שחף צהוב-רגל - Larus michahellis

תיאור המין

שחף גדול ובהיר מקבוצת השחפים "לבני-הראש". בעל ארבע קבוצות גיל.

לבוש הבוגר לבן צח, עם גב ועל-כנף בצבע אפור בהיר, מקור צהוב עם נקודה אדומה בחלקו התחתון, עין צהובה מוקפת בטבעת דקה אדומה או כתומה (לא ניכרת ממרחק).

הכנפיים והזנב ארוכים, יחסית לשחפים לבני-ראש אחרים. הצעירים כהים יותר, חומים מנוקדים בחלקים העליונים ואפורים "מלוכלכים" בראש ובחלקים התחתונים, קשים להבדלה מצעירים של שחפים אחרים דוגמת כוזרי ושחף ארמני.

 

בתעופה בולטים כנפיו וזנבו הארוכים וראשו הבולט קדימה. הבוגר ניכר בגב ועל-כנף בהירים יחסית, עם כמות ממוצעת של שחור באברות היד ו"מראות" גדולות באברות יד 9 - 10. "מראות" הן אותן נקודות לבנות שמצויות בקצה אברות היד השחורות.

 

שחף צהוב רגל דומה לשחף כוזרי ולשחף ארמני. הוא נבדל מהכוזרי בגוון החלקים העליונים: שאצל צהוב-הרגל הם כהים יותר (לשחף הכוזרי חלקים העליונים בצבע כסוף בהיר) ו"כמות" השחור באברות היד גדולה יותר. המקור כבד ורחב יותר ממקורו של הכוזרי, והמצח תלול יותר.

בהשוואה לצהוב-הרגל ה"מסיבי" - השחף הארמני קטן וקומפקטי יותר, גבו כהה יותר, הכתם השחור בקצה הכנף נרחב וה"מראות" קטנות ובולטות פחות. נבדל גם בראשו המעוגל, מקורו הקצר יותר בעל טבעת שחורה בקצהו. גם העין של השחף הארמני כהה.

 

בעבר נחשב השחף צהוב-הרגל לתת-מין של השחף הכספי, או לתת-מין של השחף הכוזרי. על פי ארגוני שמירת טבע בינלאומיים, השחף צהוב-הרגל הוא מין בפני עצמו, כשהשחף הארמני משויך אליו כתת-מין (Birdlife international 2012).

זהו שחף של סביבה ימית, המקנן בחופי הים התיכון ובקרבתם ובאיים קטנים. בנדידה ובחורף חודר גם למקווי מים בפנים היבשת.

 

מידות

אורך גוף: 52 - 58 ס"מ. מוטת כנף: 120 - 140 ס"מ. משקל: 550 - 600 גר'.

 

שם בערבית - נאוורס אצפר אל ארג'ל ("שחף צהוב-רגל")

פירוש השם המדעי - Michahellis הוא כינוי ספציפי ללא משמעות מסויימת. "חוקי", אם כן, להצמיד לו את כינוי החיבה - "מיכה השחף", בלי להכעיס את יונתן...

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מקנן באגן הים התיכון ובאיים הקנריים, נודד קצר-טווח סביב הים התיכון ומזרח האוקיינוס האטלנטי. האוכלוסייה העולמית נמצאת ככל הנראה במגמת עלייה (Birdlife international 2012).

בים התיכון נפגע מזיהומי נפט ומדיג של ספינות מכמורת. בחופי ספרד נפגע מאיסוף ביצים וכן מציד מבוקר, שנועד לאפשר לשחף אדום-המקור וליסעורון לבן-הפנים להתרבות, שכן שני מינים אלה נפגעים מהתחרות עם שחפים צהובי-רגל שנוהגים לא פעם בבריונות כלפי שכניהם.

 

 

"שחפים צהובי-רגל הם סוג של תעלומה עבורנו - הם נעלמים לנו בצעירותם ואז חוזרים אלינו בוגרים - בריאים ושלמים. היכן הם מבלים בצעירותם? זה עדין לא ברור". אמיר בן דב.   בתמונה: משפחה של צהובי-רגל בספארי

 

בישראל - יציב, מקנן נדיר וחורף לא שכיח.

על פי השחפולוג אמיר בן דב, כמאה זוגות מקננים בישראל. אתרי הקינון העיקריים הם האי נחליאלי בראש הנקרה, מעגן מיכאל, הגן למחקר זואולוגי באוניברסיטת תל אביב ומתחם הספארי ברמת גן.  

בשנים האחרונות החלו שחפים צהובי רגל לקנן על גגות בניינים ברמת אביב וברמת גן. ככל הנראה מדובר בפרטים פצועים שטופלו ושוחררו מהגן הזואולוגי ומהספארי.

כיום, רוב הזוגות המקננים בישראל שייכים לאותה "אוכלוסייה עירונית" שמצאה לעצמה מקומות קינון בטוחים, יחסית לאוכלוסייה שמקננת באזור החוף, ונאלצת להתמודד עם שינויים סביבתיים יום יומיים והפרעות מצד בני אדם וטורפים.

שחפי גוש דן מעוררים גאווה גדולה בקרב התושבים, והם הפכו לאחד ממיני המפתח של מרכז הצפרות "ראש ציפור בתל-אביב".

 

 
משמאל: פיזור קיני שחפים צהובי-רגל בגן למחקר זואולוגי באוניברסיטת תל אביב. מימין: יואב פרלמן, המנהל המקצועי של מרכז הצפרות הישראלי מצמיד טבעות לרגלי שחפים צהובי רגל, גם כן - בגן למחקר זואולוגי בתל אביב.    צילום: אמיר בן דב
 

 

כותב נועם וייס - ממרכז הצפרות הישראלי

"השחפים שמקננים בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ובמעוז אביב, אוהבים לשוטט והם מבלים לעיתים קרובות בספארי ברמת גן, באשדוד ואפילו בנמל תל אביב (רידינג). ביוני 2011 אפילו נראה וצולם שחף צעיר שבקע באוניברסיטה, בעומק הים (כ-8 עד 10 ק"מ) מול חופי אשדוד.

תושבי שכונת מעוז אביב המדהימים, התגייסו לשמור על השחף השכונתי הנדיר ובזכותם כל השכונה נהנית מהיופי והחוויה שבמעקב אחר השחפים צהובי הרגל. נציין שכל הקינים על הגגות בשכונת מעוז אביב נמצאים בצל צלחות הלוויין של חברת  YES".

 

 

 

 

מימין למעלה: אפרוחי שחף צהוב-רגל    צילום: ערד בן דוד     למעלה משמאל: בוגר ושני פרחונים   צילום: אמיר בן דב

למטה: החוקרים יואב פרלמן ונועם וייס ממרכז הצפרות הישראלי מסמנים שחפים צהובי-רגל.    צילום: אמיר בן דב.   כל התמונות צולמו בגן למחקר זואולוגי של אוניברסיטת תל אביב.

 


הצפר ואיש רשות הטבע והגנים עזרא חדד מצא משפחה של שחפים צהובי-רגל במאגר נשר-רמלה (מט"ש איילון) - זהו הקינון הפנימי ביותר (הרחוק ביותר מהים) שהתגלה בישראל.

חדד, שעקב אחר השחפים שמח לגלות שבני הזוג הפריחו שני פרחונים!

 

זיהוי שחפים מחייב אימון "אינסופי" ואתם יכולים להיות בטוחים שגם המומחים - לא תמיד "סגורים" על עצמם כשמדובר בשחף קשה לזיהוי.

זהו אתגר רציני, אבל אפשר להגיע לרמה מסוימת - לאו דווקא הגבוהה ביותר, ועדיין ליהנות מתצפית בשחפים. בכל חורף נצפים שחפים ממינים רבים בישראל, חלקם אף נדירים ביותר.

מי יודע... אולי גם אתם תצליחו למצוא איזה שחף אדום-מקור, או את האחד והיחיד - השחף הכספי האבוד, ולזכות בתהילת עולם שתמשך לפחות, עד שהשחף יעופף לו למקום אחר.

דרך אגב - טלסקופ, חובה.

אז הנה קישור, שיעזור לכם להבין במה מדובר.

 

בהצלחה.

 

 

ערך זה נכתב על ידי הצפר והאקולוג אסף מירוז

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בשחף צהוב-רגל


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
20/09/2019 יש"י, חדרה, מחוז חיפה, IL (32.449, 34.88) 1 דותן רותם [eBird]
18/09/2019 Ashdod Beach north==חוף אשדוד צפון 3 Yoav Perlman
17/09/2019 Eilat--KM20 Flamingo Pools בריכות המלח ק"מ 20 1 Shachar Shalev
land marks