חופמי גדות - Charadrius dubius

תיאור המין

"חופמי" טיפוסי עם דגם ראש נאה וכמובן… צווארון.

החלקים התחתונים בהירים, הגב חום-אפור. בלבוש הקיץ מקושט בצווארון עדין ושחור. הדגם השחור על ראשו נראה כמסכה שחורה עם כתם לבן במרכזה. הכיפה כצבע הגב ובינה לבין המסכה חוצץ גבול לבן.

 

הרגליים ורדרדות. טבעת עין צהובה ובולטת מאפיינת אותו בין חופמאים אחרים. בלבוש החורף הצווארון דהוי יותר ומתחת לעין מבחינים בפס עבה בצבע הכיפה.

 

הצעיר דומה לבוגר בחורף אך רגליו צהובות. בנוסף, צבע טבעת העין הוא בז'.

בשעת התעופה ניכר בעל-כנף כהה למדי, סוככות כצבע הגב ואברות מעט כהות יותר. לעתים מופיע פס כנף חלש. הזנב בצבע הגב, עם קצה כהה יותר וצדדים לבנים. עף בטפיחות כנף מהירות ורדודות תוך השמעת קולות "פו-פו-פו" גבוהים ורמים.

 

מזכיר מאוד חופמי צווארון. נבדל ממנו במקורו הדק יותר, שחור כולו (לחופמי צווארון בקיץ בסיס מקור כתום), ובטבעת העין הצהובה. בשעת התעופה לחופמי הצווארון פס כנף בהיר בולט יותר.

 

מין המחבב אזורי גדה בוציים וחשופים למדי, בין אם לצד מים מתוקים או מלוחים. מלקט את מזונו בניקור הבוץ ולכן קרקע בוצית היא סוג של חובה מבחינתו.

 

מידות

אורך גוף: 15.5 - 18 ס"מ. מוטת כנף: 32 - 35 ס"מ. משקל: 35 - 42 גרם.

 

חופמי גדות

שם בערבית - קטקאט מוטוק צעיר (חופמי צווארון קטן).

פירוש השם המדעי - חופמי "מוטל בספק".

פירוש השם המדעי - Charadrius מקורו ב - kharadra = גיא או עמק.

בנוסף - Charadrius - ציפור צהבהבה שהוזכרה בוולגטה.

בגרסה קדומה יותר - עוף לילי בעל לבוש אחיד - השוכן בעמקי נהרות וכל מי שצופה בו מבריא מיד ממחלת הצהבת…

המשך השם, dubius - "מוטל בספק" התקבל בזכות חוקר הטבע הצרפתי פייר סונראט, שהתקשה להפריד את חופמי הגדות מקרובו, שדומה לו מאוד - חופמי הצווארון.

 

 

 

 

חופמי גדות. שימו לב לטבעת העין הצהובה.      צילום: אמיר בן דב

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

לחופמי גדות שלושה תתי-מין. נפוץ בכל רחבי אירואסיה. האוכלוסייה המערבית נודדת בסתיו לאפריקה שמדרום לסהרה, אגן הים התיכון וחצי האי ערב.

האוכלוסייה המזרחית חורפת בדרום מזרח אסיה. אוכלוסיות יציבות, או כאלו שמסתפקות בתנועה קצרת טווח, מצויות בדרום מזרח אסיה - הודו ומזרחה עד לפיליפינים.

באזורינו מופיע תת-המין curonicus.

לחופמי הגדות תפוצה נרחבת והוא אינו נתון בסכנת הכחדה עולמית, אמנם, ולמרות זאת הוא אינו נפוץ באף אחד מאזורי תפוצתו.

 

סיפורו העצוב של חופמי הגדות בישראל.

הרס וקיטוע מקומות חיות, ייבוש ופגיעה בביצות ומקווי מים, הפרעה ישירה מפעילות אדם, לחצי טריפה מצד מינים פולשים ומתפרצים - דחקו את החופמי החביב הזה ממחוזותינו.

עד לשנות ה- 60 קיננו בישראל מאות זוגות. בחופי הים התיכון, בנחלי החוף, בבקעת הירדן ובעמקים הצפוניים. אוכלוסיית החוף נעלמה כליל במהלך שנות ה- 70, ככל הנראה בשל פעילות אדם וכן טריפה מצד מינים פולשים ומתפרצים.

בשנות ה- 80 עדיין קיננו בישראל 100 - 150 זוגות, רובם לאורך בקעת הירדן: 30 זוגות בצפון ים המלח, 30 זוגות בין יריחו לבית שאן, 17 זוגות בעמקים בית שאן ויזרעאל ו- 5 - 10 זוגות במישור החוף הצפוני.

 

כיום מעריכים כי רק זוגות בודדים, אם בכלל, מקננים בישראל - ככל הנראה לאורך הירדן, הירמוך וחופי צפון ים המלח. העובדה כי האוכלוסייה המקננת מונה פחות מ- 50 פרטים בוגרים ובשל תחום תפוצתו המצומצם, מוגדר חופמי הגדות כמין בסכנת הכחדה חמורה.

 

מידע כללי

לחופמי הגדות "יצא" מוניטין של טיפוס "לא ידידותי", אם נאניש את התנהגותו.

הוא נוטה להגן באלימות גם על נחלות קטנות שהוא מנכס לעצמו במהלך הנדידה. כמובן שיגן בחירוף נפש על אזור הקינון שלו. נרשמו כבר תצפיות של החופמי מבריח מיני טורפים גדולים יחסית, כגון שועלים.

 

 

ערך זה נכתב על ידי הצפר נדב פבזנר

 

 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחופמי גדות


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
21/09/2019 Hulda Reservoir מאגר חולדה 2 Piki Ish-Shalom
20/09/2019 Hulda Reservoir מאגר חולדה 3 Yoav Perlman
18/09/2019 כפר רופין 1 Yohay Wasserlauf

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks