערות ערבתיים, במישורים פתוחים וביערות הרריים מהבלקנים, מזרחה עד מרכז אסיה. במהלך החורף נודד העיט לאפריקה, להודו ולסין.

 

החל מהמחצית השנייה של המאה ה – 20 חלה ירידה משמעותית בגודל האוכלוסייה האירופאית וייתכן שגם

בגודל האוכלוסייה האסייתית. למרבה המזל, מאמצי שימור גדולים מתבצעים במרכז אירופה – בהונגריה ובסלובקיה (כ - 130 זוגות), ושם נרשמת מגמת עליה קלה במספר הפרטים.

עיקר האוכלוסייה העולמית, לעומת זאת, כ - 900 עד 1,000 זוגות שדוגרים בעיקר ברוסיה, יציג מגמה שלילית בשנים הקרובות, ירידה זו צפויה להתרחש בתגובה לפיתוח אזורי.

 

עיט שמש מתבגר (שנה רביעית)

צילום: עזרא חדד

 

איומים רבים ניצבים בפני עיטי השמש: כריתה יערות אינטנסיבית באזורי הקינון, מחסור בעצים טבעיים ושינויים בתפריט שנובעים מהיעדר טרף בגודל בינוני. בנוסף לאלה, גם הפרעות בשטחי הקינון, חמיסת קינים, סחר, ציד, הרעלות והתחשמלויות.

בישראל, למשל, פועלת רשות הטבע והגנים, ביחד עם החברה להגנת הטבע וחברת החשמל לישראל למיגון עמודי חשמל על מנת לעצור את תופעת ההתחשמלות בקרב עיטי השמש בישראל.

עשרות עיטי שמש חורפים בישראל – עיטים מרהיבים אשר מצויים בסכנה. מוות של עיט שמש כתוצאה מהתחשמלות הוא עניין בלתי נסבל, וחשוב שהגורמים השומרים על הטבע בישראל יעשו את כל מה שצריך כדי שבחורף הקרוב, אפילו עיט שמש אחד לא ימצא מוטל מת - מתחת לעמוד חשמל.

 

 

בישראל

נודד בסתיו ובאביב וחורף מצוי במספרים נמוכים בעיקר בנגב המערבי, בשפלה ובעמקי הצפון: כ- 30 פרטים בעמק החולה, כ- 10 פרטים בעמק זבולון, עמק יזרעאל ועמק בית שאן, כ- 30 פרטים בשפלת יהודה וכ- 30 פרטים בצפון ומערב הנגב. סך הכל כ- 100 פרטים.

 

 

עיט שמש תת בוגר 

צילום: עזרא חדד

 

מידע כללי

מקומות חיותם המועדף של עיטי השמש הם מישורים פתוחים. באירופה מתרחש שינוי במקומות החיות - מעבר לאזורים גבוהים יותר, בין היתר בגלל החיכוך עם בני האדם והשינויים במקומות החיות המקוריים של העיטים.

 

כאמור, עיקר האוכלוסייה תראה מגמת ירידה בשנים הקרובות, ובכל זאת יש מקום לאופטימיות זהירה בנוגע לעתידם של עיטי השמש - כי בנוסף למאמצי השימור המוקדשים להם, גם הם עצמם לא נותרים אדישים למציאות המשתנה סביבם - לאו דווקא לטובתם.

 

במזרח אירופה עיטי השמש דוגרים על עצים ביערות שגובהם 1,000 מעל פני הים, ועל עצים גבוהים בערבות ובשטחים חקלאיים. זוגות אחרים אינם חוששים לדגור גם על עמודי חשמל גבוהים.

 

עיטי השמש מגיעים לבגרות בגיל 4 ומרגע שנמצא בן או בת הזוג - יימשך הקשר עד שאחד הפרטים ימות, ואז הפרט הנותר יאלץ למצוא לעצמו בת או בת זוג חדשים.

על פי רוב מטילה הנקבה שתי ביצים, אבל הצלחה בגידול שני הגוזלים היא עניין נדיר.

תופעת ה"קייניזם" - שבה הגוזל הבכור הורג את אחיו הקטן שכיחה מאוד בקרב "עיטים אמתיים" וזה המצב גם אצל עיטי השמש.

"קייניזם" נובע מהיתרון של הגוזל הבכור שבקע ימים ספורים לפני אחיו הצעיר. שבע, חסון ולמוד ניסיון, הוא מעפיל על אחיו הצעיר ומונע ממנו מזון.

 

עיט שמש בוגר - 21.12.16

צילום: עזרא חדד

 

האכזריות של הטבע היא לא לבעלי לב חלש - במיוחד כשמדובר בחובבי מצלמות אונליין, אשר עוקבים אחר ההתפתחות בקן וצופים בהידרדרות של הצעיר, באטימות של ההורים, בבגידה של ההבטחה לחיים אחרים מחוץ לביצה...

ולמרות זאת, קייניזם אינו "באג" של הטבע אלא עוד כלי שנועד להבטיח, שגם חצי הכוס המלאה לא תישפך...

ולפעמים, כאשר המזון מצוי בשפע – מיטשטשים הפערים שבין הבכור לצעיר, ושני עיטי שמש צעירים, מלכותיים ויפהפיים, פורחים מהקן - כנגד כל הסיכויים.

 

 
 
 

 


לספור העצוב של "קנדי" יכול להיות סוף טוב...


 

עיט שמש צעיר, רגליו אזוקות ברצועות עור ובפעמון...

הוא הופיע בסתיו 2017 בשדות אורים ונראה כי הוא מתקשה לצוד ביעילות. הודעה יצאה לכל הצפרים שמגיעים למקום: לפקוח עיו ולדווח כמובן. אנשי רשות הטבע והגנים מבקשים ללכוד את העיט, להתיר את רגליו ולהשיבו לחופשי. האם הם יצליחו?

 

 

עיט שמש ורצועות עור המשתלשלות מרגליו... אזור אורים 29.11.17 

 צילום: יהונתן מירב

 

הסיפור שלנו מתחיל ב- 29.11.2017 כאשר יהונתן מירב ממרכז הצפרות הישראלי צפה בשני עיטי שמש דואים בשמיים, מעל שדות אורים אשר בנגב המערבי. העיט הראשון היה תת-בוגר והשני צעיר בשנתו השלישית (אצל עיטי שמש לבוש הבוגר מתקבל בשנה החמישית).

ממרחק, זה נראה שהעיט הצעיר אוחז בטרף כלשהו והעיט השני מנסה לחטוף את הטרף הזה ממנו ולזכות בארוחה חינם - התנהגות אופיינית מאוד לעיטי שמש... אבל כאשר יהונתן התקרב הוא נדהם לגלות שאותו "טרף" הוא בעצם רצועות עור ארוכות שהשתלשלו מרגליו כדי 30 סנטימטרים.

 

הרושם הכללי של יהונתן היה שהעיט במצב טוב, למרות הרצועות. כעבור מספר ימים יהונתן חזר למקום ולאחר שביצע סריקה, העיט הצעיר אותר שוב. גם הפעם נראה היה שמצבו טוב אבל הפעם העיט אפשר ליהונתן להתקרב ממש! אף עיט שמש בריא ופראי לא היה מאפשר קרבה שכזו! אין ספק שהעיט הזה רגיל לנוכחותם של בני אדם... אם זה המצב, אולי כדאי ללכוד את העיט ולשחרר אותו מרצועות העור, לפני שיסתבכו בענפי עץ או בחוטי הברזל שבגדרות.

 

 

עיט השמש שמצא יהונתן מירב 16.12.17 

 צילום: עזרא חדד

 

הסיפור של העיט מאורים סקרן מאוד גם את עזרא חדד, שעוקב אחר עיטי השמש החורפים בישראל כבר שנים רבות.

גם עזרא נדהם מהאדישות שהפגין העיט כלפיו. למעשה, חדד נאלץ לסגת מעט לאחור כדי שהעיט לא "יחתך" בצילום... והצילום של חדד חשף פרט נוסף, מדאיג מאוד. לא רק רצועות עור נכרכו סביב רגליו של העיט, גם פעמוני ברזל היו שם...

 

 

עיט שמש צעיר. 16.12.17 אורים   

צילום: עזרא חדד

 

ובזמן שחדד פרסם את התמונות, והדיון על העיט - בדפי הפייסבוק ובקבוצות הצפרות, צבר תאוצה - היו גם מי שעקבו אחר הדיווחים, בעניין רב, במצרים השכנה. עזרא החל לקבל הודעות מגולשים במצרים ואחד מהם - חקלאי בן 28 מפורט סעיד - טען ש"היא" "שלו"...

 

 

אל ראיס עם "קנדי" - כך הוא קרא "לה", כיוון שבעיניו היא ממש מתוקה...

 

קוראים לו עמאר אל ראיס. הוא רכש את "קנדי" תמורת 2,000 לירות מצריות (390 ש"ח), קנה לה רתמה, מסכה ואימן אותה ארבע פעמים בשבוע בציד. פעם אחת "היא" אפילו השתתפה במפגן ראווה בפני אוהדי כדורגל, כשעופפה מעל האצטדיון ודגל קשור לרגלה...

עיטי שמש לא ממש מתאימים ל"ספורט" הבזיארות - שבו משתמשים בעופות דורסים (בעיקר בבזים אבל לא רק...) לצורך ציד חיות אחרות. במאמר שפורסם במגזין טבע הדברים (גליון 265 נובמבר 2017) כותב חדד שעיט השמש הוא גדול מאוד, חסון, יפה ומרשים... אבל גם עצל.

עיט שמש יעדיף לאכול פגר ו/או לחמוס טרף שצדו "עבורו" עופות דורסים אחרים.

 

 

"קנדי" ב"מחנה אימונים" במצרים...

 

אל ראיס שלח לחדד תמונות ואפילו סרטונים שבהם "קנדי" מתאמנת בציד. הוא כתב שישמח להגיע אל הנגב המערבי ולסייע בלכידתה - הוא בטוח שאם יקרא לה בשמה, היא תנחת על זרועו... כמו "בימים הטובים".

 

בינתיים נפלה החלטה: בפעם הבאה שרואים את העיט, מנסים ללכוד אותו! הבעיה הייתה שכבר כמה ימים שהעיט לא נמצא... לבסוף אולגה צ'גין - הצפרית וצלמת הבית של הנגב איתרה אותו! אולגה הבחינה מיד שמצבו של העיט ירוד מאוד ומיהרה להזעיק את ד"ר עגור - הווטרינר המקומי שמתמחה גם בעופות. הווטרינר מיהר אל המקום, לא לפני שהצטייד בשתי תרנגולות מופשרות.

 

אולגה וד"ר עגור הניחו את המזון לפני העיט שלא היסס אפילו לשנייה והתנפל על הארוחה ברעב גדול. בהמשך יספר הווטרינר שהעיט היה כל כך רעב ואדיש (ואולי אדיש מרעב...) שהוא פשוט "אסף" את העיט ללא שום התנגדות. לאחר מכן, במרפאה, הוא "חיסל" קילו בשר ואין ספק שאילולי אולגה מצאה אותו באותו יום, לסיפור שלנו היה סוף אחר.

 

לכתבה של ארז ארליכמן אודות "קאנדי" ב-ynet - לחצו כאן

 


בוץ טובעני!    25.3.18   ד"ר עדי גנץ


 

תארו לעצמכם שכרגע עברתם בנדידה מאות ק"מ של מדבר ופתאום אתם רואים מתחתיכם משהו שנראה כמו ביצה עם צמחייה ומים מתוקים. לא תעצרו לשתות?

בריכות מהסוג הזה במישור רותם הן מלכודת מוות לציפורים ולכל חיה אחרת שנכנסת אליהן. הבוץ טובעני אפילו לציפור ביצה מיומנת כמו תמירון. סביר להניח שהוא גם מכיל חומרים רעילים.

את עיט השמש הצעיר הזה מצאתי בראש הדרדרת שרואים בתמונה משמאל. ברצונו העז לחיות הוא גרר את עצמו עם הרגליים והכנפיים כמה עשרות מטרים בבוץ הטובעני (אפשר לראות את העקבות שהותיר תמונה) והצליח איכשהו גם לעלות על הדרדרת. שם שכב באפיסת כוחות במקום בו בדרך כלל עוברות רק משאיות של המפעלים. הוא הועבר לחי-בר, ומשם יעבור לביה"ח לחיות בר.

אל התמירון לא יכולתי להגיע. ניסיתי להבריח אותו לכיוון אי שנראה פחות טובעני. הוא הגיע, אבל לא ברור כמה כוחות נותרו בו.

אין לי ספק שהשניים האלה הם רק קצה קצהו של הקרחון. מה שראיתי בביקור קצרצר ואקראי.

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בעיט שמש


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
25/04/2019 455 12, מחוז הדרום, IL (29.588, 34.879) 2 ליאור בורנשטיין
25/04/2019 455 12, מחוז הדרום, IL (29.588, 34.879) 2 International Birding and Research Eilat
08/04/2019 Kfar Ruppin fishponds בריכות כפר רופין 1 Yoav Perlman

מאמרים

הספר האדום

תגיות

תגובות והערות

land marks