שדמית אדומת-כנף - Glareola pratincola

תיאור המין

ניכרת בכנפיה הארוכות, בזנבה המפורץ ובמעופה הראוותני. למרות המראה ה"סנונינתי" שלה, השדמית היא בת סדרת החופמאים, והיא אחת הנציגות היפות ביותר בסדרה.

 

בשעת מעוף עשויה להזכיר "שחפית קצרת-מקור" (אין באמת "עוף" כזה) - הכנפיים ארוכות וצרות ובמבט מקרוב אפשר להבחין בתחתית הכנף האדמדמה שבזכותה קיבלה השדמית את שמה העברי.

במבט מלמטה בולט הניגוד שבין הבטן לבנה ובין תחתית הכנף הכהה.

במבט מלמעלה בולטים בעיקר קצות כנפיים (אברות יד וסוככות יד) כהות ומנוגדות לגוון החום-זיתי של הגב, שפת זרימה צרה ולבנה ועל-שת לבן.

 

בעמידה אפשר להתרשם מדגם הפנים היפה - קולר שחור שתוחם סינר חולי, בסיס מקור אדמדם שמזכיר שפתון וקדמת עין שחורה. בעמידה קל להבחין גם בזנב הארוך והבולט מעבר לקצה הכנף.

 

שדמית אדומת-כנף דומה מאוד לשדמית שחורת-כנף אבל לזו יש כנף כהה לחלוטין, ללא שפת זרימה בולטת.

השפתון האדום בבסיס המקור מצומצם מאוד והגוון הכללי קר יותר. גם הזנב של השדמית שחורת הכנף קצר יותר ובעמידה אינו בולט מעבר לקצות הכנף.

שדמית אדומת-כנף דומה מאוד גם לשדמית המזרחית אבל זו מזדמנת נדירה ביותר ונצפתה בישראל פעם אחת בלבד.

 

השדמית היא עוף חברותי שחי בלהקה בכל עונות השנה.

השדמיות מצויות בשדות ומישורים חשופים, לעתים קרובות בקרבת מים, הן ניזונות בחרקים שאותן הן צדות באוויר, אבל לעתים גם תוך כדי הליכה על הקרקע.

השדמיות דוגרות במושבות דלילות על הקרקע החשופה. הנטייה שלהן לדגור בארץ דווקא בשטחים חקלאיים מובילה, לא פעם, להרס מושבת הקינון ואבדן ביצים ואפרוחים כתוצאה מעבודת החקלאים.

 

מידות

אורך גוף: 24 - 28 ס"מ. מוטת כנפיים: 60 - 70 ס"מ. משקל: 75 - 90 גר'.

 

שם בערבית - אבו אליוסר

פירוש שמה המדעי - "חצצית האחו"

שמה המדעי מתאר את אזור חיותה והתנהגותה. glarea = חצץ ו - pratum = אחו.

השדמית (מהמילה שדמה - שדה תבואה) נצמדת לרגבי הקרקע ולאבנים הקטנות בזמן סכנה ולא זזה ממקומה.

 

אם מדובר בטורף שמתקרב למושבת הקינון, השדמיות ינחתו בקרבתו ויציגו לו את מופע "שבורת הכנף" וכך ינסו לפתות אותו להתקרב אליהן ולהתרחק מהמושבה. במקרה של טרקטור, גם השדמיות יודעות שההצגות לא יועילו - והן ניצבות מולו ופוערות את לוען האדום, כמחווה מאיימת.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

אזורי התפוצה מקוטעים - דרום אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. האוכלוסייה הצפונית נודדת לאפריקה - דרומית לסהרה, שם נמצאת אוכלוסיה מקננת מקומית, שנודדת, או משוטטת, למרחקים קצרים בהרבה.

המגמה הכללית היא מגמת ירידה, למרות שאוכלוסיות מסוימות מראות יציבות ובמקרה של אוכלוסיות אחרות אין מספיק מידע.

שימוש בקוטלי עשבים וקוטלי חרקים בחקלאות פוגעים מאוד בשדמיות, ואתם גם שינויים בבתי גידול - עיבוד קרקעות, השקיה ודישון. כמו כן, צמצום מקומות חיות מתאימים וניצול הקרקעות לבנייה, סלילת כבישים וכד'.

 

בישראל

בעבר קיננו בישראל מאות רבות של שדמיות אדומות-כנף. מאז שנות ה- 50 נרשמה ירידה תלולה מאוד במספר המושבות והזוגות המקננים עד שבשנות ה- 80 מין זה נעלם כמעט לחלוטין כמקנן.

כיום השדמית היא מקננת נדירה במושבות קטנות בעמק החולה, דרום רמת הגולן, עמק באר שבע ולעתים גם בשפלת יהודה. בישראל היא מוגדרת כמין בסכנת הכחדה בגלל מספרם המועט של הפרטים המקננים - שהוא קטן מ- 250. בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין "שומרי השדמיות" והחקלאים.

בנוסף, השדמיות אדומות-הכנף הן חולפות שכיחות בנדידה.

 

בראשית יוני 2019 הצפר אלדד אמיר - איש משמר העמק שגילה את קינון הצחראשים בקיץ 2017, תיעד קינון שדמיות אדומות-כנף במגרש שלו - בעמק יזרעאל. מין זה הוא מקנן נדיר בישראל וקינונים בעמק יזרעאל נדירים עוד יותר. בתמונה הימנית - אחד ההורים מגיש מזון לאפרוח. בתמונה השמאלית - אחד ההורים מנסה לגרש את ארנבת השדה מנחלתו. 

 

קינון שדמיות בעמק יזרעאל - קיץ 2019     צילום: אלדד אמיר

 

הצפר אבנר רינות שעוקב אחר קינון השדמיות בישראל מציין שמין זה קינן בעמק יזרעאל עד שנות התשעים ושלפני שנים ספורות נמצאו שני זוגות גם כן.

"פרט לידיעה המרגשת", כותב אבנר, "אני חוזר ומדגיש לכל הצלמים בינינו: אנא תהיו בוגרים ושמרו על איפוק בכל הנוגע לצילום קינון כגון זה. מדובר במין בסכנת הכחדה שרגישותו גבוהה פי כמה בשל הקינון במושבות.

שמרו על השדמיות ועל הטבע בכלל והמנעו מלהגיע לאתרי קינונן.

הבעיה המרכזית בצילום במושבות קינון היא לא רק עצם ההפרעה הישירה אלא גם החשיפה לטורפים כאלו ואחרים שיודעים לנצל סקרנות של אחרים לשם איתור טרף פוטנציאלי".

 

 

מידע כללי

כשבני הזוג מתחלפים בדגירה - מתקיים "טקס" החלפת משמרות חביב. כשהפרט הדוגר רואה שבן הזוג בא להחליף אותו, הוא קם על רגליו ואז שני בני הזוג קדים זה לזה. לאחר מכן הם מקמרים את גבם, פורשים את זנבם ומזדקפים.

 

השדמיות מקיימות מחזור קינון אחד בשנה. לאחר הקינון כול המושבה מתקבצת בשדה אחד - המציע שפע חרקים טעימים, שם הם יישארו עד תחילת חודש אוגוסט, אז יגיע הזמן לצאת לדרך ולנדוד דרומה.

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בשדמית אדומת-כנף


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
21/09/2019 Kfar Ruppin fishponds בריכות כפר רופין 7 Tuvia Kahn
21/09/2019 Kfar Ruppin western fields כפר רופין שדות מערביים 3 Tuvia Kahn
19/09/2019 Kfar Ruppin fishponds בריכות כפר רופין 15 Shlomi Segall

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks