קטה סנגלית - Pterocles senegallus

תיאור המין

קטה בהירה וקטנה, שאברות זנבה מוארכות ודקות.

לזכר גב חום אחיד למדי, הגרון והלחי כתומים-חומים ופס העין והצוואר אפרפרים-כחלחלים. החזה והחלק העליון של הבטן חומים-חוליים, ואילו שיפולי הבטן שחורים, עובדה הניכרת במעוף. הנקבה חומה ומנומרת במרבית גופה. לגחונה גוון בז' בהיר למעט שיפולי הבטן השחורים.

הקטה הסנגלית דומה לקטת הכתר. על הקרקע קל יותר להבדיל ביניהן ובתעופה אפשר להבחין בנוצות הזנב הארוכות של הסנגלית ובעל-כנף בהיר.

 

מידות

אורך גוף: 29 - 38 ס"מ. מוטת כנפיים: כ- 60 ס"מ. משקל: 215 - 300 גרם.

 

 

 

קריאותיה הרמות הן שהעניקו לה את השם "קטא" בערבית ואשר ממנו נגזר שמה העברי.

השם המדעי Pterocles הוא הרכבה של pteron - כנף ו- kleis - הדוק. שם זה - "כנף הדוקה" התקבל, כנראה, ממבנה הכנף המחודד, הארוך וה"לחוץ בקצותיו.

פירוש השם באנגלית - Sandgrouse - "שכווי החול" ופירוש השם בגרמנית - "תרנגולת מעופפת".

משמעות השם בצרפתית הוא "חברותית", על שום היותה להקתית בכל עונות השנה. השמות בעברית ובערבית הם אונומטופאים - בזכות הקריאות האופייניות הנשמעות כהד "קט-קט". "מנדלי" כינה אותה בשם שְׂלָו יְהוּדָּה. את השם סנגלית קיבלה משמה המדעי המעיד על אזור תפוצתה המערבי ביותר-סנגל.

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

הקטה הסגלית נפוצה אזורים חמים ויבשים בחגורת המדבריות הסהרו-הינדית, מסנגל מערבה דרך המזרח התיכון ועד לצפון מזרח הודו.

 

בישראל

הקטה הסנגלית מקננת בארץ ברוב חלקי הנגב אך בעיקר במרכז ובצפון מערב הנגב. בתי הגידול המועדפים עליה הם חמאדות יבשות, מישורי לס ומדרונות סלעיים.

 

 

מידע כללי

הקטה היא עוף חברותי - בעונת הקינון ומחוצה לה.

בדרכן לאתרי השתייה, הקטות שומרות על קשר קולי וקריאותיהן הדו-הברותיות נשמעות למרחוק. לרוב הקטות שותות בבקרים אבל לעתים גם אחר הצהריים. כיוון שהן ניזונות מזרעים יבשים אותם הן מלקטת מהקרקע הן חייבות לשתות לעתים תכופות.

 

בעונת הקינון הנמשכת מהאביב ועד לסתיו (מרץ-אוגוסט) הן מטילות 2 - 3 ביצים על הקרקע. לעתים קרובות מקננים מספר זוגות במעין "מושבה" קטנה.

כאשר בוקע האפרוח הצעיר ביותר עוזבים הם את הקן ועוקבים אחר אמם באשר תלך. על מנת להשקות אותם הזכר מספיג את נוצות הגחון שלו וסופח אליהן מים אותם יונקים האפרוחים כאשר שב הוא אליהם.

 

 

למעשה, האפרוחים לא יודעים לשתות מים אלא רק למצוץ אותם מנוצות אביהם. כעבור כ-16 יום יודעים כבר האפרוחים לעוף אך לרוב עדיין מתלווים אל הוריהם.

מחוץ לעונת הקינון נוהגות הקטות הסנגליות להתקבץ ללהקות גדולות ואף לנות יחדיו באתרים קבועים.

בשנים האחרונות אנו עדים לירידה דרסטית באוכלוסיית הקטות בארץ.

הסיבות לכך לא ידועות אך ישנן השערות רבות ביניהן טיב מי השתייה ואיבוד נקודות מים, איבוד בתי גידול הטבעיים לצד התפשטות החקלאות ואתה טורפים ומינים מתחרים, רעייה וציד.

 

פרויקט משותף לרשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות הישראלי מנסה ללמוד את התנהגות הקטות בנגב, לפתח שיטת ניטור יעלה אחר האוכלוסייה ולמצוא פתרונות לאיומים על אוכלוסיית הקטות בנגב. לצורך כך הותקנו משרים לווייניים על ארבע קטות סנגליות וספירות כלליות נערכות מדי חודש באתרי השתייה השונים בנגב.

 

ערך זה נכתב על ידי מידד גורן ממרכז הצפרות רמת-נגב

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בקטה סנגלית


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
09/07/2019 Nizzana WTP drinking pools ביוב כמהין 5 Piki Ish-Shalom
09/07/2019 Nizzana WTP drinking pools ביוב כמהין 5 Eyal Shochat
09/07/2019 Mifrasit Plains מישורי מפרשית 4 Eyal Shochat

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks