חוברה מדברית - Chlamydotis macqueenii

תיאור המין

עוף קרקע גדול, ארך רגליים וצוואר שצבעו הכללי חום-חולי. החוברה המדברית היא עוף מרשים, המהלך באיטיות, כשעיניו הצהובות בוהקות למרחוק, לאורך שולי צווארו פס שחור וחזהו אפור נקי.

 

רגלי החוברה חזקות, צהובות וארוכות והן בעלות שלוש אצבעות קצרות ורחבות. טביעת הרגל בחולות המדבר מהווה סימן טוב לכך שהחוברות מצויות בשטח.

החוברה היא עוף ביישן ובדרך כלל נדרשת סבלנות רבה כדי לצפות בה. צבעי ההסוואה שלה יעילים ביותר וכשהיא קופאת על מקומה או משתופפת מאחורי שיח, קשה מאוד להבחין בה.

הכל משתנה בראשית האביב, כשמגיע הזמן למצוא בת זוג, אז מתחילים הזכרים ב"ריקוד החוברה".

זכרי החוברה אוספים את הראש והצוואר לאחור, על הגב. הם מנפחים בגאווה את נוצות החזה הלבנות והנאות שלהם וכך הם רצים למרחקים ארוכים, במעגלים או בקווים ישרים. הם מתופפים ברגליהם החזקות ולא פעם הם משתמשים ב"במות" ריקודים מוגבהות מעל פני השטח.

 

הנקבות קטנות מהזכרים באופן ניכר (הבדלי המשקל מגיעים לחמישים אחוז ויותר), החזה שלהן פחות אפור ויותר חולי, הפס השחור בשולי הצוואר דק יותר ומקורן קצר יותר.

זכרים צעירים דומים לנקבות והם מקבלים בהדרגה את לבוש הבוגר במהלך כשנתיים.

 

תעופת החוברה מפתיעה בעוצמתה, במוטת הכנפיים הגדולה ובדגם השחור-לבן הנגלה לפתע, כשהחוברה מוחרדת ממקומה. במעופה, מזכירה החוברה את האוח העיטי, הן בגודל ובכבדות והן בחבטות הכנף העמוקות והמטלטלות. הכנף ארוכה ומלבנית, ומסתיימת ב"אצבעות" בולטות. בבסיס אברות היד בולט כתם לבן, מנוגד לאברות האמה השחורות.

החוברה המדברית נצפית בפתחי וואדיות רחבים במדבריות, בערבות עשב ובחמדות בתאי אקלים מדברי וערבתי. הביצים מוטלות בגומה על הקרקע, ללא חומר קינון. החוברה היא אוכלת-כל וניזונה בזרעים ותפרחות צמחים, לצד חרקים וזוחלים קטנים.

 

 

מידות

אורך גוף: 65 - 55 ס"מ. מוטת כנף: 151 - 125 ס"מ. משקל: 2.2 – 1.1 ק"ג.

 

שם בערבית - חובארא

 

שונות ומופעים

הפרטים הנראים בארץ שייכים לתת-מין C. u. macqueenii, המקנן מחצי האי סיני ומזרחה עד סין ומונגוליה. מוכרים עוד שני תתי-מין נוספים – של האיים הקנאריים ושל צפון אפריקה. לדעת חוקרים מסוימים, החוברה האסייתית שונה משני תתי המין האחרים וראויה להיחשב כמין נפרד.

 

מינים דומים

דומה לחובה קטנה, אך גדולה ממנה בהרבה, לצווארה פס שחור בולט ואברות הכנף שלה שחורות. מינים אלה אינם נראים ביחד בדרך-כלל (תצפית יחידה בלהקה מעורבת בארץ ב- 1983).

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

החובארה המדברית מקננת במרכז אסיה, מסיני ומזרחה, דרך חצי האי ערב עד לרמות הגבוהות של מרכז אסיה, סין ומונגוליה.

האוכלוסייה העולמית מונה כ- 100,000 פרטים, והיא ירדה בכ- 30 אחוז בשלושת העשורים האחרונים (Birdlife international 2012).

החובארה מאוימת בכל תחומי תפוצתה על ידי הרס ושינויי בתי הגידול, ציד ואיסוף ביצים ואיסוף של פרטים חיים לצורך אימון בזים מאולפים.

 

בישראל

יציבה נדירה למדי במערב הר הנגב ובחולות צפון-מערב הנגב. האוכלוסיה בישראל מונה כ - 400 פרטים.

בעבר קיננה גם בעמק הירדן ובערבה, בצפון הנגב ובדרום שפלת יהודה, עד אזור רמלה-לוד בצפון. היא נסוגה מאזורים אלה בגלל התפתחות הישובים והפיכת שטחים טבעיים לשטחים נטועים ומעובדים.

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחוברה מדברית


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
09/11/2019 נחל טרשים מישר, IL (30.457, 34.962) 1 David Raved
09/11/2019 Arava Valley--KM 94 (Southern Wadi Hemda) (Restricted Access Firing Zone) נחל חמדה - שטח אש פעיל 1 Amit Sadeh
09/11/2019 Arava Valley--KM 94 (Southern Wadi Hemda) (Restricted Access Firing Zone) נחל חמדה - שטח אש פעיל 1 nitay haiun

מאמרים

הספר האדום

ציפורים דומות

תגובות והערות

land marks