חרטומן יערות - Scolopax rusticola

תיאור המין

עוד "בן מוזר" לסדרת החופמאים…

החרטומן מחבב מאוד יערות רחבי-עלים. יערות שרצפתם צפופה בעלים שנשרו ותחתיה קרקע לחה ועשירה במעדנים חסרי-חוליות כמו שלשולים ותולעים.

צבעיו הקריפטיים של חרטומן היערות משרתים אותו היטב על רצפת היער - חום, שחור, אפור ובז' - כל אלה מתמזגים היטב בסביבת העלים היבשים. למעשה, אין סיכוי שתבחינו בחרטומן מבלי שהוא הבחין בכם קודם.

 

מרגע שאדם (צייד/צפר/טייל) או בעל חיים אחר מתקרבים אל החרטומן - הוא נצמד לקרקע וממתין בסבלנות. הוא מוחרד ממקומו רק בלית ברירה - אם הגורם המפריע, או הסכנה, התקרבו לטווח של מטרים ספורים - אז הוא פורץ במשק כנפיים ונמלט למקום אחר...

אז גם אפשר להתרשם ממבנה הכנפיים הרחב וממעוף מהיר ו"מזגזג" - בכנפיים "קשיחות" ומוקשטות מטה.

בשעת המעוף בולטים על-שת וזנב שצבעם חלודי "חם".

לסיכום - אם "החרדתם" חופמאי שמנמן משום שכמעט דרכתם עליו, במקום חיות שממש לא מתאים לחופמאים וזיהיתם את דפוס התעופה האופייני - מצאתם חרטומן יערות.

 

מידות

אורך גוף ממוצע: 35 ס"מ - כולל מקור שאורכו כ-7 סנטימטרים. מוטת כנפיים ממוצעת: 60 ס"מ. משקל ממוצע: 300 גרמים.

 

שם בערבית - דיכ אלעאב

שם באנגלית - Woodcock = תרנגול יער

פירוש השם המדעי - Scolopax = חרטומן. rusticola = עוף ציד שהוזכר על ידי פליניוס ומארטיאליס (מידע נוסף בסוף הערך)

 

 

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

יציב במרבית אירואסיה - בארצות המיוערות בעיקר (חובב יערות רחבי עלים אבל מצוי גם ביערות מחטניים), מבריטניה (שם הוא גם יציב) במערב ועד דרום קוריאה ויפן במזרח הרחוק.

למרות שחרטומני יערות מקייצים ביערות צפון אירופה, בשוודיה ובנורווגיה למשל (עד קו רוחב 69 צפון) האוכלוסייה האסייתית אינה דוגרת צפונה מקו רוחב 60.

האוכלוסיה האירופית חורפת באגן הים-התיכון, אסיה הקטנה וצפון אפריקה. האוכלוסיות המזרחיות יותר מבלות את החורף בדרום הודו, בורמה, ויאטנם ודרום הארכיפלג היפני.

כריתת יערות באזורי הדגירה, העלמות ערבות עשב וחקלאות מתקדמת (כולל שימוש בכימיקלים) המדלדלת את מלאי המזון התת-קרקעי… כל אלה עלולים לאיים, בעתיד, על חרטומן היערות.

 

 

בישראל

חורף וחולף מצוי למדי, בעיקר בצפון ובמרכז ביערות הרריים. באזורי המדבר נדיר יותר, אך נצפה לעיתים בזמן הנדידה.

 

 

מידע כללי

 

חרטומן היערות הוא טיפוס סוליטארי והוא פעיל בעיקר בשעות הדמדומים ובלילה. בזמן זה של היום הוא אף מוסווה עוד יותר - בצלליות השמש השוקעת. ובשעות האפלה - הוא "בלתי נראה" לחלוטין.

מקורו המשוכלל של החרטומן ארוך פי שלושה מאורך הראש וקצהו רך ועשיר בתאי עצב וחישה - המסייעים לחרטומן לאתר את מזונו אשר ברקבובית.

 

עיניו של החרטומן גדולות במיוחד (בהתאם לשעות הפעילות) וארובות העין תופסות חלק ניכר בצידי הגולגולת. מבנה זה הוביל לכך שפתחי השמע אצל החרטומן אינם מצויים מאחורי העין, כמו במקרה של כל העופות, אלא מתחת לעין! יתכן מאוד שמיקומם המיוחד של פתחי השמע מסייע לחרטומן להאזין למה שקורה מתחת לעלים היבשים.

החרטומן מרבה לחטט בקרקע, לפנות עלים לכאן ולכאן ולהשתמש במקורו כבמלקחיים שבעזרתם הוא שולף את מזונו מן הקרקע. בזמן הזה, העיניים הגדולות ה"קודקודיות" במקצת, סורקות את הסביבה, למקרה שאורח לא קרוא יופיע.

 

באירופה, דרך אגב, החרטומן הוא עוף ציד מבוקש בשל בשרו שנחשב טעים במיוחד.

 

 

"חרטומני יערות מגיעים אלינו באוקטובר. הם בונים על חורף מתון, אדמה רכה ושלשולים.

אם הגשם מתעכב הם נאלצים להגיע למדשאות, שם האדמה רטובה כל השנה.

גן הוורדים וכרם הזיתים של בית המשפט העליון מזמנים מדי שנה

חרטומנים בודדים שלנים במצע עלי הזית ובלילה עוברים למדשאות הרטובות,

שם יש שלשולים בשפע גם כשיבש".

 

עמיר בלבן - דצמבר 2016

 

 

 

 

"עוף ציד" שהוזכר על ידי פליניוס ומארטיאליס.

 

פליניוס "הזקן" היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי בצבא הרומי. פליניוס הזקן כתב וערך את "תולדות הטבע" Historia naturalis - שנחשבת לאנציקלופדיה המקיפה ביותר בעולם העתיק. בשנת 77 לספירה, פליניוס הקדיש את 37 הכרכים הנדירים לחברו הטוב טיטוס, קיסר רומא, שהחריב את בית המקדש בירושלים -  7 שנים לפני כן.

 

מספרים שפליניוס הזקן נהרג בהתפרצות הר הגעש וזוב - בשנת 79 לספירה, התפרצות שהחריבה א הערים פומפיי והרקולינאום. הוא שימש אז בתור המפקד העליון של הצי הרומי המערבי.

פליניוס "הצעיר", שהמשיך את דרכו של דודו "הזקן" בהשלמת "תולדות הטבע" כתב כי פליניוס הזקן נמלא סקרנות מהפעילות הגעשית שאפפה את כל האזור. בנוסף לכך, הוא החליט לחלץ את פקודיו שנמצאו במפרץ נאפולי הסמוך… הוא חצה עם ספינותיו את המפרץ ומת משאיפת גזים רעילים מאוד.

תיאור התפרצות הוזוב על ידי פליניוס הצעיר היה התיאור הראשון בהסטוריה של התפרצות געשית. בתחום הוולקנולוגיה, המושג "התפרצות פלניאלית" מתאר התפרצות געשית רבת עוצמה.

 

מרכוס ולריוס מארטיאליס היה משורר רומאי ידוע.

בשנת 98 לספירה מארטיאליס כתב פואמה לידידו הטוב פליניוס "הצעיר" שבתמורה מימן את נסיעתו לכפר הולדתו בספרד, שם בילה את שנותיו האחרונות.

לאחר מותו כתב פליניוס הצעיר: "זה עתה נודע לי על מות מארטיאליס - מה שגרם לי צער רב. הוא היה משורר שנון אשר מיזג בחרוזיו מלח ודבש, ועשה זאת בגילוי לב, בכנות וללא משוא פנים".

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחרטומן יערות


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
17/03/2019 נווה אטיב 1 obsr97834 [eBird]
18/12/2018 גן לאומי נבי סמואל 1 נסים פרימו
16/12/2018 כרם בן זמרה - הר יוחנן 1 שכי לוריא
land marks