חופמי ערבה - Charadrius morinellus

תיאור המין

 

על פי האגדה, בני סדרת החופמאים קינאו באחיהם - חופמי הערבה.

הם לא יכלו לשאת את לבושו הנהדר ואופיו התמים.

הם גירשו אותו מביניהם, למקומות נידחים, גבוהים ומרוחקים.

 

מאז, גם בחודשי החורף, חופמי הערבה מוותר על חברתם.

הם בבוץ, והוא במדבר…

 

 

 

 


 

בלבוש הקיץ, חופמי הערבה הוא יפהפה אמתי!

החזה כתום-חלודי ומעליו פס נאה שחור-לבן המשמש גבול לצוואר אפור. הבטן שחורה והאחוריים לבנבנים. דגם הפנים גם הוא ייחודי עם גבה לבנה-רחבה וכיפה כהה. לבושן של הנקבות בולט יותר ואילו הזכרים מעט דהויים יותר.

 

חופמי ערבה בלבוש קיץ בישראל. ברור שלא! אבל בלבוש חורף? בהחלט כן. כאילו שהוא נכנס לתא מדידה והחליף את כל הבגדים…

 

הבטן לבנבנה, החזה והצוואר אפרפרים ולצדי הבטן גוון "חם" יותר. החלקים העליונים וסוככות הכנף בגוון אפור חולי, מקושטים בדגם "קשקשים" נאה, שנוצר בזכות שולי נוצות בצבע בז' חם.

הפס הלבן שעל החזה ניכר עדיין, אבל הוא דק יותר. הכיפה כהה והגבה רחבה וצהבהבה.

 

בשעת המעוף אפשר להבחין בתת-כנף בהירה. על-הכנף אחידה למדי אבל שוליה החיצוניים של אברת היד השנייה (האברה הראשונה מנוונת) לבנים. כך מתקבלת שפת התקפה בהירה בחלק החיצוני של כל כנף.

דוגר באזורים הרריים עם צמחייה דלילה. מבלה את החורף בנופים מדבריים למחצה.

 

מידות

אורך גוף: 20 - 24 ס"מ. מוטת כנפיים: 56 - 61 ס"מ. משקל: 80 - 110 גרם.

 

שם בערבית - קטקאט אעבר

פירוש השם המדעי - Charadrius - ציפור צהבהבה שהוזכרה בוולגטה.

בגרסה קדומה יותר - עוף לילי בעל לבוש אחיד - השוכן בעמקי נהרות וכל מי שצופה בו מבריא מיד ממחלת הצהבת…

 

חלקו השני של השם - morinellus - טיפש. moros - טיפש.

דרך אגב, גם שמה המדעי של הסולה הצפונית Morus bassanus  מעיד על כך שאינה חכמה במיוחד. פחות בגלל העובדות בשטח, יותר בזכות הבעת הפנים המטומטמת שלה.

ניסו להפריד אותו, לתת לו את השם המדעי Eudromias - "זריז" או "קל רגליים". אבל זה לא הצליח.

 

באנגלית - Dotterel.

חופמי הערבה התברך במידה רבה של נאיביות והוא אינו נוטה לעוף גם כשמתקרבים אליו. תכונה זו הובילה לכך שחופמי ערבה רבים, שימשו מטרה קלה עבור ציידים...

אופיים "הידידותי" של חופמי הערבה הוביל לכך שהשם Dotterel נושא עמו הקשר שלילי המתאר "שוטה זקן".

 

מצד אחד העובדות מדברות בשטח - אופיו של חופמי הערבה עולה לו ביוקר.

מצד שני מי הוא זה שפוגע בחופמי הערבה בנשק חם ובתחבולות ציד? מי מנצל את אופיו התמים של חופמי העדין הזה לסיפוק יצר ספורטיבי חסר חן ותוחלת?

רק בני האדם יכולים להעניק תואר מעליב שכזה, לעוף מופלא כל כך.

 

 

 

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מבלה את חודשי הקיץ בטונדרה של אירואסיה - מנורווגיה ועד למזרח סיביר. בנוסף מקנן גם ברמות הגבוהות של סקוטלנד ורכס האלפים.

כל האוכלוסייה נודדת בסתיו לחגורה צרה מאוד שנמתחת ממרוקו בצפון אפריקה ומזרחה עד איראן.

בזכות מקום חיות מרוחק, שהגישה אליו קשה, (נוף הררי "עיון"), קשה לנטר את אוכלוסייתו ולחקור אותה. ההערכה הקיימת היא כי האוכלוסייה יציבה למדי, בעיקר לאחר מתן תוקף לתקנות האוסרות לצוד אותו.

 

בישראל

חולף וחורף לא שכיח כלל אך די קבוע, בעיקר בצפון מערב הנגב ושאר אזורים ערבתיים בדרום הארץ. שיא במספר חופמי ערבה נרשם בדצמבר 2017 על ידי הצפרים ברק גרניט, אייל שוחט ועדי יחזקאל-דומר. שלושת הצפרים ספרו 897 פרטים בשלושה ריכוזים, בין רמת חובב לדרום בסיס חצרים.

 

מידע כללי

חופמי הערבה הוא אחד מאותם מינים בודדים שאצלם הנקבות "יפות" יותר מהזכרים.

רוב הנקובות בסדרת החופמאים מטילות את מלאכת הדגירה והטיפול באפרוחים על הזכרים. חלק מאותם מינים אימצו לעצמם אסטרטגיית רבייה מיוחדת במינה - לתופעה קוראים "פוליאנדריאה" - "פולי" = הרבה ו-"אנדר" = זכרים. תופעה זו קיימת גם אצל שחייניות, וחופמי הערבה הוא אחת מהדוגמאות הידועות לפוליאנדריה.

 

בעונת החיזור, חופמאים רבים, מתרכזים ב"לק" (Lek) - זירת ראווה שבה הזכרים מציגים לראווה את נוצותיהם המקושטות, רוקדים, קוראים ובעיקר מקווים, שהנקבה שניצבת בצד וצופה בהם, תבחר אותם.

אצל חופמי הערבה, המצב הזה הפוך. הנקבות הן המקושטות והן משקיעות מאמץ רב כדי שהזכר, הצנוע במראהו, יבחר בהן.

לאחר שהנקבה מטילה ביצים, היא פשוט מתחפפת לה. או שתחזיר לזירה ותמצא לעצמה זכר חדש, או שתצטרף אל יתר הנקבות שסיימו את תפקידן בעונת הרבייה הזאת.

 

קיימות כל מיני גרסאות לפוליאנדריה. במינים מסוימים הנקבה מזדווגת עם כמה זכרים ו"התחרות" - מיהו הזכר המוצלח ביותר? מתקיימת, בעצם, בתוך גופה של הנקבה - כשתאי זרע מזכרים שונים ממהרים להפרות את אותה ביצית.

 

אצל חופמי הערבה זה לא המצב. לאחר שהזכר בחר לעצמו נקבה, היא תהיה נאמנה לו עד שתסתיים מלאכת הטלת הביצים.

מחקרים שבדקו את העניין הזה גילו שמבין האפרוחים של חופמי הערבה, רק ל - 4.6% מהם לא היה קשר גנטי לזכר שמטפל בהם. נתון זה מעיד על רמת נאמנות גבוה בקרב בני הזוג - גם כשמדובר במערכת יחסים קצרצרה.

 

במהלך חיפושו אחר מזון, חופמי הערבה "יודע" להפוך אבנים וחפצים בשטח - וכך מאתר חרקים וזוחלים קטנים שהסתתרו תחתן.

 
 

 


תצפית מעניינת ב... חופמי ערבה   תצפית מעניינת ב.... חופמי ערבה   תצפית מעניינת ב...


 

בתאריך 1.11.15 ברוך תמם, איש רשות הטבע והגנים מצא וצילם חופמי ערבה במתחם אגני המים (היבשים כיום) ששמשו בעבר את מפעל השפד"ן בראשון לציון.

חופמי הערבה נצפה בישראל בכול חורף בדרום הארץ - בעיקר בנגב המערבי, ותצפית בחופמי היפה הזה במרכז הארץ היא "די" חריגה.

הסתיו המאוחר מביא עמו נודדים רבים. עבור רבים מהם ישראל היא היעד הסופי - כאן הם יבלו את החורף ויתכן כי זה גם הסיפור של החופמי, שהיה בדרכו דרומה.

 

 

 


 

חורף 2016/17 היה מעניין במיוחד בגזרת חופמי הערבה עם לא מעט תצפיות - חלקן במקומות מאוד לא צפויים…

האיתות הראשון היה ב- 18.11 עם ארבעה פרטים בסעדון - שבנגב המערבי. ב- 23.11 פרט בודד נצפה בכפר רופין.

25.11 - מספר הפרטים בכפר רופין טיפס לשישה ובגעש שבמרכז נמצאו חמישה פרטים! חופמי ערבי מעולם לא תועד שם…

 

ב- 28.11 2 פרטים ברמת סירין ו- 15 בדרום שפלת יהודה. 29.11 - פרט בודד בקליה וכעבור מספר ימים ב- 3.12 נמצאו שני פרטים ביטבתה.

ב- 4.12 נצפו 30 - 40 פרטים בחלוצית שבמערב הנגב, בנוסף ל- 40 פרטים ששוהים באתר החריפה המסורתי שבחצרים. 10.12 - 20 פרטים נוספים בשפלת יהודה...

 
 

 


 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחופמי ערבה


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
04/01/2019 מחוז הדרום, IL (31.207, 34.568) 30
01/03/2018 חולות עגור 9 דודו ראבד
13/02/2018 תל ניצנה 40 פיקי איש-שלום

מאמרים

תגובות והערות

land marks