קטה גדולה - Pterocles orientalis

תיאור המין

לשני הזוויגים בטן שחורה ואברות יד ואמה אפורות-שחורות המתלבטות בתעופה. לזכר גב וכנפיים חומים-צהבהבים מומרים באפור, ראש, עורף וצוואר אפורים.

ראש עורף וצוואר אפורים, הגרון חום ערמוני ובתחתיתו סהרון שחור.

לנקבה חזה בגוון חולי, וצבע גופה, למעט הבטן השחורה, צהבהב-חום והוא מפוספס בכתמים חומים-שחורים.

 

 

השם המדעי Pterocles הוא הרכבה של pteron - כנף ו- kleis - הדוק. שם זה - "כנף הדוקה" התקבל, כנראה, ממבנה הכנף המחודד, הארוך וה"לחוץ בקצותיו.

השם orientalis מתייחס לאזור תפוצתה המגיע מזרחה עד מרכז אסיה.

פירוש השם באנגלית - Sandgrouse - "שכווי החול" ופירוש השם בגרמנית - "תרנגולת מעופפת".

משמעות השם בצרפתית הוא "חברותית", על שום היותה להקתית בכל עונות השנה. השמות בעברית ובערבית הם אונומטופאים - בזכות הקריאות האופייניות הנשמעות כהד "קט-קט". "מנדלי" כינה אותה בשם שְׂלָו יְהוּדָּה.

 

השם בעברית התקבל על שום היותה הגדולה בקטות ארצנו.

בשעת תעופה מתקשרים הפרטים בעזרת קולות הנשמעים כעין "צ'ורררר...."

 

 

 

 

 

מידות

הגדולה מבין הקטות באזורנו, אורך גופה 33 - 35 ס"מ, מוטת כנפיה כ- 70 ס"מ ומשקלה 275 - 430 גרם.

 

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

תחום תפוצת הקטה הגדולה משתרע מצפון אפריקה והמזרח התיכון עד איראן, והלאה מזרחה וצפונה לדרום מזרח רוסיה, בין הים הכספי לימת בלחש.

הקטה הגדולה "פלשה", או התנחלה גם בחצי האי האיברי. שני תתי מין, מערבי ומזרחי, תוארו למין זה. בארץ נמצא תת המין orientalis.

 

בישראל

מעדיפה את אזורי ספר מדבר ולאו דווקא מדבר צחיח כשאר הקטות.

יציבה בארץ בדרום השפלה, בצפון הנגב, בהר הנגב ומדבר יהודה. מזדמנת לגולן ולבקעת הירדן.

אוכלוסיית הקטות הגדולות בארץ נמצאת במגמת ירידה אם כי חסרים נתונים מדויקים. הערכות שונות מצביעות על אוכלוסייה של כ-2,500 זוגות אך דרושה בדיקה מעמיקה.

בארץ אנחנו מזהים שלוש אוכלוסיות; אוכלוסיה יציבה בצפון ומזרח הנגב, אוכלוסיה נודדת מקומית אשר מקורה בצפון סיני ומערב הנגב אשר מגיעה לשתות בעיקר באזור ניצנה ואוכלוסיה נודדת אשר מקורה כנראה באסיה הקטנה ואשר חורפת בנגב ולעתים בצפון הארץ.

 

מתוך כך שהקטה הגדולה מעדיפה בתי גידול של ספר מדבר גדלה עוצמת החיכוך עם האדם. רעיית יתר, חקלאות, פעילות צבאית והתמעטות נקודות שתייה טבעיות הם האיומים העיקריים על מין זה.

 

הקטה הגדולה מקננת על הקרקע במושבות דלילות. היא מטילה בין 2 - 3 ביצים בעיקר בין אפריל לספטמבר. כשאר הקטות גם היא משקה את אפרוחיה הצעירים אחרי שטבלה את נוצות בטנה במים ועפה חזרה לקן.

 

 


 

ציפורים מגיעות לבריכת המים - ניצנה - יובל דקס

 

 

 

מקום תצפית מועדף - בריכות חימצון של ניצנה ושדה בוקר.

פרויקט משותף לרשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות הישראלי מנסה ללמוד את התנהגות הקטות בנגב, לפתח שיטת ניטור יעילה אחר האוכלוסייה ולמצוא פתרונות מתאימים לאיומים על אוכלוסיית הקטות בנגב.

 

ערך זה נכתב על ידי מידד גורן

מנהל מרכז הצפרות רמת הנגב

 

 

 

 


רמות שימור

היכן ניתן לצפות בקטה גדולה


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
17/05/2019 Shivta--Nizzana Mandatoric road דרך מנדטורית 20 Rami Derech
06/05/2019 Ezuz עזוז 1 Eran Banker [eBird]
04/05/2019 Sde Boker fields שדה צין 13 Itamar Donitza [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks