עיט זהוב - Aquila chrysaetos

תיאור המין

דורס גדול מאוד וכהה, שכנפיו וזנבו ארוכים ומעופו מרשים ואצילי.

 

העיט הזהוב הוא הגדול שבעיטים ה"אמיתיים" (בני הסוג Aquila), ונחשב לעיט הטיפוסי והמייצג. ראשו גדול ומקורו חזק ובולט, הרגליים מוצקות והאצבעות ארוכות ומתאימות לדריסת טרף גדול כשועל.

לבוש הבוגר חום כהה, עם עורף וסוככות על-כנף בצבע זהוב - אדמדם. הצעיר כהה ואחיד יותר, חסר את הכתם הבהיר בסוככות, אך בסיס זנבו ובסיס אברות היד שלו לבנים, ויוצרים דגם שבולט בעיקר בשעת התעופה.

לעיט הזהוב צללית אופיינית עם כנף צרה בבסיסה, מתרחבת באמה וצרה שוב ביד הפנימית, כך שנוצרת שפת זרימה גלית, בצורת האות "S". מראה זה בולט יותר אצל פרטים צעירים, שאצלם האמה רחבה יותר.

 

 

עיט זהוב בוחן את השטח אשר משתרע תחתיו.   צילום: יואב פרלמן

 

הזנב ארוך, ארוך מעט מרוחב הכנף. המעוף עוצמתי וכולל סדרה של מספר חבטות כנף איטיות ועמוקות המתחלפות בגלישה קצרה ויציבה.

בדאייה ובגלישה מרים כנף בצורת האות - "V" רדודה ("דיהדרל") ובנוסף גם "דיהדרל קצה" שנוצר בזכות הרמת "אצבעות" היד כלפי מעלה.

לפעמים גולש בכנפיים שטוחות או מקושתות מעט. הצעירים בולטים בתעופה בבסיס זנבם הלבן וב"חלונות" לבנים צרים בבסיס אברות היד. בשעת ציד מתגלה כמעופף מהיר ועוצמתי, העט על טרף מגובה רב תוך כדי צלילה תלולה וארוכה בכנפיים אסופות.

 

המין הדומה לו ביותר הוא עיט שמש, הקטן מעט ממנו. לעיט שמש זנב קצר יותר ורבוע וכנף מלבנית ופחות מעוגלת - שפת הזרימה כמעט מקבילה לשפת ההתקפה.

עיטי שמש אינם מרימים כנף, בדרך כלל, אלא דואים בכנף ישרה ומאוזנת.

בתעופה ממרחק רב עשוי ליצור בלבול עם נשר מקראי, בגלל הקרבה בגודל ובצורת החזקת הכנף, אך הנשר כבד יותר, כנפיו רחבות יותר, ראשו צר וזנבו קצר.

הפרטים הנראים בארץ שייכים לתת-מין A. c. homeyeri, המקנן בדרום אירופה ובמזרחה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. הפרטים בתת-מין זה קטנים, כהים יותר ולצעירים חלונות לבנים קטנים ודהויים יותר ביד.

עיטים זהובים מקננים באזורים הרריים ומצוקיים, כולל קניונים במדבר. טרפם של העיטים הזהובים - יונקים קטנים ובינוניים כמו ארנבות ושועלים. עוד בטפריט - יונים, חוגלות וגם זוחלים - בעיקר צבים, אותם הוא נושא אל על, ואז (לאסונו של הצב...) משחרר את טופריו ונותן לכוח הכבידה לעשות את השאר.

 

מידות

אורך גוף: 80 - 93 ס"מ. מוטת כנף: 190 - 225 ס"מ. משקל: 3,550 - 5,720 גר'.

 

שם בערבית - עוקאב דהבייה, למעאה ("עיט זהוב", "הנוצץ")

פירוש השם המדעי - Aquila - עיט ו- Chrysaetos - מוזהב.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

תפוצתו הולארקטית רחבה, כוללת את רוב שטחן של אירופה, אסיה וצפון אמריקה.

האוכלוסייה העולמית מונה כ- 170,000 פרטים, ולפחות בצפון אמריקה היא ככל הנראה יציבה בגודלה (Rich et al. 2004).

 

בישראל

יציב ומקנן נדיר, 5 - 8 זוגות מקננים בחבל המדברי - במזרח השומרון, מדבר יהודה, הר הנגב ומזרחו.

קיניו נתגלו בארץ לראשונה במהלך שנות ה- 1970, כשלקראת סופן הוערכה אוכלוסייתו בכ- 50 זוגות, כולל זוג אחד בהרי ירושלים וזוג אחד בדרום הגולן.

מאז האוכלוסייה הצטמצמה מאוד. העיט הזהוב נעלם בהדרגה מהחבל הים-תיכוני, מצפון הנגב ומהרי אילת, וכיום הוא מקנן במדבר יהודה, מזרח השומרון והר הנגב.

 

 

עיט זהוב "מרחיק" עורב שחור מאזור הקן.    צילום: מידד גורן - מרכז הצפרות רמת הנגב

 

מידע כללי

העיט הזהוב הוא הדורס החזק ביותר בכל הממלכה ההולוארקטית בזכות מבנה גופו, שריריו ובעיקר בזכות אצבעותיו וטופריו הארוכים והחזקים. אורכה של האצבע האחורית כ- 6 סנטימטרים וחצי, והיא מצוידת בטופר באורך של 5 סנטימטרים.

באזורים מסוימים באירופה חופפים תחומי התפוצה של העיט הזהוב לאלה של עיט השמש, עיט הצפרדעים, עיט החורש ובמרכז אסיה החפיפה היא עם עיטי ערבות.

עיטי שמש חיים בעיקר בנופי יער פארק, עיטי צפרדעים בנופי ביצה, עיטי החורש ביערות רחבי עלים ועיטי הערבות בערבות ומישורים פתוחים. עיטים זהובים, כמו שהזכרנו קודם לכן, מעדיפים נופים חשופים למחצה – מדרונות הרים ומרגלות צוקים.

 

ערך זה נכתב על ידי האקולוג, כותב הספר האדום של העופות המקננים בישראל - אסף מירוז

 

 

 


תצפית מעניינת ב...   עיט זהוב   תצפית מעניינת ב...   עיט זהוב   תצפית מעניינת ב... 


 

זמן - ראשית ספטמבר 2015

מקום - הר ברקן, רכס הגלבוע

משתתפים - הצלם אורי לביא, הצפר טוביה קאהן, עיט זהוב אחד ו... צב יבשה אומלל במיוחד.

התיעוד נדיר - עיט זהוב שומט את הצב מגובה רב כדי לפצח את שריונו על משטח סלעי נוקשה. תודה רבה לכל המשתתפים בתצפית. במיוחד לצב.

 

צילום: אורי לביא

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בעיט זהוב


גרף עמודות שבועי

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks