חרמשון דק-מקור - Numenius tenuirostris

תיאור המין

אף אחד לא בטוח אם עדיין נשארו חרמשונים דקי-מקור בעולם שלנו.

אבל אם כן… כדאי מאוד שתדעו לזהות אותו - כיוון שזאת הולכת להיות ס נ ס צ י ה !!!

הגודל זהה לזה של החרמשון קטן אך המראה דומה יותר לזה של החרמשון הגדול. כמו שני קרוביו, הלבוש הכללי חום-אפור מנוקד ומפוספס. העל שת והגב התחתון לבנים.

החלקים התחתונים בהירים ומנוקדים בכבדות. צידי הגוף מעוטרים בדגם "לבבות" וזה בשונה מדגים ה"חיצים" של החרמשון הגדול.

דגם הראש מזכיר את זה של החרמשון הקטן אבל בולט פחות ובקושי ניתן להבחין בו בשדה.

 

בהשוואה לחרמשון הגדול, החרמשון צר-המקור בהיר יותר בחזה, בזנב ובתת הכנף - המקור קצר יותר וישר בתחילתו. כל אלה, ביחד עם דגם הלבבות בצידי הגוף הם סימני זיהוי מכריעים עבור מין זה.

הקריאה קוּרְרְרְרְ לִי מזכירה מאוד את קריאתו של החרמשון הגדול אבל היא גבוהה, מוזיקלית וקצרה יותר.

 

 

 

חרמשון דק-מקור. התמונה מתוך ויקיפדיה

שימו לב לדגם הלבבות שבצדי הגוף.

 

מידות

אורך גוף 36 - 41 ס"מ. מוטת כנפיים: 77 - 88 ס"מ.

 

פירוש השם המדעי - "חרמשון עדין מקור". Numenius = "ירח חדש", "המופע החרמשי" של הירח. Tenuis - עדין ו- rostris - מקור.

גם השם באנגלית - Slender-billed Curlew וגם השם בעברית התקבלו בזכות מקורו של החרמשון.

כמו במקרה של החרמשון הגדול, גם אצל דק-המקור, מקור הנקבות ארוך במקצת מזה של הזכר. כך מצטמצמת ה"תחרות" על מגוון המזונות שבני הזוג יכולים להציע לאפרוחים.

 

חרמשון דק-מקור בין שני חרמשונים קטנים. התמונה מתוך ויקיפדיה

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

החרמשון דק-המקור שרוי בסכנת הכחדה חמורה ביותר ונראה כי לא יותר מ- 50 פרטים (אם בכלל) נותרו בטבע. רוב הסיכויים כי מין זה יהיה העוף האירופי הבא להיכחד, אחרי האלקה הגדולה שנעלמה לתמיד בשנת 1852.

הקינון המתועד האחרון של מין זה היה בסמוך לעיר אומסק שבדרום מערב סיביר - בשנת 1924. מאז, ולמרות חיפושים קדחתניים, לא נמצא קינון נוסף באזור.

 

בין השנים 1980 - 1990 נרשמו 103 תצפיות, בין השנים 1990 - 1999 נרשמו 74 תצפיות. התצפית האחרונה שהתקבלה הייתה בהונגריה באפריל 2001. דיווחים על תצפיות בחרמשונים דקי-מקור מגיעים מאוקראינה אבל סביר להניח שאין בהם מן האמת.

אזורי החריפה מפוזרים על פני צפון אפריקה (מרוקו, אלג'יר וטוניס), אזור הדלתא של מצרים וחצי האי ערב - במפרץ עדן והמפרץ הפרסי.

 

איומים על מין זה בשטחי הקינון אינם ידועים כיוון שהטאיגה השתנתה אך במעט בעת האחרונה. גם באזורי החריפה לא נראה כי הרס מקומות החיות הוא זה שהוביל למצבו העגום של החרמשון - למרות שניקוז מקומות חיות לחים כן התרחש באגן הים התיכון, צפון אפריקה ועיראק.

יתכן כי המרת מקומות החיות הלחים באירופה והנוף הערבתי באסיה - לטובת שטחי חקלאות, הקטין את מספר תחנות הרענון המשמשות את המין הזה בעונות הנדידה.

נראה כי הגורם שהוביל לירידה הגדולה במספר החרמשונים דקי-המקור הוא ציד והירידה המתמשכת במספר הפרטים הובילה למצב שממנו כבר אי אפשר להתאושש. גם ברמה הגנטית מין זה נמצא ב"צוואר בקבוק" עם שונות גנטית אפסית - עובדה שבוודאי לא תורמת למצב.

 

בישראל

באנציקלופדית החי והצומח כותב הדוקטור עוזי פז על פרט שניצוד באוקטובר 1917 בשפך נחל הבשור ועל פרט נוסף שהזדמן לאילת באפריל 1977. גם מודע היטב לקושי בזיהוי מין זה והוא אינו שולל את האפשרות כי התצפיות האלו היו, בעצם, בחרמשונים גדולים…

לכו לחפש אותו - תעשו היסטוריה!

 

והוא נשמע כך...



 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחרמשון דק-מקור


גרף עמודות שבועי

land marks