כרוון מצוי - Burhinus oedicnemus

תיאור המין

חופמאי גדול, ביישן וחריג למראה שפעיל בלילה.

נוכחותו מתגלה, בדרך כלל, בזכות רצף של יללות וחילולים הנשמעים כקינה קנטרנית ושוברים את דממת הלילה. קריאות אלה נשמעות במרבית הישובים הכפריים בישראל.

הכרוון הוא עוף קרקעי מאוד במנהגיו, ואינו מרבה לעופף שלא לצורך. מבנה גופו ופעילותו כשל חופמי גדול - כמו הסיקסק למשל, אבל גדול יותר. הכרוון מצוי בנופים פתוחים, חשופים ויבשים ולמרות שמדובר בחופמאי - הוא אינו קשור למקווי מים.

 

הגוון הכללי אפור-חולי, מפוספס בפספוס אורך שחור או חום. הבטן והחלקים התחתונים בהירים.

בעמידה ניכרים בסוככות כנפיו שני פסים שחורים דקים שביניהם פס לבן רחב. רגליו ארוכות וצהובות, מקורו חזק וחד - צהוב בבסיסו ושחור בקצהו.

עיניו הגדולות והצהובות מותאמות היטב לפעילותו הלילית, במשך היום האישונים מצומצמים ומשווים למבטו אופי מופתע או מבוהל משהו. הזנב יתדי וארוך, ובעמידה בולט במידה ניכרת מעבר לכנפיים האסופות.

 

במפגש עם אדם בדרך-כלל יעדיף לעמוד ללא ניע או לשכב דומם על הארץ ולסמוך על צבעי ההסוואה שיסתירו אותו. אם מתקרבים אליו יתר על המידה, יפתח בהליכה שפופה או בריצה, כשגופו מוחזק אופקית, ראשו מוצמד לכתפיו ובעיניו מבט "משתומם".

כשמפתיעים אותו מטווח קצר, הוא מבצע כמה צעדי ריצה זריזים ונוסק לאוויר. אז נגלים לעין צבעי הכנף - שחורים לבנים בולטים, ולעתים גם משמיע מספר זעקות שבר כעוסות. בדרך-כלל עף למרחק קצר של כמה עשרות מטרים ומיד נוחת ומשתופף על הקרקע.

 

באוויר אין לטעות בו - כנפיו ארוכות, צרות ומחודדות. מצידן העליון ניגוד בין אברות שחורות לסוככות בהירות שעליהן פסי אורך שחורים ולבנים. תחתית הכנף לבנה, למעט שפת זרימה שחורה. מעופו מגובנן, עם טפיחות רדודות של כנפיו הקשתיות והקשיחות.

גודלו המרשים, רגליו הארוכות ועיניו הצהובות גורמים לאנשים לבלבל אותו לעתים עם החוברה המדברית - עוף גדול בהרבה וארך-צוואר החי בנגב.

 

 

מידות

אורך גוף: 38 - 45 ס"מ. משקל: 140 – 475 גרם.

 

שם בערבית - כרוואן ג'בלי (כרוואן - כצליל קריאותיו הרמות, ג'בלי - הררי)

 

שמו המדעי, Burhinus oedicnemus, ציורי במיוחד, ופירושו "אף-פר נפוח-ברך". ככל הנראה מכונה "פר" בזכות ראשו הגדול, העגול ועיניו הבולטות.

ה"ברך" הנפוחה (למעשה מדובר בקרסול), מציינת את השרשכף הגבוה והעבה שלו. גם באנגלית הוא נקרא לעתים "עב-ברך" - Thick-knee.

שמו האנגלי האחר - Curlew, בדומה לשם הערבי, מתייחס לקריאתו הרמה והיבבנית, ובצרפתית הוא אף מכונה "הבכיין" (ראו קבצי אודיו).

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

תפוצתו משתרעת מהאיים הקנריים, צפון אפריקה וספרד במערב, דרך ארצות הים התיכון, מרכז אירופה ואסיה ועד להודו ולבורמה במזרח. בתחום זה תוארו 6 תתי-מין.

 

אוכלוסייתו האירופאית הצטמצמה באופן דרמטי בעשורים האחרונים, אך בגלל שמגמות האוכלוסייה באסיה ובצפון אפריקה אינן ידועות, לא השתנה סטטוס השימור שלו ולעת אין חשש לעתידו.

באירופה נפגע מאובדן בתי הגידול כתוצאה מפיתוח, ייעור, הרחבת שטחי חקלאות ושינוי שיטות הממשק החקלאי.

 

בישראל

יציב ומקנן שכיח למדי בכל חלקי הארץ. בחורף מצטרפים אל האוכלוסייה המקננת פרטים נוספים מאוכלוסיות צפוניות יותר, ובעונה זו הוא מתלהק ללהקות המונות עשרות פרטים ולעיתים גם יותר (עד כ- 200 פרטים).

 

מידע כללי

מקומות חיותו של הכרוון, שלא כמו מרבית בני סדרת החופמאים, הם מקומות פתוחים ויבשים, דוגמת שדות בור ושדות חרושים, חולות, מחשופי אבן וכורכר. במשך היום הוא מסתתר בצל שיחים או עצים ויוצא לפעילות בשעות הערב.

מזונו, בעיקר בחסרי חוליות כמו חרקים, עכבישים ועקרבים. אבל גם זוחלים קטנים, דו-חיים ומכרסמים.

בעונת החורף הכרוונים מתלהקים לקבוצות וללהקות קטנות, הלנות במשך היום באתרים קבועים. עם ערב מתפזרת הלהקה בקריאות רמות והפרטים יוצאים לשיחור מזון.

 

עונת הקינון בארץ מתחילה בפברואר-מרץ ונמשכת עד אוגוסט. כל זוג תופס לעצמו נחלה והם הופכים אז לטריטוריאליים מאוד. הזכר מכריז על נחלתו בקריאות ובשירה מגוונת, הן מהקרקע והן ממעוף. בגלל חיבתם לשטחים חשופים, הם עשויים לקנן בשולי דרכים ואף בלב מגרשי חנייה עשויים עפר.

בני הזוג חופרים גומה רדודה בקרקע שקוטרה כ- 20 ס"מ, ובה מוטלות הביצים, שתיים בדרך-כלל (לעתים שלוש). הביצה מוארכת מעט וגודלה כביצת תרנגולת, צבעה חום-חולי והיא מנוקדת בכתמים כהים.

 

שני ההורים משתתפים בדגירה במשך 25-27 יום. האפרוחים מגושמים, צבעם חום-אפרפר והם מפוספסים בפסים שחורים דקים לאורך גופם. כשהוריהם משמיעים קריאת אזהרה הם נצמדים לקרקע ואינם נעים ממקומם אלא למשמע קולות הרגעה - נא לא לחפש אחריהם! יש להם צבעי הסוואה מעולים ומשמעת ברזל, ולכן אפשר לרמוס אותם בטעות.

 

בימים הראשונים אוספים ההורים פריטי מזון עבורם כגון חרקים ולטאות, ומניחים אותם לפניהם. לאחר מספר ימים האפרוחים מתחילים להתרוצץ במהירות ולאסוף את המזון בעצמם. הם פורחים בגיל כחודש וחצי ונעשים עצמאיים. הם מגיעים לבגרות מינית רק בגיל שנתיים - שלוש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בכרוון מצוי


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
21/07/2019 רמות מנשה 1 נתנאל ירקוני
21/07/2019 Habesor Reservoirs==מאגרי הבשור 1 Shlomi Levi
20/07/2019 Habesor Reservoirs==מאגרי הבשור 1 Ilan Moriya [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks