קיווית להקנית - Vanellus gregarius

תיאור המין

חופמאי נאה, מזכיר את הסיקסק במבנה גופו ורגליו הארוכות - הם הרי קרובים, ממשפחת הקיוויות.

מופע החורף של הקיווית הלהקנית חשוב יותר, במקרה שלנו.

דגם הראש בולט, עם כיפה שחרחרה "מלוכלכת", גבה עבה בצבע קרם בהיר - שנמשכת עד אחורי הראש וכמעט מתחברת עם חברתה שמהצד השני, פס עין שחור ולחי חומה/אפרפרה שמתמזגת עם הצוואר והגוון הכללי של יתר החלקים העליונים.

הבטן לבנה והרגליים הארוכות שחורות.

 

כמו במקרה של הסיקסק, הקיווית לבנת-הזנב (נדירה) והקיווית אדומת-המשקפיים ("סופר נדירה") - גם הקיווית הלהקנית מציגה בשעת התעופה דגם תלת-גוני: הגב והסוככות חומים/אפורים, אברות האמה לבנות ואברות היד שחורות. הזנב לבן ובקצהו פס שחור שמתרחב מעט במרכז ויוצר מעיין משולש.

לפרטים הצעירים חזה מפוספס ופס גבה בולט פחות.  

 

כל הקיוויות שבאזורנו, חוץ מהקיווית המצויצת, דומות אבל בחינה מעמיקה יותר תוביל מיד לזיהוי ודאי. לקיווית לבנת-זנב, למשל, יש רגליים צהובות וראש אחיד. לסיקסק גחון וראש שחורים וכתמי לחיים לבנים ונרחבים וגם לקיווית אדומת-המשקפיים דגם ראש שונה ורגליים צהובות.

 

מקום חיותה של הקיווית הלהקנית ערבות ומדבריות, שדות נמוכים ויבשים. באופן כללי ניתן להגדיר אותה כמין של אקלים חם ויבש. במהלך הנדידה לרוב תמצא בשדות וכרי דשא יבשים. למרות סביבת החיות שלה, זקוקה למקור מים בקרבתה - ביצות, מאגרים וכדומה.

 

מידות

אורך גוף: 26 - 30 ס"מ. מוטת כנף:  65 - 70 ס"מ. משקל: 150 - 250 גרם.

 

שם בערבית - קטקאט א-ח'תמאעה (קיווית חברתית)

פירוש השם המדעי: vanellus - מקורו במילה הלטינית vannus - משטח הקש אשר שימש בעבר (ועדיין משמש במדינות מסוימות) את האיכר כדי להרחיק את המוץ מגרגירי התבואה. הקפצת אותם מגישים מזכירה, כנראה, את טפיחות הכנף הקצובות של הקיווית. המשך השם - "מתלהקת". gregarius - חברותי ו- gregis - להקה.

 

 

2.12.17 אורים     צילום: שרה דויטש

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

הקיווית הלהקנית דוגרת בעיקר במרכז וצפון קזחסטן ובמרכז ודרום רוסיה וחורפת בעיקר בסודאן, סוריה ובדרום אסיה - בהודו ובפקיסטאן.

מאז שנות ה- 30 של המאה הקודמת נרשמת מגמת ירידה באוכלוסייה העולמית: בין השנים 1930 - 1960 האוכלוסייה הצטמצמה בכ-40% ובשלושים השנים שלאחר מכן היא הצטמקה ב- 50% נוספים. (Birdlife International). ההערכה היא שהיום נותרו כ-11,000 פרטים בלבד.

 

חקלאות מתקדמת, הרס בתי גידול והרס קינים כתוצאה מרמיסה ברגליהם של בני צאן ובקר. חמיסת קינים על ידי טורפים ועופות אחרים, וציד בנתיבי הנדידיה ובאזורי החריפה. כל אלה ועוד מאיימים על עתידן של הקיווית הלהקנית.

התמונה קודרת, אמנם, אבל תמיד יש מקום לאופטימיות. בימים אלה נעשים מאמצי שימור גדולים עבור הקיווית הלהקנית ובמרכז קזחסטאן, למשל, המספרים מתייצבים ואפילו נרשמת עלייה במספר הזוגות הדוגרים.

 

בישראל

חולפת וחורפת נדירה אך גם קבועה - בעיקר בצפון מערב הנגב. בכל שנה צפרים רבים נוסעים לראות את "תריסר" הקיוויות שחורפות בנגב ובכל שנה מספרן הולך ומצטמק.  נצפית גם בעמק בית-שאן ובעמק החולה.

 

מידע כללי

הקיווית הלהקנית "תאכל" אבנים קטנות, עצמות, ו"קליפות" קשיחות של חרקים כדי לפצות על מחסור בסידן - בין היתר על מנת לאפשר ייצור ביצים תקין. במקרה של כישלון בקינון (ביצים לא פוריות, תמותה של אפרוחים וכו'), הקיווית תנסה לקיים מחזור קינון נוסף.

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בקיווית להקנית


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
28/01/2019 Urim Powerline קו המתח אורים 5
12/01/2019 ⁨IL-המחוז הדרומי⁩ (31.2892,34.6063) 5
05/01/2019 מחוז הדרום, IL (31.282, 34.556) 11

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks